מטרות העבודה: במסגרת המחקר בנושא זה הצבנו מספר מטרות: א. אפיון ובניית בסיס נתונים מרחבי-היסטורי מקוון; ב. לימוד הדינאמיקה של אוכלוסיות מזיקי מפתח במרחב ובזמן תוך התייחסות להשפעות האפשריות הבאות: קירבה בין גידולים, מחזורי גידולים, מועדי זריעה ותנאים מטאורולוגיים; ג. בחינת התפקוד של תחנות הניטור של המבי"ע כמערך חיזוי לאוכלוסיות המזיקים בחלקות; ו-ד. הגדרת קווים מנחים כלליים לתכנון תפרושת הגידולים במרחב ולתכנון פעולות ההדברה (תוך התייחסות לתוצאות של מטרה ב').
מה הושג בתקופת המחקר:
מערך לאיסוף נתוני פיקוח http://www.pest-scout.co.il/m/main
מדריך לאיסוף נתוני פיקוח http://gis.agri.gov.il/manual
1. ניתוח הדינאמיקה בזמן ובמרחב של ההליותיס לפי גידולים מעיד על: א. מעבר של ההליותיס מעגבניות לתירס אביב; ב. ככל שגדל השטח של גידולים פונדקאים (בעיקר עגבניות ואפונה) סביב חלקות תירס גדלה האוכלוסיה של ההליותיס בחלקות התירס, וככל שגדל השטח של חיטה סביב חלקות התירס קטנה האוכלוסיה של ההליותיס. ההשפעה של הקירבה בין הגידולים נמצאה מירבית במרחק של כ-1 ק"מ; 2. בעגבניות הגדלות על גידולים פונדקאים להליותיס נמצאה אוכלוסיה גבוהה משמעותית מאשר עגבניות הגדלות על גידולים אחרים.; 3. נמצא כי חלקות תירס שנזרעו בחודש מרץ הן בעלות סיכון נמוך יותר לנגיעות בהליותיס כנראה בגלל הימצאותם של אויבים טבעיים; 4. מודל ימי-מעלה של הליותיס נבחן באמצעות נתוני טמפרטורה המופקים מלוויין המודיס ונתוני לכידות בתחנות הניטור. המימצאים הראו כי לאורך השנים 2001 ועד 2007 עד אשר לא מתמלאים ימי המעלה הנדרשים להתפתחות בוגרים של הליותיס לא נלכדים בוגרי הליותיס בתחנות הניטור של המבי"ע. המסקנה הראשונית היא שמיפוי של הצטברות ימי מעלה מבוססי נתוני לוויין המודיס יכול להוות חלק ממערך החיזוי של המחזור הראשון של ההליותיס.
לקובץ המלא