שם עממי: White Seringa משפחה: קירקיים Kirkiaceae מוצא: אפריקה: נמיביה, טנזניה, דרא"פ ובוצואנה

קירקיה הוא עץ אטרקטיבי חדש בארץ, שייחודו הם צבעי השלכת המתקבלים, גם באזורים לא קרים במיוחד. הוא אוקלם מזרעים בשנת 2003, ומאז גדל בהצלחה במספר חלקות : בגינון בוולקני, במושב סתריה ובחלקת האקלום במשתלת קק"ל גילת. קיבלתי את הזרעים מהגן הבוטני בקירסטנבוש שבדרום אפריקה, ולאחר שנבטו, הצמחים נשתלו בשנת 2003-2004 בחלקות שהוזכרו להלן.

לפי הספרות הוא גדל לגובה של 6-18 מטר, וקוטר גזע של כ-0.8 מטר.

העצים השתולים בכל החלקות הם בני עשור, וגובהם כ-6 מטר. אני מניחה שגובהם הסופי יהיה כ-10-12 מטר. באפריקה מולדתו, בעונות בצורת ויובש, חיות בר חופרות את שורשי העץ כדי לשאוב מהם מים. השורשים של העץ אוגרים מים, וגם האדם משתמש בהם כמקור למים.

העץ בעל גזע זקוף וגבוה, קליפת הגזע אפורה וחלקה, ועם התבגרותו היא מתכסה בקשקשים. צמרת העץ רחבה ועגולה, בעלת נוף אוורירי המתקבל הודות לצורת צימוח העלים המקובצים בעיקר בקצות הענפים. העלים מנוצים, בעלי 6-10 עלעלים צרים ועלעל מסיים. הפריחה לא בולטת, פרחים קטנים בצבעי ירוק-קרם, בקצות הענפים, בין העלים המלבלבים באביב. לאחר הפריחה נוצר הפרי- קטן, לא בולט בצורת קפסולות, בגודל 10-20 x 6-10 מ"מ. בכל קפסולה 4 זרעים. העץ נשיר, ויתרונו שגם באקלים הסוב-טרופי שלנו, בסתיו העלים מקבלים צבעי שלכת בצבעי כתום ואדום והם נשארים על העץ עד הנשירה בחורף. אין לנו בשפלה עצים עם צבעי שלכת.

העץ בעל קצב צימוח בינוני, יגדל ברוב סוגי הקרקעות ובתנאי שיהיו מנוקזות. הוא רגיש לקרה, אך עם התבגרותו, עמידותו לקור קיצוני עולה. נחשב למין חסכן במים, אולם בשנותיו הראשונות תוספת מים תאיץ את גידולו. העץ אינו שביר, גם כאשר שתול בגינון מושקה, וקצב הצימוח מהיר, לא נצפה שבר ענפים.

קירקיה משתלב בגן כעץ בודד להצללה סמוך למדשאה, לפינת הישיבה או בכניסה לבית. יש לו גזע קישוטי והופעה אוורירית.

ריבוי

ריבוי העץ נעשה בזרעים. יש לאסוף בסתיו את הפרות הקטנים מהעץ ולשמור בשקית נייר בחדר. באביב לזרוע את הפרות הקטנים שבתוכם הזרעים, במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע וטמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס. הנביטה מתחילה תוך 7-14 ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, כאשר הם בעלי שלושה עלים, לעציצים עם מצע גן ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון. אני ממליצה לגדל אותם בבית רשת, ורק באביב הבא לשתול בגן. שתלנים וגננים מוזמנים לאסוף זרעים מהעצים השתולים בוולקני.