תולדות חיים

 אדי סלומון נולד ברומניה בשנת 1930. הוא סיים את לימודיו התיכוניים ב-1949, וב-1950 עלה לישראל ועבר השתלמות מעשית בחקלאות בגבת.

בשנים 1961-1956 למד לימודים אקדמיים ושימש עוזר מחקר במחלקה לטכנולוגיה של מזון במכון וולקני.

בשנת 1960 סיים תואר שני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' משה סמיש וד"ר זדנקה סמיש, בנושא: "סיבות ותנאים להיווצרות כתמים לבנים בזיתים כבושים".

בשנת 1969 הגיש שם את הדוקטורט, בהנחיית פרופ' ק' מנדל ופרופ' ש' מונסליזה, בנושא: "הזנת ברזל באמצעות העלים בהדרים".

בשנים 1969-1961 עבד כעוזר מחקר במחלקה להדרים במכון וולקני, ומשנת 1970 הועסק כחוקר במחלקה.

בשנת 1972-1971 עשה פוסט-דוקטורט במכון למטעים באוניברסיטה הטכנית בברלין, בנושא:
"Growth relationship and fruiting of potted citrus model trees"

הישגים מדעיים

1. השימוש בעלים מושרשים כמודל מחקרי: שיטה זו מאפשרת לבדוק את ההשפעה הישירה של חומרים  
    מווסתי צמיחה על גדילת השורש ועל חלוקת הביומסה בתוכו. כמו כן, זוהי דרך מהירה להערכת השוני
    ביכולת ההשתרשות של ייחורים בכנות הדרים מסוגים שונים.

2. פיתוח הדרים נושאי פרי במכלים כמודל מחקרי למטרות האלה:
    א. חקר הפריחה, החנטה וגדילת הפרי;
    ב. בחינה מהירה של מאפייני הפרי במוטציות מכוונות במסגרת תוכניות השבחה; 
    ג. מבחן מהיר להשפעת מעכבי צמיחה על הצימוח הווגטטיבי ועל פוריות הצמח, כמו גם על מאזן   
       הביומסה ועל ההיבט הכלכלי של גידול עצי פרי;
    ד. חקר ההשפעה של הגבלת השורשים על הצימוח הווגטטיבי ועל הניבה, במטרה להשיג פריחה ופרי  
        מוקדמים: נוטלים ייחור מעץ בוגר ומשרישים אותו במכלים / עציצים המגבילים את גודל השורשים של
        העץ. שילוב זה, של ייחור מעץ בוגר ועציץ המגביל את השורשים, יוצר פוריות מוקדמת יותר של    
        הצמח. מערכות דומות, המתבססות על הגבלת נפח השורשים, יושמו בעצי פרי נשירים, טרופיים 
        וסובטרופיים במכון וולקני, הן לצורכי מחקר והן לייצור פרי כגידול חסוי. המחקר אִפשר גם לייצר עצי  
        הדר ננסיים כצמחי עציץ ולייצא אותם למטרות נוי.

3. השימוש בהגבלת שורשים בשטח הפתוח: גידול עצי הדר נמוכי קומה ומקדימים בניבתם וכן ציפוף הנטיעה
    נועדו לאפשר אינטנסיפיקציה של הגידול והכנסת מיכון לטיפול במטע ולקטיפת הפרי. סלומון הראה
    בעבודתו כי אפשר להגיע לנינוס העץ ולניבה בגיל צעיר על ידי טיפול במערכת השורשים. דיכוי השורש
    מתבצע באמצעות השקיה בשטח מצומצם סביב העץ וגיזום.
    הגבלת השורשים בתנאי שדה הייתה מוצלחת ובאמצעותה הושגה שליטה בצמיחה ובניבה של עצי הדר
    שגדלו בשיטת המטע הצפוף (High Density Planting). בניסויי שדה, עצי הדר שגדלו בשיטה זו, הניבו
    פירות אחרי השנה השלישית והגיעו לממוצע שנתי של 70-60 טונות להקטר במשך חמש שנים. הפירות
    נקטפו ללא שימוש בסולמות, והוצאות הקטיף פחתו משמעותית. השיטות שבהן השתמשו אדי סלומון
    ועמיתיו בחלקות בית דגן ובחוות עכו, יושמו לאחר מכן לוויסות גדילה וניבה של עצי הדר בפרדסים 
    חדשים שניטעו בשיטת המטע הצפוף.

4. בשתילי מנגו - מחקרו של סלומון העלה כי שימוש בפקלובוטרזול משרה הקדמת פריחה, וכך מתקצר
    תהליך ההערכה בעבודת ההשבחה.

5. במישור הבין-לאומי, הקשרים שפיתח סלומון עם המכון למטעים באוניברסיטה הטכנית בברלין במהלך
    הפוסט דוקטורט והשבתון, תרמו לקבלת מענקי מחקר עבור המכון למטעים שבמכון וולקני. באחד
    הפרויקטים, שעסק בסלקצייה מהירה של כנות מנגו, המחקר המשותף עם גרמניה והפיליפינים הניב 4
    טיפוסי מנגו בעלי פוטנציאל עמידות למים מליחים ו-5 טיפוסים בעלי תכונות חיוביות לעמידות בתנאי  
    חוסר ברזל בקרקעות גירניות.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

1981-1979 - שימש נשיא החברה הישראלית לבוטניקה. בתוקף תפקידו, השתתף בפגישת המועצה של החברה הפיזיולוגית האירופית, שהתקיימה בפריז ב-1979.

1980- חבר בוועדה להערכת מערכת אירופונית לריבוי צמחים.

1992 - חבר הוועדה המארגנת של הכנס החמישי הבין-לאומי למטעים ולשתלנות, תל אביב, 1992.

שבתון:

בשנת 1988-1987 שהה בשבתון במכון למטעים באוניברסיטה הטכנית של ברלין, בנושא: "ויסות גדילה בהדרים. השפעת מעכבי צמיחה על ייחורים מעלים מושרשים."

הוראה והנחיה במסגרות שונות, בארץ ובחו"ל:

במחצית השנייה של שנות השבעים לימד במכון וולקני קורסים מתקדמים במדעי החקלאות.

הרצה במכון למטעים באוניברסיטה הטכנית בברלין (סמינר בשנת 1972-1971 והרצאה מוזמנת ב-1987).

בשנת 1982 הנחה פרויקט של תלמיד תיכון ממעלה הבשור, ובשנים 1985 ו-1993 הנחה סטודנטים לתואר שני.

הפרישה לגמלאות

אדי סלומון פרש לגמלאות בשנת 1996.

נפטר ב-2015.

ערכה עידית סופר, ינואר 2022