ניקטנתס עצי-נוגה
Nyctanthes arbor-tristis

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה: זיתיים Oleaceae
מוצא: דרום-מזרח אסיה
שמות עממיים: Night Jasmine
Tree-of-Sadness

בשנת 1991 ביקרתי בגן הבוטני בטרינידד, אי השוכן בים הקריבי מול חופי ונצואלה ונמנה עם אחד מאיי הודו המערביים. בעודי משוטטת בין צמחי הגן הגיע לאפי גל של ריח דבש, שהזכיר לי את תקופת החגים והימים הנוראים. הקשר בין ריח הדבש לחגים היה ברור לי לגמרי: בילדותי, לכבוד ראש השנה ויום כיפור, נהגה אמי לאפות עוגת דבש. ריח הארומה של הדבש מתקבל בזכות שני סוגי תרכובות עיקריים: אצטטים ואלדהידים והשילוב ביניהם הוא האופייני לריח הדבש.
בטרינידד הרחוקה, האסוציאציה לחגים השרתה עלי געגועים לארץ ועצבות. מעניין שהשם העממי של הצמח הוא Tree of Sadness כלומר עץ העצבות ומקורו בתרגום שם המין: arbor בלטינית פירושו עץ או שיח ו- tristis פירושו נוגה או עצוב.
הסוג ניקטנתס השתייך בעבר למשפחת הזיתיים למרות שבספרות הרלוונטית לא מדווח על קרבה בין המשפחות. עתה, בכל אופן, הוא בן למשפחת הורבניים.
מדובר בשיח גדול או עץ קטן ירוק-עד בארץ מוצאו. הוא גדל לגובה של 4-3 מטר. בשנים הראשונות אופי צימוחו צר וזקוף ורק לאחר התבססותו הוא מתרחב. גבעולי הצמח מרובעים, בתחילה הם ירוקים אך בהמשך הם מתעצים, צבעם הופך לחום והם מתכסים בעדשתיות. העלים נגדיים, בצורת ביצה ומחודדים, אורכם כ- 10 ס"מ הם מעט גלדניים ומחוספסים כמו נייר זכוכית. העלים הם בהחלט בעלי ערך קישוטי.
הפרחים ערוכים בקרקפות, זוהי תפרחת בעלת מספר פרחים היושבים בצפיפות על ציר קצר. כותרת הפרח צבעה לבן וקוטרה כ - ס"מ וצינור הכותרת צבעו כתום-תפוז ואורכו כ- ס"מ. הפרחים אינם בולטים על השיח אולם הם ריחניים מאוד וריחם, כאמור, ריח דבש. הריח הוא ייחודי ואינו דומה לריח הכבד של הצסטרום הליילי.
הפרחים נפתחים לפנות ערב ומפיצים ריח במשך הלילה ועד שעות הבוקר המוקדמות ואז הם נושרים. עונת הפריחה מתרחשת בכל עונת גידול של הצמח, דהיינו כל הקיץ והסתיו.

תנאי גידול

ניקטנתס הוא צמח ממוצא טרופי עד סובטרופי ולפיכך רגיש לטמפרטורות נמוכות. הוא שתול במספר גינות במושב סתריה (שליד רמלה) מזה 10 שנים ובחורפים קרים הוא משיר את עליו. צמחים מוגנים השתולים במפנה דרומי, ליד קיר לא משירים את העלים גם בחורף קר.
מומלץ לשתול את השיח בקרקעות מנוקזות, מעושרות בחומר אורגני. לכן אל תדלגו על הוספת קומפוסט לבור השתילה. צריכת המים של הצמח בינונית ולאחר התבססותו יסתפק בהשקיה קבועה אחת לשבועיים-שלושה. אפשר לשתול אותו בשמש מלאה או בחצי-צל ואם יישתל בפינה מוגנת מקור, הוא יסתדר בכל אזורי הארץ.
ניתן לגדל את הניקטנתס כשיח גדול או עץ קטן מעוצב על מספר גזעים. מומלץ לגזום את הענפונים הפורצים מתחתית הצמח ולחשוף את הגזעים המרובעים, שהם בעלי ערך קישוטי. מומלץ לגזום את הצמח באביב לגובה הרצוי ולגדלו כשיח בינוני בגן. פעולת הגיזום לא תפגע בפריחה החלה על ענפים צעירים מאותה השנה. לכל היותר היא תדחה אותה מעט.
אני ממליצה לשתול את הצמח סמוך לחלון חדר השינה ובקיץ, כשהחלונות פתוחים, ליהנות מגלי ריח הדבש המבשמים את האוויר.

ריבוי

מומלץ על ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן השרשה ובעזרת הורמון השרשה באביב ובקיץ.
משתלות יכולות לקבל חומר צמחי לריבוי במכון וולקני, בתאום מראש.