תולדות חיים
אהוד נולד ב-1940 בקריית חיים. שירת בנח"ל ובצנחנים. לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל. תושב הנגב: מ-1959 בקיבוץ צאלים; אח"כ בעיר "ימית"; וכיום במושב "דקל".
סיים בהצטיינות לימודים לתואר ראשון, שני ושלישי בפקולטה לחקלאות (1976-1965). בעבודת המוסמך (בהדרכת פרופ' ע' בנין ופרופ' י' הניס ז"ל) חקר את תכונות שכבת הביניים בין שורשי הצמחים לקרקע (מוציגל). בעבודת הדוקטור (בהנחיית פרופ' ע' דברת ז"ל) פיתח מודלים לתיאור דינאמיקה של גידול השורשים ביחס לשינויים בנוף צמח מספוא רב קצירי. העבודה הייתה החלק הישראלי בפרויקט הולנדי-ישראלי:
"Actual and Potential Herbage Production in the Semi-Arid Zone" בראשות פרופ' De Wit מן האוניברסיטה החקלאית בווכנינגן, הולנד (זוכה פרס וולף ב-1983).
הישגים מדעיים
ב-1970 החל לעבוד במינהל המחקר החקלאי במכון להנדסה. פיתח עם הרי פרנקל ז"ל שיטות ריסוס והדברה. מ-1976 עזר לפרופ' ע' כפכפי בהקמת "מו"פ המפעל הדרומי"*. ריכז הקמה של אתר מחקר לגידול בבתי צמיחה ב"תחנת הבשור" ושיתף פעולה עם חוקרים רבים מהמינהל, מהאוניברסיטאות ומהטכניון: עם נ' קידר (חתן פרס ישראל), מ' פילובסקי, ח' שיפריס - בנושא: בחינה ואקלום של זני ירקות לבתי צמיחה; עם ע' כפכפי, צ' פלאוט, ה' סופר, ה' אביגדורי, מ' ברלינגר, א' רילסקה - בנושא: פיתוח ממשקי גידול והגנת הצומח; עם מ' פוקס, י' כהן, ש' מורשת, ע' סגינר וי' פוקס - בנושא: התאמת מבנים, כיסויים, שיטות בקרת אקלים ואיסום.
מ-1982 עבד בבשור במסגרת ה"מחלקה לפיזיקה סביבתית". עם מ' פוקס, צ' אנוך וע' סגינר התאים שיטות לבקרת אקלים, חימום, צינון, העשרה בפחמן דו חמצני, שימור חום, הצללה והגנת הצומח בעגבניות; פיתח יריעות ורשתות לחממות בשיתוף עם בתי חרושת לרשתות וכיסויים פלסטיים: "קליימן-מטאור", "פולישק", "גניגר", "ארז מוצרים תרמופלסטיים". בעזרת יאיר גוראון הקים אתר מחקר לבתי צמיחה בחצבה - עבור מו"פ ערבה [לימים, "תחנת יאיר"]. אהוד עבד עם ר' אופנבך במסגרת "תחנת יאיר". כמו כן, עבד עם פרופ' בן אשר מאוניברסיטת בן גוריון במחקרים הנוגעים לבתי צמיחה ב"מכון לחקר מדבריות החול של עזה וסיני".
חוות הבשור: אתר החממות בבשור היה לאתר המחקר המרכזי לקידום ענף החממות במסגרת "המפעל הדרומי" ובארץ [היום פועל במקום "מו"פ דרום"]. האתר אירח חוקרים וסטודנטים מן הארץ ומחו"ל לתקופות הכשרה ארוכות ושימש דגם למרכזי מו"פ אזוריים [מו"פ דרום, ערבה, רמת נגב].
בעבודות שנעשו באתר עם חוקרי המפעל הדרומי נקבעו יסודות לגידול בבתי צמיחה בארץ, והם משמשים את המגדלים עד היום: זני עגבניות החממה ההולנדיים הוחלפו בזנים ישראליים שהצטיינו בעמידויות ובאיכויות שהתאימו לתנאי האזור וליצוא; במקום שיטות הגידול מחו"ל הותאמו משקי השקיה, דישון וחיטוי בטפטוף לקרקעות החול המקומיות; פותחו מוצרים ייחודיים לבתי הצמיחה, כמו עגבניות "שרי", זנים לקטיף אשכולות ותוצרים בעלי איכויות מיוחדות המשווקים כמותגים [כמו Desert Sweet]; במקום מבני הזכוכית ה"קלאסיים" פותחו בתי צמיחה מכוסים: יריעות, רשתות ולוחות פלסטיק. השילובים בין הכיסויים הפלסטיים, שניתן לשנות בהם מרכיבים, תוספים, צבעים, ציפויים ותצורות, לבין הצורות, הממדים והמיצבים של המבנים החדשים - הרחיבו את טווח השליטה במיקרו-אקלים סביב הצמחים. פיתוחים אלה יצרו יכולות חדשות להשראת שינויים בהתנהגות ובהתפתחות של הצמחים וחובריהם הביולוגיים [מיטיבים (וקטורי חנטה) ומזיקים (מחלות, חרקים)], ובעקבות זאת גם להפחתה בשימוש ברעלים ולחיסכון במים, באנרגייה ובתשומות אחרות.
בעבודות עם חוקרי המחלקה לפיזיקה סביבתית לאחר "המפעל הדרומי": הותאמו ובוררו שיטות לבקרת אקלים ונלמדו יתרונות וחסרונות של כיסויים פלסטיים בהשוואה לאיכויות ולקיימות של הכיסוי בזכוכית: החימום האקטיבי בעגבניות נמצא מיותר ואף מזיק; גובשו משטרי שימוש ברשתות קבועות ובמסכיםתרמיים לשימור חום, למיתון הטמפרטורות ולהגנת הצומח, ושיטות להעשרת פד"ח ב"פולסים" [דפקים] בהתאם להתנהגות הצמחים וחובריהם.
בעבודות עם בתי החרושת לפלסטיקה: פותחו יריעות ורשתות שהמבנה הפיזי, ההרכב הכימי, הצבעים והציפויים שלהן משפיעים על סביבת הצמחים, הפיזיולוגיה שלהם והתנהגות חובריהם: הוגדלה ההגנה הפיזית על הצמחים [רשתות 50 מש "קליימן מטאור" כנגד כנימת עש - נושאת וירוס צהבון האמיר]; הוגדלה השליטה בהעברת חום וקרינה [רשת "אלומינט" ורשתות מצופות נחושת מתוצרת "פולישק" להטלת צל נייח וצל נייד]; הושגו שינויים בהתנהגות מזיקים שאפשרו הפחתת שימוש בחומרי הדברה [רשתות עתירות ב-UVA תוצרת "פולישק" ו"קליימן מטאור"]; נבדקה מידת ההשראה של שינויים פיזיולוגיים בצמחים ופרחים [שליטה במועדי פריחה על ידי שינוי יחסי אדום רחוק - אדום קרוב באמצעות רשתות צבעוניות של "פולישק"]. בבדיקות ביריעות PVC פלורוסנטיות של "ארז" - נמצא שמידת השפעת הצבעים על הפוטוסינתזה מועטה, ושכיסוי העשוי PVC אינו מתאים לכיסוי בתי צמיחה, בעיקר בגלל בליעה יתרה של UV ושיבוש פעילותם של מאביקים.
אהוד דיין פיתח מודלים ממוחשבים לתיאור התפתחות ודינמיקה של גדילה על סמך שינויים מורפולוגיים בצמחי מספוא
(TILDIN: Tiller Dynamic), בעגבניות ( Agvania, TOMGRO), בוורדים (ROSGRO), בחסה (LETGRO) ובגידולי חממה שונים (HORTISIM). המודלים מבוססים על מושגים ורעיונות שפיתח De Wit בשנות השבעים של המאה העשרים באוניברסיטה החקלאית של וכנינגן, ורובם פותחו בעזרת De Wit, תלמידיו וחסידיו - במהלך שהייה במעבדותיהם.
פוסט דוק, שבתונים והשתלמויות בחו"ל:
בשנים 1973-1972 שהה בפוסט דוק באוניברסיטה החקלאית של הולנד Wageningen Univ. & Research (WUR) במחיצתו של פרופ' C.T. de Wit (זוכה פרס וולף). השתתף עם תלמידיו בבדיקת המודל BARCOS (Basic Crop Simulation) ופיתח מודל לחיזוי ההתחדשות של צמח מספוא רב קצירי בהשפעת משטרי קציר שונים, ששמו TILDIN (Tiller Dynamic).
ב-1984 התארח במכון C.A.B.O בהולנד אצל פרופ' H. Van Keulen [מתלמידיו של פרופ' De Wit] - פיתוח מודל לתיאור התפתחות עגבניות בחממות (TOMGRO).
בשנים 1986-1985 בפקולטה להנדסה חקלאית ב- UFL University of Florida, Gainesville, FL, USA אצל הפרופ' L.H. Allen Jr. ופרופ' J. Jones. - השלמת המודל, הטמעת פרמטרים שנמדדו בתנאים מבוקרים וכיולו בהשוואה לנתונים מהבשור.
ב-1993 באוניברסיטה החקלאית בהולנד (WUR) עם הפרופ' H. Challa: פיתוח המודל HORTISIM לחיזוי גידול וההתפתחות של גידולי חממה. בחינת המודל בעזרת נתונים על השפעות חימום, צינון, העשרה בפחמן דו חמצני ומשטרי הארה וצל - שנאספו בחממות בבשור.
ב-2001 - אצל פרופ' H. Behoboudian בניו זילנד - NZ Massey University, palmerston North. כתיבת ערך אנציקלופדי על מחסורי יונים בצמחים.
בשנים 2005-2004 - בפקולטה להנדסה חקלאית באוניברסיטת Cornell, ב-Ithaca NY עם פרופ' L. Albright. פיתוח מודל LETGRO לתיאור גידול חסה בחממה.
ב-2005 חוקר אורח אצל פרופ' G. Hoogenboom ב-University of Georgia (UGA) Athens, Griffin.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו
הוראה ופעילויות נוספות:
1989-1986: מילא את מקומו של פרופ' י' רודיך בהעברת הקורס "גידול ירקות מחוץ לעונה" במחלקה לגד"ש בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
2003-1998: גיבש ולימד קורס "בקרת אקלים בבתי צמיחה" במחלקה למדעי הקרקע.
ב-1994 (17 באוקטובר-11 בנובמבר) לימד (בשיתוף ר' אופנבך) קורס לבקרת אקלים וגידולים חסויים ב-Engineering University Beijing P.R. China.
ב-2001 (10 בינואר-22 בינואר) העביר קורס הדרכה בהפעלת TOMGRO לסטודנטים ולמרצים ב-China Academy of Agricultural Sciences (CAAS). Agricultural Meteorological Institute (AMI) Beijing, P.R. China.
במשך השנים: היה שותף בהנחיית עבודות לתואר מוסמך של סטודנטים מהאוניברסיטה החקלאית של הולנד ומאוניברסיטת בן גוריון והנחה עבודות גמר של תלמידי תיכון בבתי הספר בחבל אשכול; הרצה בהשתלמויות לחקלאים, למדריכי שה"ם ולסטודנטים - בסין, באקוודור ובהולנד.
בשנת 2001 שהה באקוודור (21-1 באוקטובר) ובדק עבור חברת CARBOGAS (Gualaquil, Ecuador) אפשרויות להעשרת חממות ורדים בפד"ח.
הפרישה לגמלאות
* "המפעל הדרומי" (1982-1976): תוכנית משותפת למשרד החקלאות ולסוכנות היהודית להקמה של עשרות יישובים בצפון הנגב וסיני, שפרנסתם העיקרית מגידולי ירקות חממה - בעיקר עגבניות - ליצוא. הרעיון בוסס על ידע שהביאו ד"ר ה' אביגדורי (חוות גילת) וא' פרץ מניו זילנד. שיטות הגידול המיובאות לא התאימו לארץ. מו"פ המפעל הדרומי נועד לרכז חוקרים מממוסדות שונים ומדיסציפלינות שונות כדי להתאים שיטות גידול לתנאי האזור.
ערכה עמליה ברזילי, יוני 2020