עינן מסרקני
Euryops pectinatus
סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
משפחה: מורכבים
מוצא: דרום אפריקה
הסוג עינן, כולל כ-100 מינים שמוצאם ביבשת אפריקה, חלק אנדמיים לדרום אפריקה. רובם שיחים רב שנתיים, וכן רב-שנתיים עשבוניים וחד-שנתיים. כולם בעלי פרחים דמויי חרצית, צבעם בעיקר צהוב, לעיתים גם אדום. הם נחשבים לצמחים קישוטיים ובעלי ערך גנני.
עינן מסרקני הוא שיח רב שנתי ירוק עד, הצומח למטר גובה ורוחב, במבנה כדורי.
עינן מסרקני הובא ארצה מדרום אפריקה בשנת 1990 ע"י דר' יעקב בן-יעקב מהמחלקה לצמחי נוי במינהל המחקר החקלאי.
הסוג עינן דומה לצמחי החרצית, אך שונה ונבדל מהחרצית במספר תכונות חשובות: חסכן במים. צמחי עינן שהתבססו בגינה, יסתפקו בהשקיה אחת לשבועיים-שלושה בעוד צמחי החרצית דורשים השקיה סדירה. צמחי עינן עמידים למחלות, נחשבים לצמחים מאריכי חיים, בעוד צמחי חרצית רגישים לאגרובקטריום, זהו חיידק התוקף את הצמח וגורם , בסופו לתמותה.
עינן מסרקני מגיע בבגרותו עד מטר גובה, כאשר בסיס הצמח מעוצה, ואילו חלקיו העליונים נשארים תמיד עשבוניים. העלים דקורטיביים באורך 10 ס"מ ורוחב 5.0 ס"מ. הם גזורים לאונות מנוצות, צבעם אפור, ומכוסים בשערות לבנות המעניקות להם ברק כספי. הפרחים דומים לפרחי החרצית, קוטר הפרח 5.0-3.5 ס"מ, צבעם צהוב והם בולטים מאד על רקע העלווה האפורה.
הפריחה בצמחי העינן מתחילה בסתיו, היא נמשכת עד סוף החורף, ושיאה בתחילת האביב. בעונה זו, חסרה הפריחה, ולכן יש לו מקום חשוב בגן. בגמר הפריחה, מומלץ לגזום את השיח ולפנות את התפרחות היבשות. מומלץ לגזום לגובה 50 ס"מ מפני הקרקע. פעולת הגיזום תעודד צימוח צעיר ונמרץ מענפי השיח התחתוניים ותוביל לחידוש מהיר של השיח. בנוסף, חלקי השיח התחתונים קרחים ונראים יבשים, הגיזום מעודד צימוח מחלקים "יבשים" אלו, ומצעירים אותו.
שימוש בגן: מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה או חצי צל, בכל סוגי הקרקע, ובתנאי שתהיה מנוקזת. בשמש מלאה, הפריחה שופעת, השיח מתכסה בפרחים הצהובים - וזהו אפקט פריחה מרשים. מתאים לגידול במרבית אזורי הארץ. באזורים המועדים לקרה, יש להגן עליו. בטמפרטורות שמתחת למינוס 4 מעלות צלסיוס, הענפים העשבוניים יקפאו ותייבשו, ואז באביב יש לפנות את החלקים היבשים. צמחי עינן מסרקני שתולים בגינון במושב סתריה, כבר כ-20 שנה, ובמהלך השנים היו מספר אירועי קרה בהם הטמפרטורה ירדה למינוס 6-4 מעלות צלסיוס, והצמחים עדיין במיטבם. נחשב לצמח חסכן במים, בשנים הראשונות לשתילתו בגן, יש להשקותו באופן סדיר, ובהמשך ניתן להסתפק בהשקיית עומק, אחת לשלושה שבועות. מאידך, הוא רגיש מאוד לעודפי מים ולכן יש להקפיד מאוד על ניקוז יעיל.
הוא משתלב בגן כצמח בודד, או מספר שיחים בגוש היוצרים כתם צבע הן של עלווה והן בזמן פריחה. ביכולתו לשמש גם כגדר נמוכה, לשמש כצמח גובל בשולי ערוגה וכצמח מסלעה. מתאים לגידול במכלים. הצמח מומלץ לגינון ציבורי מאסיבי, בזכות דרישת המים הנמוכה שלו והאחזקה הנמוכה. הוא ישתלב היטב בין צמחים ים-תיכוניים אחרים, בעלי דרישות השקיה דומות כגון רוזמרין, מיני אזוביון, מיני מרווה ועוד
ריבוי
וגטטיבי בלבד. ניתן להשריש באביב, ייחורים מעוצים למחצה בעזרת הורמון השרשה, בשולחן השרשה. לייחורים יש נטייה להירקב, ולכן יש להיזהר מעודפי מים. השרשה בתנאים טובים מתקבלת תוך חודש.