מרווה דבשית
Salvia melissodora
סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
שם עממי: Grape-scented sage
משפחה: שפתניים Lamiaceae
מוצא: מקסיקו
הסוג מרווה הוא הגדול במשפחת השפתניים והוא כולל כ-900 מינים של צמחים חד-שנתיים, רב-שנתיים ושיחים שמוצאם בכל העולם. מתוכם כ-500 מיני מרווה מוצאם במקסיקו ומרכז ודרום אמריקה. מינים רבים יוצרים מכלואים. לכל צמחי המרווה יש גבעול מרובע, עלים נגדיים ופרח בעל זוג שפתיים האופייני למשפחה. לחלקם יש ריח ארומאטי בעלווה והם משמשים לחליטת תה , והפרחים של כולם עשירים בצוף ומושכים ציפורים- יונקי דבש, צופיות, דבורים ופרפרים. רובם צנועים בדרישות הגידול שלהם. צמחים אלה מכילים בחלקיהם הירוקים שמן אתרי, המתנדף באוויר כאשר ממוללים מעט את העלים בין האצבעות ואף בעת מגע בלתי מכוון בהם.
בשנת 2001 הבאתי מין זה ממשתלה בקליפורניה, ומאז הצמחים גדלים משגשגים ופורחים בגינון במכון וולקני. המתנתי כמעט שני עשורים לפני שהחלטתי לקדם מין זה. מיני מרוות בארץ נחשבות לצמחים שלא מאריכות שנים, ובמבחן המציאות, מרווה זו מצטיינת בתנאי הארץ ופורחת חודשים רבים.
זהו שיח מעוצה ירוק-עד, המגיע ל- 2 מטר גובה ול- 1.3 מטר רוחב, בעל צימוח זקוף. העלים דמויי ביצה, אורכם 4.0-2.5 ס"מ, בצבע ירוק -אפור. עלים היבשים באופן חלקי, מדיפים ריח ארומטי. הפרחים שפתניים, אופייניים לצמחי מרווה, הם נישאים על שיבולי פריחה קצרים וצבעם סגול- לבנדר בשפת הפרח העליונה, ולבנדר בהיר בשפת הפרח התחתונה ובחלק התחתון של השפה העליונה. הפרחים מדיפים ריח ענבים נעים, (כשמו העממי) המזכיר ריח של משקה טרופית. גל הפריחה מתחיל בסוף החורף, בחודש פברואר ונמשך לתוך הקיץ, וגל פריחה נוסף בסתיו עד תחילת החורף. נחשב לאחד המינים מאריכי הפריחה. הפריחה עשירה מאד בצוף-נקטר ומושכת דבורים, פרפרים וצופיות. מקור שם המין melissodora בא משתי מילים ביוונית: Melissa שפרושה דבורת דבש ו- odora שפירושו- ריחני. ניתן להשתמש הן בעלים והן בפרחים להכנת תה.
תנאי הגידול
בבית גידול הטבעי במקסיקו, הוא גדל בהרים בגובה 2000-1300 מטר מעל פני הים.
המרווה מתאימה לשתילה בתנאי שמש מלאה ברוב אזורי הארץ. הצמחים עמידים לטמפרטורות של עד מינוס 7 מעלות צלסיוס. מתאימה לכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת היטב. הצמח חסכן במים ולאחר התבססותו , ובאזורים ים-תיכוניים יגדל עם תוספת מעטה של השקיה. באזורי הארץ החמים מומלץ להשקות באופן סדיר.
מתאים לשתילה בגינה ים-תיכונית, במסלעה, בערוגה פורחת בשילוב עם צמחים עשבוניים רב שנתיים חסכני מים אחרים, כצמח גובל לאורך שביל כניסה לבית, במופעו הטבעי או כשיח גזום ,בערוגת התבלינים בזכות העלווה והפריחה הריחנית, באדנית וכצמח מיכל על גג או בכניסה לבית. נחשב לאחד ממיני המרווה המתאימים ביותר לתנאי הארץ, הם מאריכי ימים, עמידים למזיקים ומחלות, ואינם דורשים טיפול.
ריבוי מרבים ע"י השרשת ייחורים עשבוניים, במרבית ימות השנה, בשולחן השרשה, עם הורמון השרשה. כדאי לשתול בראשית האביב או בסתיו. בעת השתילה חשוב לשים לב שטמפרטורת הלילה לא גבוהה. משתלת מלצר בכפר ידידיה מפיצה וממליצה על צמח זה, ומשתלת קק"ל בגילת. כמו כן ניתן לקבל חומר ריבוי מהצמחים הגדלים בגינון במכון וולקני.