En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

נקדימון אומיאל

Nakdimon Umiel

נקדימון אומיאל


תולדות חיים

 

נקדימון נולד בפתח תקווה ב-1941. הוא למד בתיכון החקלאי מקווה ישראל בשנים 1959-1955 ושירת בצה"ל במסגרת הנח"ל בשנים 1962-1959. 

הוא למד לתואר ראשון בחקלאות, באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות ב-1965-1962. למד גנטיקה, השבחת צמחים וביוכימיה במסלול ישיר לדוקטורט בשנים 1969-1965 באוניברסיטת ויסקונסין, בעיר מדיסון, ויסקונסין, ארה"ב, בהדרכת פרופ' וורן (באק) גבלמן. הנושא - "תורשת צבע האשרוש וביוסינתזת קרוטנואידים בגזר: כתום לעומת אדום" - זכה בפרס Marion W. Medow מטעם האגודה האמריקאית להורטיקולטורה (1973) עבור מחקר מצטיין של סטודנט לתואר בגידולי ירקות (J. Amer. Soc. Hort. Sci. 1972, 97:453-460.). את הפוסט-דוקטורט עשה במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון בשנים 1972-1969, במעבדת פרופ' וולטר פלאוט, בנושאים: ביוכימיה של חומצות גרעין ומבנה כרומוזומים.

חזר לישראל ב-1972 לפקולטה לחקלאות ברחובות כמרצה לגנטיקה וכחוקר בתחום תרביות-רקמה של צמחים. בשנת 1977 החל לעבוד כחוקר בכיר במינהל המחקר החקלאי והיה מנהל המחלקה לפרחים וצמחי נוי בשנים 1983-1977, במכון לגידולי שדה, לימים המכון למדעי הצמח.

הישגים מדעיים

במשך השנים עסק נקדימון בתחומי השבחת צמחים, גנטיקה, אבולוציה, טכנולוגיות של תרביות-רקמה של צמחים, ביות צמחי-בר לשימוש האדם, פיתוח שיטות אגרו-טכניות לחקלאות ופיתוח-ייצור-ושיווק של מוצרי הורטיקולטורה. גולת הכותרת של הישגיו המדעיים הייתה במסגרת פרויקט הציפורן, שבו פותחה שיטת טיפוח חדשנית - "יצירת מינים מרובה" (Multiple ReSpeciation - MRS), המאפשרת טיפוח "מוצרים חדשים" לחלוטין של הגידול, על ידי הרחבה משמעותית של תחום השונות הפנוטיפית-גנטית העומדת לרשות המטפח. זאת, באמצעות הכלאות בין-מיניות ויצירת "מרכזים מלאכותיים להתהוות מינים" (Artificial Centers of Origin - ACO). השימוש בשיטת MRS הניב מבחר טיפוסים חדשים לחלוטין וזנים של ציפורן: "ציפורן-ראש", "ציפורן-פרפר", "ציפורן-זר" ועוד [אומיאל (1994) מחקר חקלאי בישראל, ז' (1): 20-5]. תוצאות מחקריו הוצגו בכינוסים בין-לאומיים ופורסמו בעיתונות מדעית בין-לאומית ועיתונים חקלאיים-מקצועיים בישראל.

תרומה לחקלאות: נקדימון הקדיש את מרב עבודתו למחקר היישומי בתחום הפרחים וצמחי הנוי. במסגרת עבודתו במשרד החקלאות טיפח עשרות זנים של ציפורן, כלנית, נורית ועוד, ובהם: קבוצת זני-המכלוא הטריפלואידים של "כלנית-הגליל", קבוצות זני נוריות "אביב" ו-"תומר", קבוצת זני ציפורן-ברבטוס  "דגן" - לקטיף, ללא דרישת קור לפריחה, זני ציפורן לנוי  ולעציצים-פורחים - מהכלאות וגם ממוטגנזה, זני ציפורן ננסית לקטיף - הזן "קרטר" ואחרים. במסגרת פרויקט ציפורן לפיתוח משותף במימון חברת מיושי (יפן), נרשמו לזכויות מטפחים והופצו בחו"ל מסחרית כמה זני ציפורן חדשים (תוצרי MRS), המייצגים טיפוסי-מוצר חדשים, ביניהם גם הזן Raffine. בשנת 2018 חברת הילוורדה-קוי (Hilverda-Kooji) מהולנד מפיצה מסחרית 2 קבוצות חדשות של טיפוסי זני ציפורן בשמות: "Raffine" ו- "Raffine-Petit", הכוללות זנים מטיפוח וולקני וזנים נוספים, המבוססים על המשך טיפוח בחומר הגנטי (תוצר MRS) מפרויקט טיפוח הציפורן במינהל המחקר החקלאי.
נוסף על טיפוח זנים, עסק נקדימון גם בפיתוח שיטות אגרו-טכניות להצלחת הייצור בגידולים שונים. בכלניות ובנוריות פיתח שיטות "תחזוקה משפרת" לקווי הורים ולזנים, וכן שיטות מסחריות לייצור זרעים ופקעות ומבחן חיוניות לפקעות. שיטות אלה אפשרו הקמת ממשק מסחרי בר-קיימה לייצור חומר ריבוי של כלנית ונורית, לשיווק בישראל ולייצוא. חלק ממחקריו מומנו על ידי גופים מסחריים, כמו משק יודפת, מושב תימורים, חברת מיושי (יפן) ועוד.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

נקדימון אומיאל כיהן כמנהל המחלקה לפרחים וצמחי נוי במינהל המחקר החקלאי וכחבר בהנהלת ענף הפרחים וצמחי הנוי במשרד החקלאות (1983-1977); פעל כחוקר מלווה והיה חבר בהנהלות של כמה מו"פים אזוריים ברמת הגולן ובגליל, בבקעת הירדן ובאזור הבשור (1985-1978); כיהן כחבר במועצה הלאומית לזכויות מטפחים (2001-1978).
במשך השנים היה חבר פעיל בהנהלות המכונים לגד"ש ולמטעים וכן בוועדות המכוניות שעסקו בפיתוח ידע ובקניין רוחני. כיהן כחבר ויו"ר ועד סגל המחקר וכחבר במזכירות הארצית של איגוד סגל המחקר. כיו"ר ועד החוקרים: יזם, פעל והצליח, בתמיכת פרופ' נחום סנפיר, ראש המינהל דאז, לשנות את תגמול העובדים משיטת "פרס-ממציאים" לחלוקת התמלוגים פרי קניין רוחני -  בין הנהלת המינהל, מעבדת הפיתוח ואישית לעובדים שפיתחו את הקניין הרוחני. פעל לקביעת שעון נוכחות לחוקרים, תמורת תוספת שכר לחוקרים, נאבק למען זכויות העובדים בכל הדירוגים ומנע פיטורים שרירותיים של כמה חוקרים צעירים לפני מועד קבלת הקביעות.

הוראה והדרכה: היה מרצה בסמינר למורים "גבעת וושינגטון" במקצועות: ביולוגיה, כימיה ופיזיקה (1965-1963); מרצה באוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, רחובות, במקצועות: יסודות הגנטיקה, גנטיקה למתקדמים, גנטיקה מולקולרית (1978-1972), השבחת צמחים (1991-1990), עקרונות ותהליכים באבולוציה (2005-2000), וגם כמרצה-אורח בקורסים אחרים. באוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, לימד יסודות הגנטיקה וגנטיקה של בעלי-חיים (1976-1974). במסגרת השתלמויות עובדים במינהל המחקר החקלאי: העביר קורסים לגנטיקה והשבחת צמחים (1991-1990), עקרונות ותהליכים באבולוציה (1998). במהלך השנים הנחה תלמידי מחקר לתואר שלישי (2) ולתואר שני (12) של הפקולטה לחקלאות ואירח במעבדתו סטודנטים מישראל וחוקרים ומשתלמים מספרד ומסין.
כמו כן, הנחה עשרות תלמידי תיכון בפרויקטים לתעודת בגרות, בתחומי הביולוגיה והחקלאות.

הפרישה לגמלאות

פרש לגמלאות בשנת 2007. מאז הוא ממשיך לטפח זני ארטישוק, חמניות ועוד, בחברת זרעי-ג'נסיס בע"מ, ביישוב אשלים בנגב.

ערכה עמליה ברזילי, מאי 2018

מעודכן לתאריך: 06/06/18 07:57
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר