מנדווילה בוליבית
Mandevilla boliviensis
סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
משפחה: הרדופיים Apocynaceae
מוצא: בוליביה ואקוודור
הסוג מנדווילה מונה למעלה מ- 100 מינים של מטפסים ירוקי עד ונשירים, אשר תפוצתם ממכסיקו עד ארגנטינה. משפחת ההרדופים ככלל והסוג מנדווילה בפרט כוללים צמחים בעלי פרחים בולטים, תקופת פריחה ממושכת והם בעלי ערך גנני ואורנמנטלי.
מנדווילה בוליבית היא צמח מטפס-שיחי. אם נחלק את המטפסים לתוקפניים ולמתונים, נמצא כי צמח זה משתייך לקבוצת המטפסים המתונים והעדינים. ענפים דקים, בעלי שרף חלבי; העלים, דמויי ביצה וצבעם ירוק מבריק. הפרחים דמויי משפך. צבע כותרת הפרחים לבן, והלוע הפנימי של הפרח צבעו תפוז-צהוב. הפרחים בולטים מאד על רקע העלים הירוקים.
בשנת 1991 הבאתי מין זה ממשתלת "פינקוס" בדאלס אשר בטקסס. לאחר שהצמח שהה בקרנטינה ונמצא נקי ממזיקים ומחלות, התחלנו בריבוי וגטטיבי והפצנו אותו לכל המשתלות.
המנדווילה הבוליבית רגישה לטמפרטורות נמוכות, ומסיבה זו אנו מגדלים מין זה במיכלים בלבד. בחודשי החורף - החל מדצמבר ועד סוף חודש מרס - אנו מעבירים את הצמח למקום מוגן (לתוך הבית או לחממה).
פריחתה תלויה בטמפרטורה בלבד ובמשך כל חודשי השנה החמים (מאי-דצמבר) הצמח מכוסה בפרחים לבנים.
הצמח מסוגל לפתח מבנה שיחי, וכדי לעודדו כדאי לקטום את כל הצימוח הצעיר ובכך להגביר את פריצתן של עיניים צדדיות. אפשרות נוספת היא לגדלו כצמח משתרג, ואז יש לדאוג לתמיכה מתאימה.
המנדווילה הבוליבית זקוקה לאור מלא, אך אפשר לגדלה גם בתנאים של חצי יום שמש מלאה.
יש להקפיד על השקיה סדירה ועל ניקוז תקין. עודף מים גורם לריקבון שורשים, ובתקופת החורף רצוי לייבש חלקית את בית השורשים ולהשקות אחת לשבועיים.
היא אוהבת דשן. רצוי להצניע בתוך מצע הגידול כף דשן איטי-תמס, ונוסף על כך להשקות את הצמח בתמיסת דשן - כפית אחת של דשן כגון 20:20:20 ל- 20 ליטר מים - אחת לשבוע.
המנדווילה הבוליבית איננה נתקפת על-ידי מזיקים רבים (וזאת לעומת המנדווילה בעלת הפרחים הורודים "אליס-דופונט" שהיא רגישה לכנימה קמחית, לכנימת עש הטבק ולכנימות רכות).
מנדווילה בוליבית גדלה היטב במיכלים, בתנאי שהללו מוצבים במקום מואר מאד.
יש לספק לצמח השתול במיכל הגנה מתאימה מפני פגעי אקלים קיצוניים (קרינה חזקה וממושכת, רוחות עזות, חמסינים). ההעתקה ממיכל קטן לגדול יותר תיעשה על-פי גודל הצמח, כמקובל לגבי גידול צמחים במיכלים. מתאימה לגידול בפאטיו או במרפסת.
כיוון שהינה צמח מטפס נכרך, אי אפשר לשתלה ליד קיר מבלי לתלות עליו רשת או סבכה כלשהי. אפשר, כמובן, לשתלה ליד עמוד על מנת שתכרוך עצמה סביבו.
ריבוי הצמח הוא וגטטיבי של ייחורים מעוצים במקצת. את הייחורים שמים בתוך שולחנות השרשה - בקיץ עם ערפול, בעזרת הורמון השרשה.
תהליך ההשרשה נמשך כחודש ימים.