ממשק הגידול ללא עיבודי קרקע מונע סחף קרקע ונגר ומאפשר ניצול מי גשמים טוב יותר. החל משנת 1990 נבחנה השפעת ממשק הגידול באי פליחה על גידולי הבעל בנגב בכלל ובתחנת מחקר גילת בפרט. עקב בצורות תכופות שפקדו את הנגב במחצית השניה של שנות התשעים, נוצר צורך חיוני בהרחבת מסד הנתונים בכדי שניתן יהיה לקבוע את תרומת הממשק בתנאי מחקר ובשדות מסחריים. מטרת העבודה היתה לבחון את התאמת שיטת הגידול באי פליחה לשדות הנגב, זאת תוך בחינה היבטים שונים הנובעים משינוי שיטת הגידול. המחקר נערך בחלקות הקבועות ובחלקות ניסוי נוספות בתחנת מחקר בגילת, ובמקביל בשדות מסחריים אשר רובם ברחבי הנגב. המחקר התמקד בגידול חיטה, אך בחן בנוסף גם קשת רחבה של גידולי שדה. העדר עיבודי קרקע תרם למניעת סחף קרקע ע"י רוח ומים ללא תלות בסוג הקרקע ובמיקום הגיאוגרפי, בשילוב עם חיפוי הקרקע בקש התקבלה חדירות מים ואוגר מים בקרקע מירביים. מגמה ברורה ועקבית מראה על כושר ייצור והנבה גבוהים של כל גידולי השדה במימשק אי פליחה לעומת ממשק מקובל או מינימום עיבוד. בשדות ובחלקות המגודלים ברציפות באי פליחה יש פחיתה ברמת המינרלים הזמינים לגידול עקב צריכה מוגברת בעבר, ועקב כך חיוני לדשן בהתאם. הקפדה על מחזורי זרעים וחומרי הדברה תקינים חיוני לגידול תקין בממשק אי פליחה ומקטינה הופעת עמידות לחמרים השונים. הצצת עשבים רעים בשדות מחופים מקדימה, וכמותם עולה בגידול חיטה רציף. לא נצפתה בעיית מחלות כלשהיא. בשדות שונים נצפו מזיקים שונים אשר חייבו התיחסות, אך משדות מחקר זה לא ניתן להסיק כי בעקבות שינוי שיטת הגידול יש החרפה בנוכחות מזיק זה או אחר. גידול ללא עיבודי קרקע מחייב שימוש במזרעות יעודייות, וכן שימת דגש מרובה על שלב הזריעה. מחישובי כלכליות שונים ניתן להסיק כי התרומה למגדל עולה בכעשרה דולר לדונם בעקבות הגידול באי פליחה עם חיפוי לעומת גידול בממשק מקובל או במינימום עיבוד. לאור תוצאות כל הניסויים עד היום, מומלץ ליישם שיטת גידול זו בהקדם בשדות הפלחה בישראל.

תחשיב כלכלי