תולדות חיים
סילוויה רייך נולדה בלבוב בשנת 1914. עלתה ארצה ב-1931 וסיימה את לימודיה בגימנסיה "הרצלייה" בשנת 1933.
בשנים 1935-1934 הייתה בקיבוץ כפר גלעדי.
בשנים 1940-1936 למדה חקלאות באוניברסיטת פירנצה, ומ-1941 עד 1944 הייתה מדריכה לעצי פרי נשירים בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מכון וולקני) בהדרכתו של ד"ר משה סמיש.
בשנת 1945 נסעה לאיטליה לסיום הדוקטורט, בנושא: "השפעה בין כנה ורוכב בהרכבות של עצי פרי" (באיטלקית: Influenza fra soggetto e nesto negli innesti delle piante da frutta).
בשנת 1947 חזרה ארצה ועבדה כמדריכה לעצי פרי נשירים במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.
לאחר מכן הייתה מדריכה ראשית לגידולי מטע במשרד החקלאות.
בשנת 1961 נענתה להזמנתו של ד"ר ליטואר-לטר, מנהל המחלקה לאחסון פירות וירקות במכון וולקני, להקים יחידה חדשה לחקר האחסון של פירות נשירים.
הישגים מדעיים
גלפט-רייך ייסדה והובילה את "הסקצייה לנשירים" במחלקה לאחסון במכון וולקני.
בשנות השישים עסקה בשאלות יסוד, כמו אחסונם של פירות נשירים במכלים במקום בתיבות ברוס. הודות לאחסון במכלים השתנתה שיטת הטיפול בפרי, החל מהקטיף ועטיפת כל פרי בנייר משומן ועד לשיווק כעבור חודשים רבים. הייתה לכך השפעה גם על כלכלת הענף.
הישג אחר, שגלפט-רייך תרמה רבות ליישומו, הוא השימוש באיוד הדרגתי של דו-תחמוצת הגופרית בתוך אריזות של ענבי מאכל. שיטה זו מאפשרת לאחסן פרי זה בארץ ואף לייצאו.
היא שילבה במחקריה את הידע שלה כמדריכה לגידולי מטע ואת הבנתה בפיזיולוגיה של הפרי הקטוף.
השילוב הזה הביא לשורת מחקרים על אודות הקשר בין האגרוטכניקה של גידול המטע לבין כושר השתמרות הפרי הקטוף - נקודת מבט שלא הייתה מקובלת בקרב החוקרים שעסקו במחקר שלאחר הקטיף. כך תרמה עבודתה להבנת חשיבות ההשפעה של משטר ההשקיה, עומסי יבול, השימוש בחומרי צמיחה ושיטות הדישון על איכות פירות גרעיניים, פירות גלעיניים וענבים במהלך השיווק והאחסון. המלצות ההדרכה לנוטעים, המקובלות כיום, מביאות בחשבון את מסקנות המחקרים האלה.
מחקריה של גלפט-רייך עסקו גם בפיתוח שיטות טיפול בפרי שתאפשרנה ייצוא של פירות נשירים, במטרה להקדים את עונת השיווק של פרי מקומי באירופה. לשם כך הוגדרו מצבי ההבשלה המיטביים המתאימים לקטיף הפרי המיוצא באוויר ובים. הושקעה עבודה רבה בפיתוח שיטות האריזה המתאימות לתובלה ימית של ענבים, על מנת להוזיל את עלויות המשלוח.
כמו כן, במעבדתה בוצעו המחקרים הראשונים להבנת התהליכים המתהווים באפרסקים המאוחסנים בקירור. מחקרים אלה אפשרו את הכפלת משך אחסונם של פירות אפרסק ונקטרינה.
בשנים האחרונות של עבודתה במחלקה נערך מחקר מקיף באחסון אפרסמונים, אשר בעקבותיו התאפשר אחסון ממושך של פרי זה עד חמישה חודשים.
תרומה למינהל ופעילות מחוצה לו
גלפט-רייך כתבה בכתב העת "השדה" במשך שנים רבות: היא ליקטה ידיעות מהספרות המקצועית בארץ ובעולם בנושאי מטעים ואחסון פירות ודיווחה על סיורים מקצועיים ועל כינוסים שהשתתפה בהם.
בשנת 1956 יצא לאור ספרה "גפן ועצי פרי (רשמי סיור בארצות הים התיכון)", בהוצאת המרכז המשותף להדרכה חקלאית של משרד החקלאות והסוכנות היהודית.
עבודתה התאפיינה בשאיפה לקדם את החקלאות הישראלית ולשפר את רווחיות הנוטעים והכורמים. היא שמרה על הקשרים עם המגדלים, שנוצרו עוד בהיותה מדריכה, וכשפרשה מהמחקר היא המשיכה בעריכת המדור לנוטעים ב"השדה".
הפרישה לגמלאות
גלפט-רייך פרשה לגמלאות בשנת 1979.
היא נפטרה בשנת 2005.
.