תולדות חיים

זהרה אביזוהר (שם משפחה קודם – סינגלובסקי) נולדה ב-1910 בלוזאן, שווייץ. משפחתה עלתה לארץ ב-1920. זהרה השלימה את הגמנסיה העברית בירושלים ב-1928, ואח"כ עבדה במשקי הפועלות ובקיבוץ. ב-1931 היא החלה את לימודיה באוניברסיטה בירושלים וקבלה את התואר מוסמך ב-1935 (עבודתה דנה במחלות הנגרמות ע"י פטריות). ב-1938 קבלה תואר דוקטור באוניברסיטה של פריס עבור עבודת מחקר על המורפולוגיה, הציטולוגיה והביולוגיה של הפטריה פרונוספורה.
זהרה חזרה ארצה ב-1938 וההצטרפה כחוקרת למחלקה למחלות צמחים בתחנת הנסיונות של רחובות (לימים - התחנה לחקר החקלאות). עם העברת התחנה לבית-דגן, המשיכה לעסוק במחקר בפיטופתולוגיה ובמיקולוגיה במרכז וולקני. היא השתלמה במכון לחקר החקלאות בוורסאי , בצרפת, ובאוניברסיטה של מינסוטה בארה"ב.
זהרה ("זוהר" כפי שנקראה ע"י מכיריה) נישאה ב-1940 לדוד הרשנזון, צאצא אחת המשפחות המייסדות של רחובות. הייתה לה אישיות נעימה ואהבת טבע עמוקה.

הישגים מדעיים

לד"ר אביזוהר-הרשנזון היו שני תחומי מחקר להם הקדישה תשומת לב רבה: מחלות צמחים ופטריות. בפיטופתולוניה היא עסקה בתפוצה ובתנאי ההופעה של הארגוט בדגניים בארץ, במיוחד בחיטה ובשיפון, ובמחלות הנגרמות ע"י פתיום. היא ביצעה מחקר חשוב על קשיון רולפס, התוקף גידולים רבים באזורים טרופיים וסובטרופיים; פיתחה שיטת הערכה מהירה של תפוצת הקשיונות באדמה, ובחנה את הישרדותם בזבל אורגני והשפעת האמוניה עליהם. ד"ר אביזוהר-הרשנזון נחשבה כמומחית בתחום הפטריות האכילות והרעילות, ושימשה כיועצת בנושאי פטריות - רעל בועדה הלאומית לבריאות הציבור.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו

הוזמנה להרצות על פטריות במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב וב-1971 מונתה לפרופסור אורח. היא פירסמה כ-60 מאמרים מדעיים ומספר מאמרים עממיים בנושאי פטריות. היו לה קשרים הדוקים עם מוסדות מדעיים בחו"ל והשתתפה בקונגרסים רבים. מוקיריה זוכרים את "סיורי הפטריות" המרתקים שהייתה מארגנת בחודשי החורף.

הפרישה לגמלאות

כשפרשה לגימלאות ב-1975 חזרה לעיסוקה האהוב - ציור נופי הארץ.
זהרה אביזוהר-הרשנזון נפטרה ב-1994.