תולדות חיים
אלי שעיה נולד בבגדד שבעיראק בשנת 1934 ועלה ארצה בשנת 1950.
ב-1953 התגייס לצה"ל, שם שירת במעבדות למחקר רפואי, ובשנים 1961-1955היה עוזר טכני במחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות (יפו).
בשנת 1959 השלים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1962 סיים את התואר השני באוניברסיטה העברית בנושא: "גורמים המשפיעים על התרדמה של Trogoderma granarium everts", בהדרכת פרופ' שולוב.
לאחר מכן פנה ללימודים לתואר שלישי באוניברסיטת מינכן בגרמניה, ובשנת 1966הגיש עבודת דוקטור בנושא: "הורמון ההתנשלות (Ecdysone): יחסי הגומלין בינו לבין חומרי-המוצא שלו וכן תפקידו בהפעלת מספר אנזימים הדרושים לסקלרוטיזציה של חרקים", בהדרכת פרופ' קרלסון.
בשנים 1968-1966היה שעיה חוקר באוניברסיטת וירג'יניה בארה"ב, ובשנתיים הבאות היה מדען אורח באוניברסיטת מרבורג בגרמניה. בשנים 1973-1970 היה מרצה אורח באוניברסיטת פורדיו באינדיאנה, ארה"ב, ואחרי כן שימש מרצה בכיר במשך חמש שנים במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הישגים מדעיים
בשנת 1979 החל שעיה לעבוד במכון וולקני, במחלקה לאיסום.
להלן נושאי מחקריו:
1. תפקיד ההורמונים בהתפתחות חרקים;
2. שימוש בתכשירים טבעיים להדברת חרקים; שמנים למאכל ושמנים אתריים ודרכי פעולתם;
3. שימוש במעכבי גדילת חרקים לשימור מוצרים מאוחסנים;
4. שימוש בתחליפי מתיל ברומיד לשימור מוצרים מאוחסנים.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנים 1995-1991 כיהן כמנהל המחלקה לאיסום במכון וולקני.
שבתונים:
1981-1980 - המעבדה לביולוגיה פיזיקלית, המכון הלאומי לבריאות (NIH), מרילנד, ארה"ב.
1986-1985 - אוניברסיטת וושינגטון, ארה"ב.
1998 - USDA, פלורידה, ארה"ב.
1999-1998 - Hort Research Center, המילטון, ניו זילנד.
במהלך שנות עבודתו שיתף פעולה עם מדענים מסין, תאילנד, ניו זילנד, יפן, קניה, ארה"ב וגרמניה.
מ-1991 ואילך מלמד בפקולטה לחקלאות ברחובות קורס על איסום גרעינים וזרעים.
מנחה סטודנטים לתואר שני ושלישי, כולל סטודנטים מחו"ל, בעיקר מארצות מתפתחות.
הפרישה לגמלאות
בשנת 2000 פרש שעיה לגמלאות, אך מוסיף לעבוד כמתנדב במחלקה לחקר איכות מזון ובטיחותו.
כמו כן, הוא ממשיך ללמד בפקולטה לחקלאות את הקורס הנ"ל.
ערכה עידית סופר, יוני 2016