En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

 


תולדות חיים

משה, בן אפרים פישל ושרה (סורי), נולד בשנת 1939 בטורדה, טרנסילבניה. הוא למד בחדר מגיל ארבע ובהמשך בבית הספר היהודי ובתיכון העירוני. בשנת 1950 עלה עם משפחתו לישראל. למד בבית הספר תחכמוני בנתניה, המשיך את לימודי התיכון  במקווה ישראל וסיים ב-1957 בהתמחות בענפי הפרדס והירקות. התגייס לנח"ל במסגרת הגרעין שהקים את כפר מימון. למד לתואר ראשון ושני בפקולטה לחקלאות בתחום הגנת הצומח וחוג משני גנטיקה בירושלים. עבודת המסטר, בהדרכת פרופ' יצחק הרפז, עסקה בבידוד מעכב הדבקה של נגיף המוזאיקה של הטבק מעלים שנוגעו בפטריית קרקע.

הישגים מדעיים

משנת 1966 עבד במכון וולקני, תחילה כדוקטורנט בנושא: "בידוד ואפיון חלקיקים חוטיים של נגיף הטריסטזה של ההדר" בהדרכת פרופ' גד לובנשטיין. המשימה הייתה קשה ומאתגרת בגלל המבנה החוטי הסבוך של החלקיקים וחוסר כלים ביולוגיים וביוכימיים להערכה כמותית של יעילות תהליכי הבידוד. השלים את הדוקטורט בשנת 1972, במסגרתו פותחה שיטה לבידוד ולאפיון של חלקיקי הטריסטזה. מודיפיקציה של השיטה קיצרה את משך האבחון של נגיעות בנגיף וזיהתה לראשונה בחיבת ציון ובארץ מוקד התפשטות טבעית של הנגיף שנחשב לאימת הפרדסנות. לבלימת התפשטות הנגיף הורחבה תשתית המעבדה ואומצה טכניקה דיאגנוסטית חדשה שבאמצעותה נבחנו במרוצת 1980-1979 מיליון עצי הדר. במבצע הביעור,   שנעשה בשיתוף הזרועות השונות של ענף ההדרים בארץ, זוהו מוקדי תפוצה טבעיים חדשים של הנגיף, אך במפתיע הם לא היו מלווים בהתמוטטות עצים מורכבים על כנת החושחש, כנה שנחשבה רגישה מאוד להדבקה בנגיף. בשנת 1986 הופסקו מאמצי ביעור הטריסטזה בארץ, לאחר שדיווחנו כי רוב מקרי הנגיעות החדשים שהתגלו הודבקו בתבדידים בלתי אלימים של הנגיף. אף שמבצע הביעור לא הושלם, למפעל הזה היו הישגים משמעותיים בתחום המשך בריאות פרדסי ההדרים בארץ, הן מבחינת סילוק מוקדי ההדבקה האלימים בפרדסי חיבת ציון, חדרה וצומת מורשה ובעיקר מבחינת החדרת התודעה לגבי חשיבות ניקיון חומר הריבוי ושמירת המשתלות תחת רשת צפופה החל משנת 1971 - שיטה שהפכה סטנדרטית בשתלנות ההדרים בעולם כשלושים שנים מאוחר יותר. 

בשנים 1980-1968 עסק בר-יוסף בבחינת ניקיונם הווירלי של זני ההדר החדשים (אינטרודוקציות), כולל הפומלית וסטאר-רובי, ובהמשך היה אחראי לבדיקה ולהפצה של זני ההדרים החדשים שפותחו במסגרת ההשבחה בארץ. 

נגיף הטריסטזה - מחקר בסיסי

עיקר פעילותו המדעית של בר-יוסף היה לימוד והכרה של וירוס הטריסטזה של ההדר. בנושא זה היו לו כמה פריצות דרך: פיתוח שיטת בידוד של חלקיקי הנגיף ולימוד הביולוגיה והפצת הנגיף על ידי כנימות עלה בארץ; לאחר פיתוח טכניקה לבידוד נגיפי טריסטזה נמצא כי השיטה, בשינויים קלים, התאימה גם לבידוד ולאפיון של חלקיקי וירוס צהבון הסלק. בהשוואת החלקיקים של וירוסים אלה נמצא כי קיים ביניהם דמיון מולקולרי וביופיסיקלי, ולכן הוצע להכלילם בקבוצה טקסונומית חדשה של נגיפים חוטיים, שתיקרא CLOSTERO. לימים הקבוצה גדלה ונעשתה אחת החשובות במחלות צמחים. סטטוס הקבוצה שונה למשפחת הנגיפים "קלוסטרווירידה" (Closteroviridae). צמחים נגועים בנגיפי קלוסטרו - נמצאו בהם ריכוזים גבוהים יחסית של מולקולות RNA דו גדילי, תוצאה שתרמה בהמשך לזיהוי נגיפי קלוסטרו חדשים מצמחים דוגמת הגפן, המכילים חומרים שהפריעו לבידוד ישיר של חלקיקי הווירוסים החוטיים.  

בעבודה עם ד"ר רוזנר ופרופ' עירית גינזבורג בשנת 1983 סונתזו מולקולות DNA משלימות לגנום ה-RNA של נגיף  הטריסטזה והוכח באמצעותן כי בארץ נמצאו תבדידים בעלי גנומים שונים. תוצאה זו אומתה בעבודות המסטר של ד"ר מוניר מוואסי וד"ר דרור שליטין שעסקו בהתאמה בריצוף גן חלבון המעטפת ובפיתוח נוגדנים סגוליים. בעקבות הרחבת המחקר  המולקולרי ותרומת משפחת טולקובסקי הוקמה מעבדה חדשה למחקר מחלות הדרים ע"ש שמואל טולקובסקי. המעבדה עסקה בזיהוי תבדידי הטריסטזה בארץ וכן בזיהוי ובאפיון של מיני וירואידים הנפוצים בחומר ריבוי של עצי הדר ואבוקדו בארץ.

במחקר חלוצי בתחום קביעת הרצף של גנומי וירוסים ווירואידים בלתי ידועים נרשמה הצלחה: לאחר איחוי מקטעי רצף לאוליגונוקלאוטידים (אדפטורים) זוהו ואופיינו וירואיד חדש, שנמצא עובר מעצי הדר לעצי אבוקדו, וכן מולקולות RNA דפקטיביות של טריסטזה. בהמשך נקבע הרצף של תבדיד VT של טריסטזה הנפוץ בפרדסי הארץ ובפרדסים רבים אחרים ברחבי העולם.

בבחינת מאפייני הרצף של מולקולות RNA בצמחים מודבקים נמצאו מולקולה תת גנומית גדולה, המקבילה לכל הקצה ה-'5 של הנגיף, וכן כמויות גדולות של מולקולות RNA חד-גדילי קצרות, המקבילות לאזור קצר של כ-700 בסיסים מהקצה ה-'5, שלא דווחו בעבר בנגיפים ולאחרונה נמצאו כבעלות פעילות ביולוגית.

 עמידות טרנסגנית

המעבדה של בר-יוסף עסקה בניסיונות פיתוח צמחי הדר טרנסגניים עמידים לנגיף הטריסטזה. התברר כי למרות פרסומים רבים ממעבדות שונות על הקניית עמידות טרנסגנית באמצעות החדרת הגן לחלבון המעטפת, וכן גנים פגומים לרפליקז ומבנים אחרים שנמצאו יעילים בהגנת צמחים עשבוניים כנגד נגיפים אחרים, הפעלת מערכות דומות בצמחי הדר נתנה רק הגנה חלקית, שהתבטלה כעבור זמן כאשר הופעל על הצמח המותמר לחץ הדבקה דומה למצב שהיה צריך לעמוד בו בתנאי הפרדס.

במחקר במסגרת שנת שבתון בפלורידה בשנת 1999 פותחה שיטה יעילה להדבקת הצמח השלם במבנים מהונדסים של נגיף הטריסטזה. התברר כי שלושה מהגנים של הנגיף לא נדרשו להדבקה של צמחי הדר, אבל נוכחותם השפיעה על טווח הפונדקאים ועל הסימפטומים שהנגיפים המהונדסים עוררו בצמחי הדר.

בתקופת שבתון קצרה בברזיל עסק בבידוד ובאפיון של נגיף מקבוצת הטימו, המעורב במחלת הדרים חדשה שם שכונתהCSD או מחלת המוות הפתאומי של ההדרים. מחקרים אחרים, חלקם בשנת השבתון באנגלייה, עסקו בהוכחת הפתוגניות של ספירופלסמה ציטרי, המעורב במחלת העלעלת של ההדר, וכן בפיתוח טכניקת זיהוי ובלימה של התפשטות טבעית של גורם מחלת ניוון האמיר בפפיה בארץ.   

בסוף שנות השמונים הקים את המעבדה ע"ש ש' טולקובסקי לחקר מחלות הדרים בצמוד למחלקה לווירולוגיה במכון וולקני. במסגרתה הדריך תשעה סטודנטים לעבודת דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ובר-אילן וכן הדריך חמישה עשר סטודנטים לתואר שני וכמניין פוסטדוקטורנטים ומשתלמים מחו"ל.

בשנת 1984 קודם לדרגה א+ מחקר.
נבחר כחוקר השנה בוולקני וזכה בפרס האגודה האמריקאית למחלות צמחים עם קולגות מפלורידה ומאנגלייה על זיהוי נגיף הטריסטזה בשיטת ELISA. בשנת 1994 הוענק לו תואר פרופסור מן המניין נלווה מטעם אוניברסיטת בן גוריון, שם לימד קורס בווירולוגיה של צמחים. במרוצת השנים פרסם כ-120 עבודות מחקר וסקירות בעיתונות מבוקרת.

קישור לדף החוקר של משה בר-יוסף באתר המינהל:

https://www.agri.gov.il/en/people/856.aspx

 הפרישה לגמלאות

פרופ' משה בר-יוסף פרש לגמלאות בשנת 2004 ומאז הוא ממשיך להתנדב בצוות מורשת המינהל. משנת 2014 עורך את העיתון לגמלאים "גמלה-עט" - גיליון המאה פורסם בחודש מאי 2021.

ערכה עמליה ברזילי, יולי 2021

מעודכן לתאריך: 15/07/21 13:00
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר