בשנת 1979 הצטרף למחלקה לפרחים ולצמחי נוי, כמהנדס מחקר. תחילה עסק בורדים, ובתחום זה התמקד בפיתוח שיטות לחסכון באנרגיה בחימום חממות, ע"י  בדיקת מערכות גידול הידרופוניות והידרוסולריות, הקולטות אנרגית השמש ביום ומשחררות אותה בלילה. כ"כ ערך נסיונות בבדיקת זנים וכנות ובאופטימיזציה של ההזנה, במצעים אינרטים, באדמה והידרופוניקה.

החל משנת 1987 הוא צורף לפרויקט של גידולים חדשים לקטיף פרחים וכעציצים פורחים ליצוא, מצמחיית הבר של דרום אפריקה.

במסגרת התכנית נכללו בעיקר מינים של פרוטאה, לאוקוספרמום, לאוקודנדרון ובנקציה, ונערכו נסוי אינטרודוקציה של מיני בר וזנים מחו"ל,  בירור כנות עמידות לקרקעות גיריות, בדיקת השקייה ודישון במינים שונים, פיתוח שיטות ליצירת עציצים פורחים וגידול מבוקר של מיני בר כאוסף צמחי.

התכנית הייתה יוזמתו של ד"ר יעקב בן-יעקב, ואלכסנדר אקרמן, כמהנדס מרכז, היה מפעיל צוות עובדים לקידום הנושא.  נמצא בשיתוף פעולה עם עובדי מחקר דרום-אפריקאיים הקשורים לפיתוח הפרוטאיות, ונסע 5 פעמים לארצם.