תולדות חיים
יורם קפולניק נולד ב-1954 וגדל בנתניה. למד בבית הספר היסודי "איתמר" ובתיכון "טשרניחובסקי" במגמה ביולוגית. היה חבר בתנועת הנוער "הצופים", ובשנת 1972 התגייס לשירות צבאי בנח"ל והיה חבר בגרעין "אשד" לאשדות יעקב איחוד.
את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון סיים באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות, בשנת 1978. בשנת 1980 סיים את תואר המוסמך (תואר שני) במחלקה לבוטניקה חקלאית ומיקרוביולוגיה בהדרכת פרופ' חיים קיגל ופרופ' יעקב אוקון.
את לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1984 בנושא "מחקרים באסוציאציה של חיידקי Azospirillum spp. עם צמחי חיטה". העבודה נעשתה בהדרכת פרופ' יגאל הניס ופרופ' יעקב אוקון במחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה.
בשנים 1984-1976 שהה בפוסט דוקטורט במעבדתו של פרופ' דון פיליפס, באוניברסיטת קליפורנייה בדייוויס, ארה"ב, והתמחה בתחום קשירת חנקן ולימוד האינטראקצייה של צמחי קטנית עם חיידקי ריזוביום.
בשנת 1986 הצטרף כחוקר למחלקה ל"בקטור קטניות" במכון לגידולי שדה וגן (לימים, המכון למדעי הצמח) במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני.
הישגים מדעיים
יורם עסק בבירור מנגנוני בקרה של סיגנלים צמחיים משורשי צמחים והשפעתם על מיקרואורגניזמים בקרקע. מעבדתו עסקה בלימוד ההשפעה שיש לתנאי סביבה, כמו טמפרטורה ומלח, על התבטאות תופעות אלו ויעילות הקשר בין מיקרואורגניזמים לשורשי צמחים. רוב מחקריו נטו ליישום בחקלאות, והתכשיר הראשון שפותח במעבדתו, מצוי עדיין בשימוש נרחב בשטחי גידול אגוזי האדמה בישראל. יורם פיתח תכשיר נוזלי של ריזוביום קושר חנקן שמוערך מאוד על ידי המגדלים.
בשנות התשעים היה חלוץ בפיתוח תכשיר עבור פטריות מיקוריזה ליישומים בחקלאות. הוא פיתח מִדבק בעל יעילות גבוהה ועלות נמוכה - דבר שהיה חדש בארץ ובעולם והודגם במגוון גידולים ומשטרי גידול. תוצאות מחקריו תרמו לפיתוח מִדבק מסחרי לגידולים שונים והיוו בסיס להקמתה של חברת גראונדווארק שממשיכה לפתח את התכשיר לשוקי יעד בארץ ובחו"ל. במקביל עסק בלימוד מנגנון ההדבקה של פטריות המיקוריזה הסימביונטיות בשורש וגילה לראשונה, בעזרת מוטנטים, כי קיימים כמה מנגנוני בקרה ספציפיים בשורש למקור המִדבק.
בהמשך עבודותיו התמקד בלימוד תפקיד הסטריגולקטונים בהתפתחות השורשים, אינטראקצייה עם צמחים טפיליים (עלקת) ואינטראקצייה עם המיקוריזה. שיתוף פעולה עם חוקרים נוספים הוביל לפענוח מנגנון הפעולה של סטריגולקטונים בשורשים ותרומתם לעיצוב מבנה השורש, לבידוד מוטנטים ולאיתור הגן האחראי להיעדר הסטריגולקטונים בעגבנייה - עבורו הוכנו סמנים גנטיים להעברת התכונה לזני עגבניות לתעשייה.
יורם יזם במינהל המחקר החקלאי תכנון ויישום תהליכי עבודה מוסדרים עבור מחקר בצמחי קנאביס. אחד הפרויקטים הראשונים בנושא שנערכו במינהל המחקר היה מציאת קווי קנאביס דלי THC (1999). בהמשך היה בין הראשונים שהובילו לשכלול השימוש בצמחי קנאביס ליישומים רפואיים במחלת הקרוהן, קוליטיס (2016) וסרטן המעי (2017). היה חבר בפיתוח קניין רוחני בנושאים אלו ושותף בהעברת הפיתוח לחברות מסחריות שקיבלו זיכיונות שימוש ממינהל המחקר החקלאי.
במהלך עבודתו היה שותף לרישום 12 פטנטים בנושאים צמחיים, פטנט אחד בנושא תרופה למחלות סרטן ורישום של זן עגבניות אחד.
זכה למלגת רוטשילד ומלגת פולברייט (1984), מלגת קמ"ח ע"ש יואש ועדיה (1986), פרס הירש (1989) וחוקר השנה במינהל המחקר החקלאי (1999).
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו
יורם מילא תפקידי ניהול רבים במכון וולקני, היה חבר ויו"ר בעשרות ועדות במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו. בשנת 1997 מונה למנהל המחלקה למשאבי טבע וגידולי שדה ובשנת 2001 מונה למנהל המכון לגידולי שדה. כמנהל המכון הוביל בשנת 2003 את איחודו עם המכון למטעים ליצירת מכון אחד שנקרא "המכון למדעי הצמח", שאותו ניהל עד 2007. כחלק מאיחוד המכונים יזם את הקמת בנק הגנים הישראלי על בסיס תרומת משפחת רוטשילד עם ד"ר אלי פוטיבסקי (שהיה אז ראש המינהל) והוביל להשלמתו ולאכלוסו של בנק הגנים. בשנת 2011 נבחר לכהן כראש מינהל המחקר החקלאי, תפקיד ששימש בו עד 2016. כראש מינהל המחקר החקלאי, יזם הקמת מבנה מודרני שיועד ל"חקלאות על סף המדבר" בתחנת המחקר שבגילת ובנייתה של תוכנית אסטרטגית ארוכת שנים לפעילות המחקר במכון וולקני ומנגנון להקצאת משאביו.
בכל תפקידי הניהול שביצע בלט יורם בכושר העשייה, בנחישות וביצירתיות. מהישגיו כראש המינהל ניתן לציין איזון תקציבי של מינהל המחקר החקלאי, קליטה של עשרות חוקרים חדשים, פיתוח תשתיות מחקר ושיפוץ מסיבי של מבנים ומעבדות, הקמת מרכז מצוינות חדש ל"חקלאות על סף המדבר" בגילת, הקמת מרכז מכשור אנליטי בין-מכוני ורכישה של ציוד מדעי מהשורה הראשונה למרכז זה. הוא הוביל לביסוס היחידה ליישומי ננו-טכנולוגיה בחקלאות ולגיבושה כקבוצת חוקרים מובילה. בתקופת כהונתו עודד חדשנות ועריכת ימי עיון בנושאים פורצי דרך לצד אירוח משלחות מכל העולם למיסוד שיתופי פעולה בארץ ובעולם. בזמן כהונתו נרשם גידול משמעותי בהכנסות יחידת "קידום" מפעילויות עסקיות וממסחור תוצרי המחקר, ובזמנו גם הוכפלו תמלוגי המינהל מפירות המחקר.
יורם ייסד פורום מיוחד לנושא משבר המזון העתידי, מרכז להזנת הצמח עם חברת "כימיקלים לישראל" וחברות במארג עולמי למניעת איבודי מזון. הוא יזם את הקמתה של מגמה חדשה ל"קיימות וסביבה" עם אונ' בר אילן, שבה מלמדים חוקרי מכון וולקני. יורם יזם שת"פ בין אוניברסיטת ת"א ומינהל המחקר החקלאי לפתיחת מגמה משותפת של "אבטחת המזון", נושא שראה בו חשיבות רבה להתפתחות המכון ולמדינת ישראל.
יורם עשה רבות לשיפור חזות הקמפוס, יזם את הקמת גן הזיכרון לחללי משרד החקלאות במערכות ישראל בקמפוס הראשי. הוא תמך בפעילות נוער שוחר מדע, שחוזקה משמעותית, ובזמנו שולש מספר התלמידים המשתתפים בפעילויות השונות. ביוזמתו נפתחה תחרות "וולקניוויישן" שהיא תחרות ארצית לתלמידי בתי הספר ליצירת יישומים ופיתוחים חדשניים בנושאים הקשורים לעשייה החקלאית. כראש המינהל יזם את ההקמה של אגודת ידידי מינהל המחקר החקלאי ושוחריו בארה"ב כגוף תומך ומסייע למינהל בפעילויות שונות.
יורם עמד בראש אירועי שנת ה-90 וה-95 למינהל המחקר החקלאי, שכללו מגוון אירועים שסייעו להעלאת מודעות הציבור בארץ ובעולם להישגי המחקר החקלאי. הוא עודד את שימור מורשת מינהל המחקר, ותמך בגב' עמליה ברזילי בעריכת כלל ההישגים החקלאיים לכדי ספר עשיר - "אוצר וולקני" - הפורס את 95 שנות קיומו של מחקר חקלאי פורץ דרך בארץ ובעולם.
הוראה
פרופ' יורם קפולניק לימד במשך 25 שנה את הנושא "מבנה ותפקוד מערכות שורשים", בעיקר בפקולטה לחקלאות ברחובות ובאוניברסיטת בר אילן. הוא הנחה למעלה מ-60 סטודנטים לתארים גבוהים (מסטר, דוקטורט ובתר דוקטורט) ועשרות תלמידים בעבודות גמר. בשנת 2014 מונה ליו"ר ועדת מקצוע החקלאות במשרד החינוך, יזם הקמת מרכז מורים למדעי החקלאות (שת"פ עם נוער שוחר מדע), כתיבת תוכנית לימודים חדשה, פתיחת מסלול הכשרת מורים לחקלאות במכללת "אחווה", הכשרת מורים מובילים והכנסתם של נושאים כמו "חקלאות מדייקת" ו"אגרוטק" לבתי הספר החקלאיים. כל עבודתו בנושאי הוראה נעשתה בהתנדבות, תוך שהוא מעודד ומוביל את ראשי המקצוע במשרד החינוך לשפר את רמת המקצוע.
הפרישה לגמלאות
לאחר 30 שנות עבודה פרש בשנת 2017 ממינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, והחל לנהל את הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי (קמ"ח).