תולדות חיים

אבנר כרמי נולד בירושלים בשנת 1944. סיים את לימודי התיכון ב-1962 בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. את שירותו הסדיר כקצין בצה"ל סיים ב-1965. באותה שנה החל לימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. השלים תואר בוגר (B.Sc.) ב- 1968 ותואר שני (M.Sc.), בהנחיית פרופ' אברהם פאהן ופרופ' צבי זקס, ב-1970 במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית. בהמשך, עבר למחלקה לבוטניקה חקלאית שבפקולטה לחקלאות ברחובות, ובה ערך בשנים 1976-1970 את מחקריו לתואר דוקטור (Ph.D.) בהנחיית פרופ' דב קולר. באותן שנים גם הדריך במעבדות סטודנטים. בשנת 1977 התקבל כחוקר למכון לקרקע ומים, במחלקה לפיסיקה סביבתית והשקיה.

ב-1982 יצא לשבתון ראשון באוניברסיטת Illinois at Urbana-Champaign ובמעבדה לעקות צמחים ב-USDA, Beltsville, Maryland שם עבד עם פרופ'  D.T. Krizek. באותה עת גם שיתף פעולה עם פרופ'  J. Van Staden, (אוניברסיטת Natal שבדרום אפריקה). בשנת 1988/89 שהה בשבתון שני במחלקה לגידולי שדה של Michigan State University, East Lansing.

בשנים 1995-1993, לצד פעילותו המחקרית היה יו"ר ועד דירוג עובדי המחקר, ובשנים 1999-1996 שירת כסגן ראש מינהל המחקר החקלאי, כסגנו של ראש המינהל דאז, פרופ' נחום סנפיר.

ב-1996 עבר למכון לגידולי שדה (לימים מכון מדעי הצמח) והצטרף למחלקה למשאבי טבע, בה היה חבר עד לפרישתו לגמלאות.

הישגים מדעיים

בעבודת הדוקטורט שערך נבדקו יחסי הגומלין בין השורשים לחלקים העל-קרקעיים של צמח השעועית, והשפעתם על פעילות הפוטוסינתזה בעלים, מבחינת הקשר שבין מקור ומבלע לתוצרי פוטוסינתזה, ועל השפעת חומרי צמיחה אנדוגניים (הורמונים) על הפוטוסינתזה. הוא מצא שהפוטוסינתזה בעלים מושפעת מגורמים שמקורם בשורשים ושמגיעים לעלים באמצעות זרם הטרנספירציה. תחום זה של השפעות הגומלין בין שורשים ונוף הצמח היווה נושא מרכזי גם בהמשך מחקריו לאורך כל הקריירה המדעית שלו. כרמי ערך מחקרים ברמת הצמח הבודד בצמחי מודל של שעועית, סויה ועגבנייה. את התובנות של המחקר הבסיסי גייס לטובת מחקרים יישומיים. בשנות ה-80 וה-90 , בחן אפשרויות צמצום השימוש במים תוך שמירה על פוריות הצמחים ושמירה על רמת יבול כלכלית. בגישתו דגל בשליטה על גודל מערכת השורשים ופעילות השורשים בקרקע. מעשית, הדבר הושג באמצעות ההשקיה בטפטוף. התפתחות נוף הצמח ועושר בפרחים נלמד בעיקר בהקשר של יבול הלקטים בכותנה, שהייתה בשעתו גידול השדה המושקה הגדול ביותר במדינה. טקטיקת השקיה זו נוסתה בהצלחה גם בגידולים אחרים. באותה מגמה של ניצול מרבי וחיסכון במי השקיה, כרמי בדק אפשרויות של דו-גידול בשדה מושקה של צמדי גידולים כגון כותנה-חיטה לגרעינים ותפוחי אדמה-סורגום. נושאים נוספים שעסק בהם כללו השפעת מליחות על תפוחי אדמה, ודישון בפחמן דו-חמצני של אטמוספרת החממה על גדילת עגבניות חממה. 

בשנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 כרמי פיתח סורגום למספוא שאפשר יהיה לגדלו בתנאים מקומיים ובכדאיות, שישמש תחליף (לפחות חלקי) ליבוא גרגירים למאכל בעלי חיים, וכל זאת במגבלות השקיה עקב מצוקת המים בארץ. הוא הוביל מחקר וטיפוח לשילוב תכונות גנטיות התפתחותיות המצויות במאגר השונות הגנטית של סורגום. טיפוח גנטי של סורגום בכיוונים החדשים נמשך עד פרישתו של כרמי לגמלאות. גולת כותרת הישגיו היא פיתוח שני זנים רשומים - "פנינה" ו"טל", זנים דו-תכליתיים לשחת ולגרעינים, בשני קצירים. המאפיינים של שני זנים אלה הם: יבול גרגירים גבוה; גבעולים קצרים יחסית המונעים את רביצת הצמחים בעלי המכבדים הכבדים; תכולת חלבון גבוהה בגרגרים; קציר קיצי וקציר סתווי באותם צמחים; גידול משולב לגרגירים ולמספוא; ברמת השקיה נמוכה, משקל חומר יבש גבוה משמעותית בהשוואה לתירס; ערך אנרגייה מטבולית של גרעינים שאינו נופל מהמקבילה בגרעיני תירס; דרגת הנעכלות (כפי שנבחנה בכבשים) והערך התזונתי (כפי שנבחן בהאכלת פרות לחלב) אינם נופלים ולעיתים אף משופרים בהשוואה לזני היקש של סורגום למספוא.

 תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

כיושב ראש ועד דירוג עובדי המחקר כרמי גרס שתפקיד הוועד אינו מצטמצם רק לעניינים הקשורים לזכויות עובדים המוגדרות בחוק ובתקשי"ר. החוקרים, להבדיל מעובדי ציבור אחרים שפעילותם ממומנת מתקציב המדינה, נדרשים לגייס את כספי המחקר שלהם. יתרה מזאת, קידומם האישי מותנה בגיוס כספי מחקר, כפי שהדבר מתבטא לא רק בכסף וכמותו אלא בכמות ואיכות הידע שהם יוצרים (מאמרים ופטנטים, ומוצרים שהם יוצרים כגון זנים, טכנולוגיות, מכשירים וכיו"ב). ביוזמת כרמי התקבלה הסכמת ההנהלה למסמך (שנקרא "הסכם התקורות" או "הסכם בלומנטל") שחובר על ידו ונחתם על ידי ראש המינהל. המסמך הסדיר לראשונה ניהול כספי פרויקטאלי של כספי המחקר, ואת ההסכמה על שיעור התקורות המופרשות מתקציב המחקר לטובת פעילות הנהלת המינהל. כיו"ר ועד דירוג עובדי מחקר גם נאבק נמרצות נגד מגמות הפרטה של המינהל ולשימורו כיחידת סמך ממשלתית, ובהקשר זה ראה חשיבות בשמירת המסה הקריטית בגודל מצבת כח אדם תקני של המינהל.

כסגן ראש מינהל המחקר החקלאי כרמי דאג לכך ש"מסמך בלומנטל" לא יישאר אות כתובה בלבד אלא ייושם בפועל. דאג לשיתוף הפעולה עם ארגונים חיצוניים, מוסדות מחקר וקרנות מחקר. פעל להעתיק בקרן GIF את הטיפול בתוכניות מחקר בחקלאות מתחום המדעים המדויקים לתחום מדעי החיים, ונושאים בעלי השלכה לקידום השלום באזור. היה שותף לבחירת סדרי העדיפויות בקרן MERC. פעל להשגת הסכמת מדינות בעולם (כארה"ב, הולנד, יפן, נורבגיה ונציגות הקהילה האירופית) לשת"פ בין מינהל המחקר, ירדן והרשות הפלשתינית. כרמי עמד בראש ועדה שניסחה אמנה לשת"פ בין מינהל המחקר ושה"מ. אמנה זו אושרה על ידי הנהלות שני הארגונים, ובעקבות זאת התחזק משמעותית הקשר המקצועי בין שה"מ והמינהל.  

הפרישה לגמלאות

 אבנר כרמי פרש לגמלאות בשנת 2011. נפטר בטרם עת בשנת 2014. אבנר ייזכר כלוחם לזכויות חוקרים וקידומם במערכת הממשלתית. יהי זכרו ברוך!

כתב בני שטייניץ, נובמבר 2015