תולדות חיים
ילידת 1948, ישראל. דור שמיני בארץ מצד אמה.
גדלה בתל אביב, למדה בבית ספר עממי ע"ש אחד העם ובתיכון באורט ללבורנטים ברמת גן. מלי הייתה חברה בתנועת הצופים בתל אביב, שירתה בנח"ל והייתה חברת גרעין דק"ל להשלמת דגניה א. במסגרת הקיבוץ עבדה כלבורנטית במעבדה של ועדת הניסיונות של עמק הירדן בצמח ועסקה בבדיקות מינרלים למכון תערובת.
בשנת 1970 החלה את עבודתה במינהל המחקר החקלאי, כטכנאית במכון לקרקע ומים, במחלקה לדישון והזנת הצמח עם החוקר ד"ר עמוס פייגין. בשנת 1975 יצאה לחל"ת ולמדה הוראת אמנות, במדרשה לאמנות, כיום מכללת בית ברל. בשנים 1981-1978 לימדה אמנות בבתי ספר בכפר סבא. בשנת 1981 חזרה למינהל המחקר, למחלקה לפרחים וצמחי נוי, מקום עבודתה עד למועד הפרישה.
הישגים מדעיים
בשנות ה-70, בראשית דרכה במכון לקרקע ומים, עבדה במעבדה להזנת הצמח בנושאים: בחינת מצעי גידול - בעיקר טוף - לגידול ורדים מהזן 'בקרה', הזנה של זרעי תפוחים ברמת הגולן, הזנה של גידולי ירקות ופלחה. ניהלה את המעבדה, והייתה אחראית על ניהול אדמיניסטרטיבי של המפעל הדרומי, לימים מו"פ דרום, בניהולו של פרופ' עזי כפכפי. המפעל הדרומי עסק במחקרים פורצי דרך, בגידול ירקות ובעיקר עגבניות על חולות פתחת רפיח, לימים פתחת שלום.
ב-1980 החלה עבודתה במחלקה לפרחים וצמחי נוי. בראשית בנתה מעבדה כימית ועסקה בבדיקות הזנה של צמחי נוי. בהמשך השתלבה בעבודות טיפוח סייפנים עם החוקר ד"ר אבנר כהן. הייתה שותפה לביצוע ההכלאות ולרישום 12 זני סייפנים מקבוצת 'האורכידיולות'. הייתה אחראית להפצתם ולמעקב אחר גידולם אצל חקלאים במו"פים וברחבי הארץ.
בשנות ה-90 עסקה בטיפוח פרחי ליזיאנתוס, גודטיה, מנתור וקמפנולה עם החוקר ד"ר רון אקר. הייתה שותפה לרישום 2 זני ליזיאנתוס בכירים.
משנת 1995 עסקה באקלום, בטיפוח ובריבוי גאופיטים חדשים, יוקרוזיה ואמרינה. פיתחה את גידול האמרינה כגידול מסחרי, פיתחה שיטות ריבוי בתרבית רקמה וריבוי באמצעות גלדים. לאחר בירור (סלקצייה) בשנת 2007 רשמה זן פטנט 'אמרינה ברייט'. חומר הריבוי של הזן הועבר למגדלים למסחור.
בשנות ה-2000 עבדה עם החוקרת פרופ' רינה קמנצקי בנושא 'פיזיולוגיה של האדמונית' כגידול לקטיף פרחים בישראל. הישגיה תרמו לפיתוח הגידול בשיטת השינוע. השיטה מבוססת על גידול אדמונית במכלים והעברתם לקבלת קור מלאכותי בחדרי קירור ולבתי צמיחה להמשך גידול ופריחה. פרסמה כ-10 מאמרים בנושא תנאי גידול וקירור של אדמונית. שיטות אלה מאפשרות הקדמת פריחה ויצוא פרחים בעונה שאין פריחה של אדמוניות באירופה ובמקומות אחרים בעולם ולפדות מחירים טובים מאוד. גידול האדמונית בארץ, בעיקר במרום הגליל והגליל המערבי - "מדינת אדמונית" - מבוסס על שיטות אלה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
• עמליה השתתפה והציגה פוסטרים בכנסים בין-לאומיים בנושא פקעות ובצלים בדנמרק בשנת 1988, בסיאטל בשנת 1991 וביפן ב-2004.
• במהלך כל שנות עבודתה במינהל המחקר החקלאי ריכזה את "הימים הפתוחים", התערוכות, מצגות ופוסטרים למחלקה לפרחים.
• בשנות ה-2000 ערכה, ראיינה וכתבה את מדור "חוקרים פרחים" שבו מתועדים מחקריהם של חוקרי המחלקה לפרחים באתר מינהל המחקר.
• בשנים 2013-2011 ערכה את עלון המחלקה לפרחים שיצא במהדורה דיגיטלית באתר מינהל המחקר.
• ב-2006 התמנתה כרכזת מורשת מינהל המחקר; במהלך עבודתה ריכזה חומרי מורשת היסטוריים המתעדים את סיפור המוסד מאז הקמתו בשנת 1921: תולדות מכוני המחקר, חוות המחקר, סמל המכון ועוד. אחד המאמרים עוסק במדעניות חלוצות במינהל המחקר.
http://www.agri.gov.il/he/pages/1027.aspx
אתר מורשת כולל את "ספר הזהב" שבו מתועדים הישגיהם של ותיקי המכון.
http://www.agri.gov.il/he/pages/313.aspx
• ב-2008 התמנתה כרכזת רווחת הגמלאים. במסגרת זו ריכזה את פעילות הפנאי, טיולים, נופשונים ודאגה לקשר הגמלאים עם מינהל המחקר. כמו כן הקימה מועדון גמלאים, בית שבו מתקיימים אחת לשבוע הרצאות, סרטים ומפגשים חברתיים.
• לקראת היציאה לגמלאות, בשנת 2015, כתבה וערכה את הספר "אוצר וולקני", המתעד את מורשת מינהל המחקר מאז הקמתו ועד היום. הספר הוגש לראש הממשלה ולשרים בט"ו בשבט, 2015. הספר זכה לביקורות טובות מאוד: "...הוצאת מתחת ידך מוצר שהוא צפיחית מדבש" כתב: אליהו הכהן, 2016.
הפרישה לגמלאות
עמליה מלי ברזילי פרשה לגמלאות ב-2015, ומאז היא ממשיכה בהתנדבות לרכז את תחום מורשת מינהל המחקר החקלאי.