חאיה (קאיה) ניאסית Khaya nyasica

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

שם עממי: Nyasaland mahogany
שם נרדף: Khaya anthotheca
בתעשיית העץ ידוע בשם African mahogany
משפחה: אזדרכתיים Meliaceae
מוצא: אפריקה

חאיה ניאסית הוא עץ גדול מאוד, ירוק עד, בעל גזע גבוה ורחב, המתאים בעיקר לשתילה בפארקים גדולים, בגנים ציבוריים רחבי ידיים ובכל מקום פתוח אחר. ייחודו של העץ הוא גודלו והעוצמה שהוא מעניק לסביבה.

העץ המרשים, הגדל כאמור למימדים גדולים, יכול להגיע לגובה של שלושים מטר ויותר (ידוע על עצים באפריקה שגובהם מעל 60 מ') ולקוטר של עשרים מטר. הגזע גבוה ומסיבי, בעל חתך אליפטי מאד מרשים, דומה לתורן זקוף ומכוסה בקליפה קשה. השורשים בולטים מעל פני הקרקע קרוב לגזע ויוצרים יחד צורה מפוסלת. העלים גדולים ומנוצים, אורך העלה 60-70 ס"מ והעלעל אליפטי ואורכו 20-30 ס"מ. צבע העלים ירוק והם גלדניים ומבריקים. הלבלוב מתרחש בדור של עלים, צבע הלבלוב אדום והוא בולט על רקע העלווה הירוקה (ראה תמונה). הפריחה באביב, הפרחים קטנים וריחניים אולם בקושי ניתן לראות אותם, בפרט כשהעץ נישא לשחקים והפריחה נמצאת אי שם בקצוות הענפים. הפרחים מספקים צוף לדבורים.

לפני כחמישים שנה ויותר איקלם ד"ר ישראל גינדל (מנהל היחידה לייעור במכון לגידולי שדה וגן - לימים מרכז וולקני) מספר רב של עצי נוי ושתל אותם בשטחים של המעבדה לחקר היער של הקק"ל ברחובות. לימים השטחים הללו נתחלקו בין הפקולטה לחקלאות לבין מכון וייצמן. רובם נעקרו במהלך השנים לטובת כבישים ובניה.
מבין עצים אלה, נשארה קבוצת עצים של חאיה ניאסית (ואולי סנגלית, הדומה מאד לניאסית) הנמצאת בחזית מבנים של הסוכנות היהודית (עד לא מכבר המכון לחקר ההתיישבות, היום נקנה השטח ע"י מכון וייצמן), בשטח הגובל בתחנת הרכבת ברחובות. ניתן לראות עצים אלו בחזית המכון לחקר ההתיישבות לשעבר, כשנוסעים בכביש הראשי של רחובות, ביציאה הצפונית מהעיר (מצד מזרח).
עצי החאיה ששתל ד"ר גינדל מרשימים ביותר ונותנים תחושה של ג'ונגל טרופי אמיתי. בעשור האחרון הושם דגש בגינון על עצים קטנים שנשתלו מתחת לקווי חשמל, בגינה קטנה או ברחובות העיר הצרים. במידה מסוימת הפסקנו להתייחס לעצים הגדולים, אלו המספקים לנו צל, שהוא כל כך חשוב בקיץ החם. עצי חאיה שישתלו בפארקים גדולים כגון פארק גני יהושע או פארק איילון יהוו אטרקציה למבקרים, יספקו אווירה טרופית וצל נחשק בקיץ.

תנאי גידול

חאיה ניאסית מתאים לשתילה באזורים פתוחים, בקיבוצים, במושבים, בפארקים ובחורשות בכל אזורי הארץ. לפי הספרות המקצועית, העץ עמיד לטמפרטורות מינימום של עד מינוס שבע מעלות צלסיוס ולכן ניתן לבחון את שתילתו גם באזורי ההר הגבוה. העץ מפתח שורשים שיטחיים ואגרסיביים ולכן אינו מתאים לשתילה בקרקעות רדודות או בסמוך למבנים ולמדרכות. מומלץ לשתול בקרקע עמוקה, בתוספת קומפוסט בבור השתילה ולספק לו השקיה סדירה. בתנאים אלו קצב גידולו מהיר.
לעץ עצה נחשקת בתעשייה והוא נחשב למין פופולרי בתעשיית העץ במרכז ובמזרח אפריקה. לעצה צבע אדום, היא קלה ונוחה לעיבוד. לאחרונה גילו בארץ עניין בייעור משקי לתעשיית העץ ואולי כדאי לבחון את התאמתו של מין זה למטרה הזאת. יש לזכור שגידולו מחייב השקיה סדירה ואולי אפשר לבחון את עמידותו להשקיה במי קולחין.

ריבוי

הנבטה של זרעים. יש לאסוף זרעים מהעצים שנשתלו ברחובות. בסוף הקיץ הזרעים מתפזרים על המשטח המרוצף, ואז קל לאסוף אותם.
לפני כשלוש שנים אספתי זרעים מעצים אלו, הנבטתי ושתלתי מספר עצים בגינון במושב סתריה ובקיבוץ נחשון. בשנים הבאות, יוכלו גם עצים אלה לשמש כמקור לזרעים.

אב מטפל ומסור
וזה מה שכתב יוסף וויץ על ד"ר ישראל גינדל, בהקדמה לספרו של גינדל "אימוץ צמחים", שיצא לאור בשנת תשט"ז: "בשנת 1941 הקימה הקק"ל בתחנה לחקר החקלאות ברחובות, מעבדה לחקר הייעור בארץ, והעמידה בראשה את מר י. גינדל, שהכיר את בעיות הייעור בארץ להלכה ולמעשה. בין פעולות המחקר שהמעבדה התוותה לעצמה בראשית היווסדה, היה גם ייסוד גן לאקלום עצי יער חדשים, וניסוי גידולם ברחובות ובמקומות אחרים.... גן איקלום זה מצא בי. גינדל אב מטפח ומסור בידיעה ובאהבה, וכחוקר המחונן בעין צופיה ובהתמדה ללא לאות נתגלו לו כל צפוני הטבע שבעצי טיפוחיו, ואותם רשם, סימן וציין לבל יאבדו".