En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
חדקונית הדקל האדומה
חדקונית הדקל האדומה (Rhynchophorus ferrugineus) היא חיפושית הנחשבת לאחד המזיקים הקשים של הדקלים. זחלי החדקונית מכרסמים בתוך הגזע ובכתר הדקל וגורמים נזק רב – לרוב עד כדי מות העץ, נפילת כותרות או עצים שלמים וחיסול מטעים, פארקים ושדרות נוי. הבעיה המרכזית עם התמודדות כנגד המזיק היא הקושי בגילוי שלבי נגיעות ראשוניים.



מקורה של החיפושית הוא בדרום-מזרח אסיה, ומשם התפשטה למרבית אזורי גידול התמר ודקלי הנוי בחופי אגן הים התיכון ומקומות נוספים כגון, סין, יפן ולאחרונה גם לחופי ארה"ב. התפשטות החדקונית מתרחשת בעיקר על ידי האדם, בשל העברת חומר צמחי נגוע (חוטרים ודקלי נוי). 

בארץ נתגלה המזיק לראשונה במטעי תמר בצפון ים המלח ב- 1999 ורוסן באמצעות לכידה המונית וטיפול כימי. אך חדירת המזיק לנוי שינתה את התמונה באופן מהותי. מאז גילוי עצים נגועים בפארק נהריה באביב 2009 מתפשט המזיק דרומה והגיע כבר לחיפה טבעון ומקומות נוספים. לאחרונה התגלתה נגיעות גם בדרום, באזור גדרות וכרם שלום. עיקר הנזק בשנים האחרונות הוא בנוי בדקל הקנרי. רגישותו הגבוהה של העץ מחד, והיות פגיעת המזיק באזור עירוני מאידך - מציבות בפנינו אתגר לא פשוט. מאות עצים כבר מתו ואלפי חיפושיות נתפסו במלכודות. במקביל החלו להיפגע גם מטעי תמר באזור הבקעה. לכידה לאחרונה גם במסוף אילת לכיוון מצרים מצביעה על שאנחנו תחת התקפת חדקונית מכמה חזיתות.
חשוב לזכור: עץ דקל, הנגוע בחדקונית, עלול לקרוס בגנים ציבוריים או בנתיבי תחבורה, על כל המשתמע מכך. לפיכך, יש חשיבות מרובה להירתמות למאמץ למניעת התפשטות החדקונית.

תיאור המזיק

גודלה של החיפושית הבוגרת כ- 3.5 ס"מ וצבעה חום-אדמדם, אם כי ישנם באוכלוסייה גם פרטים עם כתמים שחורים או שחורים לגמרי. הבוגרים נמשכים להפרשות נדיפות מפצעי דקלים, בעוד הזכרים הניזונים מושכים את הבוגרים משני הזוויגים באמצעות חומר משיכה שהם מפרישים (פרומון התקהלות). לחיפושית הבוגרת טווח תעופה של 1 ק"מ לפחות. לאחר ההזדווגות (שיכולה להיעשות גם בתוך המחילות בעץ) מטילה הנקבה 300-500 ביצים בודדות בטווח זמן האורך כחודש וחצי. ההטלה נעשית בקדקודי העצים, ברקמות פצועות או גזומות (כגון חתכי כפות גזומות), בשורשי אוויר לחים, במקומות מסתור שבין חוטר לגזע ואף במחילות בתוך העץ, שנגרמו על ידי החדקונית או על ידי גורמים אחרים. הביצה בוקעת כעבור ימים אחדים.
בעונת הקיץ החמה משך שלב הזחל, המכרסם ויוצר מחילות בתוך גזע העץ ובבסיסי הכפות, הוא כחודשיים, במהלכם מתנשל הזחל מספר פעמים וגדל (לכ-4 ס"מ אורך ומשקל למעלה מ-4 גרם) עד לשלב התגלמותו. לקראת ההתגלמות יוצר הזחל סביבו פקעת צפופה מסיבי הפונדקאי. התגלמות הזחל נעשית לרוב בתוך המחילות בעץ, אך גם בחוץ, בנקודות המסתור בבסיסי הכפות ואף באדמה צמוד לעץ ונמשכת כ-20 יום. בסיומה הבוגרות נפוצות לעצים אחרים אך לעתים יכול המזיק לקיים מספר דורות בתוך העץ עצמו, מבלי שיצא החוצה.
מרבית חייו חבוי המזיק בעץ ומשך בהתפתחותו כמו של כל חרק תלויה באופן ישיר בטמפרטורת הסביבה. יחד עם זאת פעילות זחלים רבים ברקמת הדקל בעזרתם של מיקרואורגניזמים נלווים מביאה לתהליכי תסיסה. אלה מצידם מלווים בהעלאה ניכרת בטמפרטורה בתוך העץ וכך לשינוי המיקרו-אקלים של החדקוניות המתפתחות. לשינויים אלה השפעה רבה על מהירות התפתחות המזיק. משך חיי הגולם הוא כשבועיים עד לגיחת החיפושית הבוגרת. בחורף, לעומת זאת, נמשכת התפתחותו חודשים רבים.

פונדקאים

חדקונית ידוע כמתמחה במיני דקלים. הדקל הקנרי הוא כנראה רגיש במיוחד לחדקונית, ולאחריו דקל התמר; אולם החדקונית עלולה לתקוף גם דקלי וושינגטוניה ואף דקלים אחרים. לפי הספרות, בין פונדקאיה נמנים גם אגבה וקנה סוכר. 
לפעילות האדם תפקיד חשוב ביחס מזיק - דקל. פעילויות גיזום למיניהן הפוצעת את רקמת העץ, משחרות נדיפים מושכים וגם חושפות אזורים זמינים להטלת הנקבות.

סימני הנזק

לרוב אין סימני נזק גלויים בשלבי הנגיעות הראשונים, כאשר הוטלו הביצים והזחלים החלו להתפתח בעץ. סימני הנזק ניכרים בשלבים מאוחרים יחסית. במקרה שהנגיעות היא בחלק התחתון של הגזע, כפי שנצפה לעתים בדקל התמר, וזחלים רבים נוברים בגזע, מופרש מהגזע נוזל בעל ריח רע, המורכב מהפרשות הזחלים והעץ. לעתים ניתן למצוא בפתח המחילה סיבים לעוסים, ואפשר לשמוע את פעילות הכרסום של הזחלים הגדלים בתוך העץ. מאחר והנגיעות לרוב מתפתחת ללא סימנים חיצוניים בנוף העץ או בקטר, עלולים העצים ליפול בפתאומיות.
לעומת זאת, כאשר הנגיעות היא בכתר כמו שלעיתים נצפה בדקל הקנרי ניתן להבחין בכמה סימנים. אחד הסימנים הבולטים היא אסימטריה בכתר, קריסת הכתר, בהמשך חלה נבילה של כפות ואשכולות, ותוך זמן קצר מתייבש הכתר והעץ מת. משיכה של כפות יבשות תגלה בבסיסן מחילות עם פקעות סיבים, המכילות דרגות שונות של המזיק. בנוסף הכתר עלול להיות מפורר ומלא בפקעות עם זחלים וגלמים עד לעומק של עשרות סנטימטרים. חשוב לדעת, שהתהליך מהיר יחסית ואם לא מטופל, העץ מת תוך כחודשיים.

מחקר ופיתוח

בעשר אחרון עוסק צוות המחקר במנהל המחקר החקלאי בשיתוף עם הצוות בשירותים להגנת הצומח, שה"מ ומרכז פרס לשלום בפיתוח דרכי התמודדות עם המזיק. נבחנו ועדיין נבחנים תכשיריים כימיים וביולוגיים, חומרי משיכה וקטיחה. זוהו נמטודות ופטריות פתוגניות התוקפות את המזיק אך דרכי יישומם עדיין דורשים המשך המחקר. היות  והדקל, שונה מכלל העצים בהיותו חד פסיגי מוצבות בפני החוקרים שאלות רבות לגבי ניידות החומרים בגזע מחד, ויכולתו של הדקל להתמודד עם פגיעת החדקונית מאידך. נבחנות שיטות גילוי עצים נגועים. כגון אנאליזות אקוסטיות וכלבי גישוש.

דרכי התמודדות

  1. הטיפול בחדקונית מתבסס על טיפולי עצים בתכשירי הדברה ועל לכידה המונית במלכודות נדיפים, הכוללות פרומון, תערובת צמחית תוססת ותכשירים כימיים מתאימים. חשוב להתאים את הטיפול לסוג העץ הנפגע ולאזור (חקלאי/עירוני). 
  2. המלצות לטיפול יינתנו רק ע"י אנשי מקצוע - מדריכי שה"מ והשירותים להגנת הצומח ולביקורת
  3. באזור, שבו יש חשש לנגיעות חדקונית, יש חשיבות רבה לפעולות מניעה כדלקמן:
  4. אין להוציא עצים או חוטרים מאזור נגוע למקומות אחרים!
  5. אין לגזום כפות חיות וירוקות, אלא כפות יבשות בלבד.
  6. חשוב למרוח משחת עצים על פצעי כפות חתוכות ועל פצעי ניתוק של חוטרים.
  7. אין להשאיר בשטח דקלים כרותים ללא טיפול כימי או ריסוק וקבורה באדמה.
  8. ניקוי הגזע (בדקלי תמר בלבד) מבסיסי הכפות יכול לעזור בזיהוי סימני מזיק. רצוי לבצע בחורף.
  9. יש להציב מלכודות ניטור ללכידת החיפושיות (הצבת המלכודות והטיפול בהן ייעשה בהתאם להנחיות מדריכי שה"מ והשירותים להגנת הצומח). למלכודות הניטור חשיבות רבה בגילוי מוקדם של המזיק ובהדברתו.
  10. בעצי דקל קנרי החשודים כנגועים יש לטפל טיפול כימי בהגמעת קדקוד העץ גם במיקרה זה יש לקבל הנחיות ממדריכי שה"מ והשירותים להגנת הצומח.
  11. אין להעביר חוטרים או דקלים מאזור נגוע.
  12. לצמצום נגישות העץ למזיק חשוב למנוע התזת מים ישירה על הגזעים עצמם. אם הדבר אינו ניתן לביצוע, יש לעטוף את הגזעים ביריעת פוליאתילן שחורה עד מעל גובה ההרטבה.
  13. תילול עצים, שבהם יש חשש לריקבון, או בריבוי של שורשי אוויר.

מקורות ספרות

חצרוני, א., ע. מזרח י,נקש, וו. סורוקר (2004). פיתוח מודל ספקטראלי לניטור חדקונית הדקל האדומה. עלון הנוטע  58, 466-469.

פנחס, י.,ש. לבסקי, ס.רנה, ו. סורוקר,א חצרוני, ע מזרח ,מ,קוסטיקובסקי, (2007). פיתוח שיטות לניטור והדברה בחוטרי תמר בהסגר. עלון הנוטע  51, 41-35.

סורוקר ו., ש., לבסקי, ס רנה, א,גולדנברג (2010) חדקונית הדקל האדומה:סכנה ברורה ומיידית.עלון הנוטע 64, 47-44.

Gindin, G., Levski, S., Glaser, I., Soroker, V. (2006). Evaluation of the Entomopathogenic Fungi Metarhizium anisopliae and Beauveria bassiana against the Red Palm Weevil Rhynchophorus ferrugineus. Phytoparasitica, 34: 370-379.

Soroker, V. Gindin G., Glazer I, Pinhas J., Levsky S., Eliahu M., Biton S., Haberman A., Nakache Y., Gerling D., Mizrach A., Hetzroni A. (2006).

The red palm weevil infestation in Israel: occurrence and management. In: I Jornada International sobre el Picudo Rojo de la Palmeras. Agroalimed, Generalitat Valenciana Pp.59-79 (English and Spanish translation).

Pinhas, J., Soroker, V., Hetzroni, A., Mizrach, A., Teicher,  M., Goldberger, J.(2008) Acoustic detection of the Red Palm Weevil. Computers and Electronics in Agriculture 63:131-139.

Mankin, RW, Mizrah A, Hetzroni, A., Levsky, S., Nakashe, Y., Soroker, V. (2008). Temporal and Spectral features of sounds of wood boring beetle larvae: identifiable patterns of activity enable improved discrimination from background noise. Florida Entomologist 91:241-248.

אתר  שמרכז מידע על חידקונית 

27/04/11 | יום רביעי
אין תגובות (0