|
יצחק ולרשטיין
Izhack Wallerstien
1942-2020
|
|
תולדות חיים
יצחק ולרשטיין נולד בשנת 1942, בישראל. גדל בכפר הרואה. למד בישיבה תיכונית של בני עקיבא בכפר הרואה ובתיכון החקלאי מקווה ישראל. שירת בצה"ל בשנים 1960-1963. בשנת 1968 סיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנת 1967 החל לעבוד במחלקה לכימיה של הקרקע באגף לקרקע ומים ברחובות. בשנת 1970 סיים תואר מוסמך בהדרכתם של ד"ר עמוס בנין וד"ר עוזי כפכפי בנושא: "יחסי אמוניום ומגניון בחרסיות ובצמחים". בשנים 1970-1975 עבד כעוזר מחקר במחלקה לבוטניקה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנת 1976 החל לעבוד כמהנדס במחלקה לזרעים במכון לגידולי שדה, מינהל המחקר החקלאי. יחד עם רעייתו, ד"ר ישראלה ולרשטיין, שהייתה חוקרת במחלקה לפרחים, עלו לרמת הגולן ועבדו כחוקרים אזוריים בתחנת המחקר אבני איתן. בשנת 1979 סיים את עבודתו ברמת הגולן והחל עבודתו במחלקה לצמחי תעשייה בבית דגן. בשנת 1981 סיים דוקטוראט בפקולטה לחקלאות.
הישגים מדעיים
תחום מומחיותו של יצחק ולרשטיין מאז שנת 1981 הוא טיפוח אגוזי אדמה (בוטנים). אגוזי האדמה הוא גידול קיץ המשתרע בישראל על שטח הנע בין 30 ל- 35 אלף דונם בשנה. הגידול היה מבוסס על זנים מטיפוס "וירג'יניה" (Arachis hypogaea L. hypogaea) בלבד. זנים אלה מכילים בדרך כלל 2 זרעים בתרמיל. התרמילים של טיפוס הוירג'יניה גדולים יותר מאלה של הטיפוס הספרדי (Arachis hypogaea L.vulgaris Harz) המשמשים בדרך כלל כגידול לשמן.
מטרות מחקריו היו:
1. טיפוח זני אגוזי אדמה ליצוא בקליפה, עתירי יבול, בעלי תרמילים גדולים ובכירים העמידים להתפתחות בתנאי טמפרטורה נמוכה יחסית.
2. טיפוח זני אגוזי אדמה עתירי יבול ובכירים, המניבים יבולי שיא בעומדי גידול נמוכים כדי לחסוך בתשומות גידול כגון מים וזרעים. מעל 50% מהיבול המיוצר בארץ נועד ליצוא לשוק האירופי. ערך היצוא מישראל לאירופה נע בין 12 ל- 16 מיליון דולר בשנה. נעשו ניסיונות להכניס זני אגוזי אדמה שטופחו בארה"ב, אך ניסיונות אלו כשלו.
מאז 2005 שטחי הגידול בישראל מבוססים כולם על זנים שטופחו בצוות של ד"ר יצחק ולרשטיין במינהל המחקר החקלאי. בישראל מגדלים אגוזי אדמה בקרקעות שונות: בגליל, בשרון ובנגב המערבי, כאשר אגוזי האדמה הגדלים בחולות הנגב המערבי משיגים את המחירים הגבוהים ביותר באירופה. בתכנית טיפוח מתמשכת החל משנת 1981 טיפח ד"ר יצחק ולרשטיין מספר זנים שהביאו להעלאת ההכנסה מגידול אגוזי אדמה בישראל.
הזנים שטיפח ד"ר ולרשטיין הם: "חנוך", "דור", "הלה", "יהודית", "רבין", "פרס", "קלינטון", "הררי", "הדס", ו"דור". היבולים לדונם הגיעו לכ- 500 ק"ג/ דונם לתרמילים גדולים מהזנים "רבין", "פרס", "קלינטון", בעוד הזן "שולמית" שטופח ע"י אליהו גולדין לפני 1981, יבולו הגיע לכדי 110 ק"ג לדונם של תרמילים גדולים.
כיום יבול אגוזי האדמה בישראל הוא הגבוה בעולם. מטרות הטיפוח שנקבעו היו יצור זני אגוזי אדמה בכירים, טעימים, גדולי תרמיל ועתירי יבול ליצוא בקליפה. בשנים האחרונות, לאור מצוקת המים בישראל, טיפח זני אגוזי אדמה חדשים. זנים אלו מניבים יבולים מיטביים תוך חיסכון במים ובזרעים. גידול בעומד גבוה (7 עד 10 צמחים למ"ר) המקובל בגידול החקלאי כרוך בצריכת מים גבוהה. ירידה במספר צמחים למ"ר חוסכת בצריכת המים. הזנים שטופחו מניבים יבולים מיטביים בגידול בעומד נמוך (2.5 עד 3 צמחים למ"ר) השווים או גבוהים מהיבולים המתקבלים מגידול אגוזי אדמה בעומד המקובל. זנים אלו מביאים לחיסכון של 20%-25% בצריכת המים, ובנוסף לחיסכון של מעל 50% בכמות הזרעים הנדרשת ליחידת שטח.
ישראל מייצאת אגוזי אדמה לאירופה לפלח השוק של אגוזי אדמה בקליפה. שוק זה מעוניין באגוזי אדמה טעימים בעלי תרמילים גדולים וגוון קליפה נאה. ככל שהתרמיל גדול יותר וקליפתו בהירה יותר, יעלה מחירו.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנת 1984 שהה בשבתון בארה"ב, ב- 1997 שהה בשבתון בלסטר שבאנגליה ובשנת 2004 בשבתון בטקסס ארה"ב.
הפרישה לגמלאות
בשנת 2008 פרש לגמלאות.