כופר לבן זן
רוברה Lawsonia inermis var. rubra
סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
שם עממי: Henna
משפחה: Lythraceae כופריים
מוצא: אפריקה הצפונית, אסיה ואוסטרליה
שיחי כופר לבן מוכרים בשמם העממי כצמח החינה והם היו נפוצים בחצרות של הערבים ובהמשך בחצרות התימנים אשר היו מפיקים ממנו את חומר הצבע הידוע בשם חננה, המשמש לצביעת ציפורניים, כפות ידיים וחלקי גוף אחרים כמקובל באותה עדה.
כאמור, כופר לבן הוא שיח ותיק, בעל פריחה בצבע לבן. בשנת 1998 אספתי והבאתי מהגן הבוטני בטורטולה שבאיים הקריביים זרעים של כופר לבן - זן רוברה הפורח בצבע ורוד עתיק.
המילה var. מציינת שזהו זן שנוצר באופן טבעי בטבע ולא טיפוח מעשה האדם. הזרעים נבטו ועוד באותה השנה נשתלו בגינון במושב סתריה, באתר מינהל המחקר החקלאי ובגינות נוספות בארץ.
לסוג כופר מין אחד במשפחת הכופריים איתם נימנה גם הגבנון המוכר בשם קופאה ולגרסטרמיה שהם צמחי גן מוכרים ונפוצים, בעלי ערך קישוטי וגנני. שיחי הכופר מזכירים במידה מסוימת את הלגרסטמיה במיבנה השיח ובתיפרחות אולם יש להודות שהכופר מרשים פחות.
כופר גדל לשיח גדול או עץ קטן, רב גזעים שגובהו יכול להגיע ל-6 מטר. הזן רוברה גדל למימדים קטנים יותר ולמעשה עד היום בארץ לא עלה על 3 מטר גובה ורוחב. השיח מאוד מסועף, ולעיתים הענפונים מסתיימים בקוץ. הוא נשיר מותנה, העלים נגדיים, קטנים ודמויי איזמל, צבעם ירוק. תפרחות הפרחים ערוכות במכבדים קיצוניים פירמידליים, אורך התפרחות מגיע עד 40 ס"מ.
הפרחים קטנים יחסית, קוטרם כחצי ס"מ, הם ריחניים, לטעמי ריח הפריחה לא נעים. בזן רוברה, הפרחים נפתחים בצבע לבן, ותוך החשיפה לאור מתקבל הצבע הורוד שנעשה כהה יותר עם התקדמות הפריחה. הפריחה מתחילה בתחילת הקיץ ונמשכת עד הסתיו. בהמשך לפריחה נוצר הפרי, הלקט קטן בקוטר כ-2 ס"מ, בתחילה צבעו אדום ואז יש לו גם ערך גנני אולם במהלך הבשלת הזרעים, ההלקט משנה את צבעו לחום יבש ואז מומלץ לגזום את הענפים נושאי הפרי. פעולה זו תעודד גל פריחה נוסף. באזורים טרופיים הפריחה נמשכת כל השנה. אני ממליצה על שתילתו כצמח גן הפורח בקיץ.
היוונים והמצרים העתיקים השתמשו בחינה לצביעת השיער. במזרח משתמשים בחינה לצביעת כף היד וכפות הרגליים ולכך תפקיד חשוב בטכסי הנישואין שם. במספרות הוא משמש כבסיס פופולארי לצביעת השיער, בזכות היותו חומר טבעי ולא מזיק. לקבלת הצבע משתמשים בעלים ובענפונים מיובשים וטחונים ולא בפירות ובזרעים כמו שחושבים בטעות. כאשר מגדלים אותו לצורכי מסחר, לא נותנים לצמח לפרוח והוא נגזם פעמיים בשנה כדי להגדיל את ייצור העלים.
תנאי גידול
השיחים מתאימים לשתילה בשמש מלאה, בקרקעות מנוקזות ובטמפרטורה של עד מינוס מעלה צלסיוס. הצמח יהנה מהשקיה סדירה אולם נחשב לחסכן במים, ולאחר התבססותו יסתפק בהשקיה אחת לשבועיים-שלושה.
לכופר אופי צימוח מסועף וצפוף, הוא מייצר גזע בבסיס הצמח כבר בשנותיו הראשונות, ולכן כדאי להחליט אם העיצוב יהיה לעץ קטן או לשיח. הוא עמיד לגיזומים תכופים ולפיכך יתאים לשמש כצמחי גדר. מתאימים לשתילה בגן כמוקדי צבע בחודשי הקיץ, כצמח במיכל על גג או בכניסה לבית. כאמור, הצמח נשיר מותנה, ובארץ בחורף ישיר את עליו לחלוטין. באביב כשהצמח מתעורר מומלץ לגזום אותו לגובה הרצוי ולעצבו כשיח או כעץ קטן. ניתן לגזום שיחים שהגיעו לשלושה מטר גובה ורוחב, למטר גובה מבלי שהצמח יפגע. תוך שבועות בודדים כל הצמח ילבלב, יוריק ויפרח.
ריבוי
השרשת ייחורים מעוצים למחצה בשולחן השרשה, בכל חודשי הקיץ, השרשה מתקבלת תוך שבועיים. צמחים ניתן להשיג במשתלת גליל צמחים, יגור, מלצר, סלונר ובמשתלות נוספות.