אלמנדה בלנכטי
Allamanda blanchetii

 סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה: הרדופיים
מוצא: אמריקה הטרופית
ובשמו הקודם: אלמנדה סגולה
(Allamanda violacea)

הסוג אלמנדה כולל 12 מינים של מטפסים או שיחים ירוקי עד, שמוצאם באזורים הטרופיים של אמריקה.

לכולם פרחים בולטים בצבע צהוב, פרט לאלמנדה בלנכטי - שלפרחיו צבע סגול-יין.
צמחי האלמנדה נחשבים לצמחים אקזוטיים ולכן ניתן לראות אותם גדלים כמעט בכל מקום בעולם. באזורים בעלי אקלים טרופי שותלים אותם בגן, ואילו באזורים בעלי אקלים ממוזג שותלים אותם במכלים גדולים ובחודשים הקרים מכניסים את המכלים ומגנים עליהם מפני הקור.

אחד המינים הפופולריים הוא אלמנדה קתרטית
(Allamanda cathartica), בעל פרחים גדולים ובולטים בצבע צהוב. למרות היותו שיח מטפס, הוא משמש כצמח עציץ פורח (מטופל בחומרי נינוס). בדנמרק מייצרים בחממות מחוממות אלפי עציצים כאלו, המשווקים להולנד ולכל אירופה.

בארץ אפשר להשיג במשתלות כמה מינים של אלמנדה. בשנת 1989 הבאתי לארץ ממשתלת רלף פינקוס שבדאלאס, טקסס, שני מינים: אלמנדה בלנכטי ואלמנדה קתרטית.
שני המינים נשתלו במשך השנים בכמה גינות במושב סתריה. אלמנדה קתרטית, בעל הפרחים הצהובים, רגיש יותר לקור ואינו עובר את החורף כאשר הוא שתול בגן. לעומתו, אלמנדה בלנכטי שתול בקרקע בכמה מהגינות כבר 8 שנים, ונראה טוב במשך 7-8 חודשים בשנה. חשוב להדגיש שכל הצמחים נשתלו בגן במקומות מוגנים, סמוך לקיר הבית.

אלמנדה בלנכטי הוא שיח-מטפס נשען, שיכול להגיע עד 3 מטר גובה אם תומכים בו, או שענפיו נשמטים לרוחב ולצדדים.
העלים מופיעים בדורים. צבעם ירוק, הם מכוסים שערות ומגעם קטיפתי.
הפרחים גדולים ובולטים, ערוכים באשכולות בקצות הענפים. קוטר הפרח 8-10 ס"מ וצבעו בורדו עז. פקעי הפריחה הסגורים, גם הם בבורדו עז, נראים כעשויים פלסטיק. הפריחה נמשכת חודשים רבים, החל בחודש מאי ועד חודש דצמבר.

בחודשי החורף, כשהטמפרטורות יורדות, הצמח סובל מהקור ומהרוחות, ובחודשים ינואר ופברואר הוא משיר חלק מעליו. לעתים, בסוף החורף, הצמחים נותרים חשופים, ללא עלים. חשוב, לכן, לשתול את הצמח במקום מוגן. בכל מקרה, הצמחים עמידים לחורף הישראלי במרבית אזורי הארץ.
באביב, עם עליית הטמפרטורות, ורק לאחר שמתחילים לראות התעוררות של עיניים והתחלת לבלוב, מומלץ לגזום ולעצב את הצמח. גיזום מוקדם יפגע בצמח!
ניתן לגזום נמוך, עד חצי מטר מהקרקע.

אלמנדה בלנכטי מומלץ לשתול בסמוך לקיר הבית, במפנה דרומי, מזרחי או מערבי.
מתאים לשתילה בקרקע מנוקזת, מועשרת בקומפוסט בבור השתילה. זקוק להשקיה סדירה בחודשי הקיץ וייהנה מתוספת דשן באביב. אפשר לשתול את הצמח במכל גדול, שאותו ניתן להציב בכניסה לבית, בפטיו או בחצר האחורית.

ריבוי

ריבוי וגטטיבי בלבד, מאחר שאינו מייצר זרעים. משרישים ייחורים מעוצים למחצה בשולחן ריבוי מחומם ובעזרת הורמון השרשה. מומלץ להשריש בחודשי הקיץ ולהימנע מעודפי מים.