תולדות חיים
נולד ב-1927 בגרמניה. משפחתו היגרה לאנגליה שם השלים גיורא את לימודיו התיכוניים וקיבל תואר בוגר בגנטיקה מאוניברסיטת בירמינגהם (1951). בשנת 1952 עלה ארצה. שירת בצה"ל בהיאחזות נחל-עוז, פנה ללימודי חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות. את התואר מוסמך קיבל ב-1959 ובהמשך הצטרף לצוות מחקר שעסק בטיפוח הקרפיון, בתחנה לחקר הדייג בדור.
ב-1971 סיים תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בנושא: "השפעתן של אינטראקציות בין דג לדג על קצב הגידול של הקרפיון בבריכות ובכלובים". ב-1989, כהוקרה על תרומתו לטיפוח הקרפיון והאמנון, העניקה לו אוניברסיטת בירמינגהם שבאנגליה תואר דוקטור למדעים בגנטיקה.
התחנה לחקר הדייג שהייתה תחילה חלק מאגף הדייג במשרד החקלאות, צורפה בראשית שנות ה-70 למינהל המחקר החקלאי (כתחנה למדגה ולחקלאות מים), וד"ר וולפרט כיהן בשנות ה-80 כמנהלה.
הישגים מדעיים
יחד עם פרופ' רם מואב, מילא ד"ר וולפרט תפקיד מרכזי בטיפוח הקרפיון, והמכלואים שטופחו על-ידם, ובמיוחד הקו המכונה "דור 70", זכו להצלחה מסחרית כלל-ארצית. מאמץ מרכזי בעבודתו המדעית הוקדש ללימוד המאפיינים של גזעי הקרפיון מאירופה ומסין, וכן לפיתוח זן קרפיון המותאם באופן יחודי לגידול בבריכות המוזנות בזבלים ובפסולות חקלאיות אחרות.
היה שותף ליותר מ- 90 מאמרים בעיתונות מקצועית מבוקרת, ובמספר פרקים בספרים. גולת הכותרת של עבודתו בשנותיו האחרות היה ספר "הקרפיון" אשר נכתב במיוחד בעברית במטרה להנחיל את הידע שצבר למגדלי הדגים; הספר ראה אור לאחר מותו.
הפרישה לגמלאות
פרש לגימלאות ב-1992, אך המשיך לעבוד כמתנדב בתחנה למדגה. גיורא נהרג בתאונת דרכים ב-1994, בדרכו למשרדו בתחנה.
גיורא היה חוקר מעשי וייחודי באופיו. פיתח קשר הדוק עם מגדלי הדגים והמדריכים ועודד אותם ביישום תוצאות המחקרים. ייזכר לעמיתיו כאיש תרבות, אוהב שירה ואומנות, אספן ספרים עתיקים ובולים.