En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

חרות שמעוני ולאחר נישואיה – יהל, נולדה בשנת 1927 בארץ-ישראל. אביה, אברהם שמעוני, היה חוקר מטעים וגפן בתחנת הניסיונות בגבת, ולאחר מספר שנים בבאר-טוביה חזר לעבוד במשרד החקלאות והיה למפקח על משתלות מטעם הגנת הצומח.

ב-1945 סיימה חרות את לימודיה בתיכון החקלאי בפרדס חנה והחלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בעקבות פעילות במלחמת העצמאות, הפסיקה לימודיה מעת לעת. תואר מוסמך סיימה ב-1954; בנושא: "השפעת הטראומטין וחמרים קרובים אחרים על איחוי הרכבת אפרסמון".

בשנים 1954-1956, לימדה ביולוגיה בקיבוץ שפיים, לאחר מכן עבדה כעוזרת מחקר במועצה האזורית. ב- 1956 החלה דרכה כחוקרת במחלקה לאקולוגיה בניהולו של ד"ר בויקו בתחנה לחקר החקלאות, לימים מינהל המחקר החקלאי. לאחר שנתיים בשנת 1958 הצטרפה למחלקה לצמחי נוי ופרחים בניהולו של ד"ר אליה וגה, שם עבדה עד למועד פרישתה.  

הישגים מדעיים

מחקריה העיקריים עסקו בצמחי בצל בנרקיסים ובשושן. חרות התמחתה בטיפוח ובהשבחה, בהכוונת מועד הפריחה, אגרטכניקה לגידול לבצלים ולפרחים, בשיטות ריבוי ועוד.

הישגיה החשובים היו פיתוח גידול של בצלים ליצוא, נושא שהחל להתפתח בשנות ה-60. חרות טיפחה זני נרקיסים שהיו לשם דבר בארץ ובעולם, זני נרקיסים מקבוצת ה- Paperwhite - "זיוה", "נוני", "יעל", "שלג", "עמרי" ו"תום". חרות פיתחה שיטות גידול שעמדו בדרישות השוק הבינלאומי. הן מבחינת האחידות והניקיון ממחלות. בצלי נרקיס של הזן "זיוה " (על שם הטכנאית זיוה פורמנסקי שעבדה עימה כל השנים) מיוצאים בכל שנה בכמויות המהוות את רוב כמות יצוא הבצלים מישראל.

ראשית העבודה בשושן הפסחא – Lilium Longiflorum, הייתה הכוונת הפריחה לחג הפסחא הנוצרי. בתחילה נעשתה עבודת ברור של חומר הגנטי שהיה לא אחיד ובמשך הזמן נעשתה עבודת טיפוח. חרות טיפחה שני זנים שושן הפסחא "אסנת" ו"שובב" ונלמדו על ידה שיטות ריבוי וגטטיביות. לחרות היו שיתופי פעולה מצוינים עם המטפחים ההולנדים. הזן "אוסנת" הפך למסחרי בהולנד עוד בטרם נרשם כחוק בישראל ולימים קיבל את השם"Snow Queen" בהולנד . בשנות ה-80 וה-90 הזן "אוסנת" היה לשם דבר בישראל, שטחי הגידול בעיקר כפרחי קטיף, הלכו והתרחבו מרמת הגולן ועד לדרום הארץ. 

חרות זכתה שהזן שלה שושן "אסנת" הוטבע על בול ישראל כדוגמא להישג כלכלי המשלב את הידע מהמחקר.

כמו כן, יחד עם ד"ר אבישג קדמן-זהבי, עסקה בגידול צמחים שפורחים בקיץ ביום ארוך לייצוא במשך החורף כמו חרצית עלה התות, דגנית, אכיליה, אסתר, אסתר דינה (בולטונייה) ועוד .

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

חרות שהתה בשבתון באוניברסיטה של וגנינגן, הולנד (1968-1969), ערכה סיורים מקצועיים והשתתפה בכנסים בינלאומיים במערב אירופה, בארה"ב וביפן. היו לה שיתופי פעולה טובים מאד עם החקלאים, מדריכי שה"מ ועם הועדות המקצועיות.  

חרות הייתה פעילה בוועד העובדים האקדמיים במינהל המחקר החקלאי ובהנהלה הארצית של הסתדרות המהנדסים.  חברה במועצת לשכת המהנדסים ויו"ר אגודת האגרונומים בלשכת המהנדסים. כ"כ השתתפה בהנהלת חוות הנסיונות לכיש ובוועדות גידולים באיגוד מגדלי פרחים.  

הפרישה לגמלאות

פרשה לגמלאות ב-1992.

מלבד היותה אוטוריטה מקצועית ופורצת דרך בתחום הבצלים, חרות הייתה דמות של צברית מההתיישבות העובדת.  מיוחדת, צמחונית, דעתנית, ומאד רגישה לזולת.

חרות נפטרה במרץ 2011. יהיה זכרה ברוך.

ערכה עמליה ברזילי,  מרץ 2011

מעודכן לתאריך: 27/03/11 11:59
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר