המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון

המחלקה לחקר תוצרת חקלאית

• אלקן נועם

  צוות: רוברט פלור, מכון וייצמן

  יחסי גומלין פטרייה-פרי. השראת עמידות בפירות.

  המחקר כולל מחקר פיזיולוגי, פתולוגי, מולקולרי וביואינפורמטי.

• לרס אמנון

  צוות: מעבדת אמנון לרס

  חקר הבסיס הביולוגי, הגנטי והמולקולארי הקובע את מידת סבילות/רגישות פרי פלפל ועגבנייה לנזקי צינה באחסון בקור

  האחסון בקור הוא אחד הכלים היעילים למניעת פחתים אולם נזקי הצינה המתפתחים בעקבות חשיפת רקמות הצמח לטמפרטורה הנמוכה מהווים מגבלה משמעותית ביכולת האחסון. המחקר מיועד להבנת המנגנונים ויצירת כלים לתמיכה בהשבחה גנטית קלאסית וביוטכנולוגית לפיתוח זנים שניתן יהיה לאחסנם בקור ללא נזקים. מטרות המחקר כוללות: בעגבנייה - אפיון מפורט של קווי אוכלוסיית RIL שמקורה בהכלאת זן תרבותי לזן בר לגבי סבילות/רגישות לצינה באחסון ובמיוחד אפיון קווי קיצון; בפלפל – המשך אפיון קווים/זנים של פלפל הנבדלים ברמת סבילות לצינה באחסון. בשתי המערכות הצמחיות תבוצע בחינת מעורבות מנגנונים ביוכימיים שונים בקביעת רמת הסבילות/רגישות לצינה. יבוצע שימוש בשיטות מולקולאריות וגנומיות לזיהוי גנים וחלבונים ספציפיים אשר יתכן וממלאים תפקיד בקביעת הסבילות לצינה.

• לרס אמנון

  צוות: מעבדת אמנון לרס

  מעורבות בקרת יציבות מולקולות mRNAופעילות ריבונוקליאזות בתגובת צמחים לעקות סביבתיות.

  המחקר כולל גישות מולקולריות, ביוכימיות ופיסיולוגיות לחקר מעורבות בקרת גנים ברמת יציבות טרנסקריפטים על התגובה לעקות ביוטיות ואביוטיות. המחקר מתמקד באיפיון בקרת ופעולת ריבונוקליאזות בצמחי עגבנייה וארבידופסיס שיתכן ומעורבות בבקרת מולקולארית של יציבות טרנסקריפטים.

• ליכטר אמנון

  צוות: יערה דנינו

  הפחתת זיהום מיקרוביאלי של תמרים באמצעות טיפולים לאחר גדיד: פיתוח שיטות מולקולריות לזיהוי הפתוגנים בתמרים

  שיעור הזיהום המיקרוביאלי של תמרים לאחר הגדיד ולאחר האחסון עולה על הרצוי ועל הספים המותרים במדינות שונות. מטרת התכנית היא לבחון את רמת האילוח של הפרי ממקורות שונים ובחלקי פרי שונים, הרכב האוכלוסיות והשפעות טיפולי חיטוי שונים על רמת האילוח. במהלך התכנית יבחנו מספר שיטות רלבנטיות מבחינה מסחרית לחיטוי הפרי ותיבחן השפעתם בהקשר על רמת האילוח במהלך המיון והאחסון. על מנת ללמוד על הרכב האוכלוסיות המיקרוביאליות בפרי יתבצע ריצוף בשיטת Nanopore על DNA שיופק מחלקי פרי שונים ותיבחן השפעת טיפולי החיטוי על הרכב האוכלוסיות. מחקר זה יאפשר להגדיר את רמת הפחתת הנגיעות הריאלית בשיטות חיטוי מקובלות ויאפשר לאחסן ולייצא פרי בטוח יותר למאכל.

• זיו כרמית

  צוות: גינת רפאל - מהנדסת מחקר לבניה גואנמלי - פוסטדוקית

  מנגנוני עמידות של פטריות פתוגניות לקור

  פטריות פיטופתוגניות הגורמות לריקבון של פירות וירקות הן הגורם העיקרי לאובדן של תוצרת חקלאית טרייה לאחר הקטיף. אחסנה של פירות וירקות בקור היא שיטה יעילה להפחתת אובדן התוצרת, אולם קיימות מספר פטריות עובש המסוגלות להתפתח ולגרום לריקבון בטמפ' נמוכות בהן מקובל לאחסן פירות בקור. מטרת המחקר היא לאפיין ברמה המולקולרית את מנגנוני העמידות של פטריות פיטופתוגניות לקור, הגורמות לריקבון באחסון, על מנת לייצר בסיס ידע רחב ומעמיק, שיאפשר פיתוח גישות חדשות וידידותיות לסביבה, שיובילו לצמצום משמעותי של הנגיעות והפחת מפטריות ריקבון במהלך האחסון בקור. המחקר יעשה שימוש בכלים מולקולריים מתקדמים, כולל מטבולומיקס.

• זיו כרמית

  צוות: ד"ר אביב דומברובסקי פרופ' אלעזר פליק

  מעורבות וירוסים בריקבון ירקות פרי באחסון

  וירוסים צמחיים פוגעים בגידולים חקלאיים רבים ומהווים איום על גידול הירקות בארץ ובעולם. מחקר רב שנים הראה את מעורבות הווירוסים בפגיעה בכושר הצימוח ובכושר ההנבה של הצמחים, אולם בשנים האחרונות מתבררת חשיבותם של וירוסים גם בפגיעה באיכות הפרי וקיצור חיי המדף של פירות דלועיים רבים כדוגמת האבטיח. מחקר זה הוא חדשני בתחומו ויעשה שימוש בכלים מולקולריים וביואינפורמטיים מתקדמים. המחקר יעסוק באפיון הוירום של הפרי והאינטראקציה בין הווירוסים למיקרואורגניזמים אחרים מחוללי הריקבון של הפרי באחסון. מטרת המחקר היא לאפשר הערכה מושכלת של פוטנציאל הנזק לאיכות וחיי המדף של הפרי ופיתוח עתידי של כלים לצמצום אובדן תוצרת חקלאית טרייה לאחר הקטיף.

• אלקן נועם

  צוות: דר' נעם אלקן בשיתוף פעולה עם פרופ' רוברט פלור, מכון וייצמן ודר' ילנה פוברנוב, מכון וולקני

  פיתוח ציפוי ננו חכם המשלב RNA דו גדילי לקטילת פטריות פתוגניות בפירות, תוך לימוד מנגנון הפעולה

  המחקר הנוכחי מציע פיתוח גישות חדשניות מבוססות ננוטכנולוגיה לקטילת פתוגניים פטרייתיים לאחר הקטיף ולהארכת חיי מדף של תוצרת חקלאית. אנו מציעים פיתוח ננו-קפסולות מבוססי מרכיבים ממקור טבעי כגון פוליסכרידים וחרסיות אשר יכלאו מרכיבים פעילים RNA דו גדילי לקטילת פטריות פתוגניות והארכת חיי המדף. RNA דו-גדילי המכוון לגנים הכרחיים לפתוגנזה ולאכלוס הינו בעל יכולת חדירה לפטרייה ולקטילתה. אותם גנים אופיינו לאחרונה במעבדתנו. עם זאת, הבעיה של RNA הינה פירוק מהיר. ננו-קפסולות אשר יפותחו יאפשרו הגנה מפני פירוק של ה RNA הדו-גדילי והובלתו המכוונת לאתר המטרה. אנו מצפים כי המחקר המוצע יוביל לפיתוח של ננו-קפסולות המכילות RNA דו-גדילי אשר יקטלו פתוגנים לאחר הקטיף, יקטינו את הפחת הקיים ויאריכו חיי מדף.

• פרידמן חיה

  צוות: Haya Friedman

  understanding the mechanism of pit formation in cherry

  pitting is related to chilling exposure after harvest. modification of genes shows that antioxidant are not the major genes that are changed

המחלקה למדעי המזון

• שמש משה

  צוות: משה שמש בשיתוף פעולה אפשרי עם חוקר נוסף

  פיתחו פרוביוטיקה חדשנית

  מיקרואורגניזמים פרוביוטיים מהווים שחקנים חשובים ביותר על מנת לשמור על מאזן מיקרוביוטה נכון בגוף. מתברר שעקות סביבתיות שונות עלולות לפגוע במיקרואורגניזמים פרוביוטיים, כך שהם מאבדים את חיוניותם. אנו רוצים להגן עליהם ולכן מפתחים במעבדתנו טכנולוגית אינקפסולציה טבעית כדי לאפשר להם לשרוד בזמן עקות סביבתיות קשות. פיתוח טכנולוגיה כזאת עשוי להוביל לסוגי פרוביוטיקה חדשניים ויעילים ביותר להתבססות ושגשוג מיקרואוגנזמים פרוביוטיים הכל-כך נחוצים לבריאותנו.

• שמש משה

  צוות: משה שמש בשיתוף אפשרי עם חוקר נוסף

  פיתוח טכנולוגיה אנטימיקרוביאלית להארכת חיי מדף של מוצרי מזון

  אנו מפתחים במעבדתנו טכנולוגית חדשניות לעיכוב התבססות חיידקים המקלקלים מוצרי מזון תוך הבנת מנגנונים מולקולריים המאפשרים לחיידקים אלו לשרוד תנאיי עיבוד המזון. מדובר על מנגנון הישרדות כללי שחיידקים שונים פיתחו במהלך האבולוציה ונקרא היווצרות הביופילם אשר מוגדר כקהילה רב-תאית של החיידקים. הצלחנו עד כה לפענח את מסלול העברת סיגנל הקובע את שפעול תהליך היווצרות הביופילם וכעת אנו מפתחים גישות חדשניות לעיכוב המסלול תוך שימוש במעכבים טבעיים של התהליך. לפיכך, אנו מאמנים שגישות אלו יובילו לפיתוח מוצרי מזון בטיחותיים ובריאים עם חיי מדף ארוכים.

• מחרז גיא

  צוות: Dr. Guy Mechrez - head of the research group. The group includes 4 PhD scientists, 1 research engineer, 1 PhD student, 3 MSc students, and 1 student by hour.

  Janus Particles and Pickering Emulsions for Food and Agriculture

  Individual cell encapsulation by Pickering emulsions for biopesticide formulations. Superhydrophobic and anti-fog coatings based on Pickering emulsions. Chemical sensors for food safety and quality. Janus and amphiphilic particles for superhydrophobic surfaces. Formulations for bio-pesticides. Smart/active food packaging systems.

• פוברנוב ילנה

  צוות: דר ילנה פוברנוב שותיפי פעולה עם חוקרים/חוקרות במוסדות שונים בארץ ובחו"ל

  ביו-פולימרים, חומרים מתקדמים וננו-טכנולוגיות למזון וחקלאות

  האג'נדה המחקרית שלנו היא שילוב גישות מתקדמות מהעולם של ננוטכנולוגיה ומדעי החומרים לפיתוח שיטות חדשניות בתחום של חקלאות ומזון תוך שימוש בחומרים ירוקים ובטוחים ממקור טבעי. כיווני המחקר הם (א) פיתוח מערכות הובלה חכמות מבוססות פולימרים טבעיים לאספקה מתוכננת של חומרים פעילים לצמח לפני הקטיף, (ב) פיתוח ציפויים אכילים אקטיביים להארכת השתמרות ושיפור האיכות של תוצרת חקלאית לאחר הקטיף, (ג) אריזות מזון פעילות ומתכלות, (ד) מערכות לשחרור ממושך ומבוקר של חומרים טבעיים נדיפים המגנים על תוצרת חקלאית טרייה ויבשה במהלך האחסון, (ה) הפקת תועלת מפסולת חקלאית. קבוצת מחקר עם אווירה נעימה, נושאים חדשניים וציוד מתקדם. הפרויקטים בקבוצה משלבים מחקר בסיסי ויישומי עם אפשרות לשיתופי פעולה עם התעשייה, תנאים מצוינים, מלגות גבוהות לסטודנטים דרישות: תואר בכימיה / מדעי החומרים/ ביוטכנולוגיה. יתרון לבעלי ניסיון בחקר פולימרים, עבודה עם ננו-מבנים, מערכות הובלה ואנקפסולציה