תולדות חיים

נולד בתל אביב בשנת 1941. למד בבית הספר היסודי דובנוב ובתיכון עירוני ד' בתל אביב. שירת בצבא כקצין קשר
(1962-1959).

בשנת 1963 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות. סיים תואר שני במגמת קרקע ומים בשנת 1968. המשיך בלימודי הדוקטורט בפקולטה לחקלאות, כאשר העבודה לתואר הייתה במכון לקרקע, מכון וולקני, רחובות. קיבל את תואר הדוקטור בשנת 1972. נושא העבודה: "השפעת תהליכים פיזיקו-כימיים בקרקע על קליטת זרחן על ידי צמחים".

בשנת 1972 החל את עבודתו כחוקר במכון לקרקע במכון וולקני והתמיד בעבודתו שם עד פרישתו לגמלאות בשנת 2007.

בשנת 1972-3 שהה בפוסט דוקטורט במחלקה לקרקע באוניברסיטת מערב אוסטרליה, פרת', אוסטרליה. בהמשך שהה בחמש שנות שבתון בארה"ב: 1976-7 באוניברסיטת קלמסון, דרום קרוליינה; 1986-7 במעבדה לממשק מים של משרד החקלאות האמריקאי בפרזנו, קליפורנייה; 1996-7 במעבדה הלאומית האמריקאית לחקר הסביבה, משרד האנרגייה האמריקאי, איידהו פולס, איידהו; 2000-1 במחלקה למדעי הסביבה באוניברסיטת קליפורנייה, ריברסייד; 2005-6 במחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת קליפורנייה, דייוויס.

 הישגים מדעיים

בני בר-יוסף הוא חוקר בתחום הכימיה של הקרקע והזנת הצמח. הוא משלב בעבודתו ניסויי מעבדה, ניסויי שדה וגישות אנליטיות ותאורטיות לשיפור תהליכי דישון וקליטת יסודות הזנה על ידי צמחים. עבודותיו המדעיות הוקדשו לארבעה תחומים עיקריים: 1. הבנת תהליכי קשירה ותנועה של יונים בקרקע וקליטתם על ידי שורשים; 2. פיתוח מודלים מתמטיים לחיזוי התנהגות יונים בקרקע כתלות בתנאי הסביבה ותכונות הקרקע והצמח; 3. פיתוח שיטות השקיה-דישון (הדשיה) חדשות, המאפשרות דישון מדויק בהתאם לתנאי הגידול ומצב הצמח; 4. פיתוח ממשקי הדשיה בחממות, המבוססים על מערכת קבלת החלטות נתמכת מודל, כולל מִחזור מים ודשן להקטנת הזיהום הסביבתי.

פעילותו המדעית של ד"ר בר-יוסף כוללת כ-150 עבודות מחקר שהתפרסמו בכ-120 מאמרים בספרות המקצועית המבוקרת. הוא ערך שני ספרים בנושאי תנועת יונים בקרקע וממשקי דישון בחממות וסיכם את עיקר עבודתו בארבעה פרקים, שהתפרסמו בארבעה ספרים. אלה הם הפרקים: הדינמיקה של הזרחן בקרקע; עקרונות ההדשיה; תגובת צמחים למִחזור מים ודשן בחממה; השפעת הפרשות שורש על קליטת זרחן על ידי שורשים.

קישור לרשימת הספרות של ד"ר בני בר-יוסף באתר המינהל:

https://www.agri.gov.il/en/people/668.aspx

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

 בשנים 1981-3 ו-1992 כיהן כחבר בוועדת השיפוט לקרקע ומים מטעם קמ"ח ומינהל המחקר החקלאי ובשנים 1993-4
ו-2003-4 שימש יו"ר ועדה זאת.

היה חבר בוועדות מקצועיות רבות במשרד החקלאות, בעיקר בנושאי המלצות דישון בשדה ובחממות.

היה חבר בחמש ועדות מארגנות של כינוסים בין-לאומיים בנושאי השקיה-דישון בחממות. בשנת 1999 ארגן ואירח את כינוס "החברה הבין-לאומית למודלים בחממות" שנערך בארץ.

כיהן כמנהל המחלקה לכימיה של הקרקע והזנת הצמח במכון לקרקע בין השנים 1983-1976 ו-1996-1991.

היה מנחה עבודת דוקטור של חמישה סטודנטים, הנחה עבודת מסטר של שלושה סטודנטים והדריך שלושה מדענים זרים שעשו במעבדתו שנת השתלמות בנושאי מודלים בהדשיה.

היה הזוכה הראשון בפרס מוקדי על עבודות גמר מצטיינות בקרקע ומים (1969) וזכה באות הוקרה על מפעל חיים מטעם מינהל המחקר החקלאי בשנת 2007.

הרבה להרצות בפני מדריכי שה"מ וחקלאים בנושאי עקרונות ההדשיה ומערכות מומחה לדישון. זכה בתואר יקיר הערבה
(2005) על תרומתו לשיפור ממשק הדישון וההשקיה בחממות בערבה ועל פעילותו בחוות הניסויים "יאיר" בחצבה.

ד"ר בר-יוסף השתתף בכנסים בין-לאומיים רבים בנושאי קשירה ותנועה של יונים בקרקע, תהליכי קליטה, עקרונות הדשיה ופיתוח ממשקי השקיה-דישון בחממות ומודלים תומכי החלטות דישון. מחקרו בנושא "פיתוח מערכת מומחה לניהול הדשיה בחממות עם מִחזור תמיסות" במימון קרן GIF הגרמנית (עם שותפו ד"ר קלרינג מגרמניה) זכה בתואר עבודה מצטיינת בשנת 2006.

הפרישה לגמלאות

בני בר-יוסף פרש לגמלאות בנובמבר 2007. הוא ממשיך לעבוד באופן חלקי בהתנדבות במכון למדעי הקרקע, מים וסביבה בנושאי מודלים של קשירת יונים ותנועתם (במיוחד זרחן) בקרקע.

ערכה עידית סופר, יולי 2021