תולדות חיים
אלי פוטיבסקי נולד ב- 1942 בתל אביב. גדל ולמד ביסודי ובתיכון בעפולה. בשנים 1960-1962 שירת בצה"ל כקצין תובלה בחיל האוויר. בשנת 1966 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים ולימד בתיכון "אורט" לימודי הטבע. בהמשך לימודיו לתואר שני היה עוזר הוראה באוניברסיטה העברית, עם סיום לימודיו לתואר שני ב-1968 הצטרף כחוקר מינהל המחקר החקלאי בתחנת הניסיונות בנוה יער. במהלך לימודיו שימש כמורה למדעי הטבע בבית הספר החקלאי בנהלל ובשנת 1973 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא: "יחסים ציטוגנטיים בין המינים השונים בקבוצת התלתן האלכסנדרוני". העבודה נעשתה בהדרכת פרופ' דניאל זהרי וד"ר יוסף כצנלסון.
הישגים מדעיים
אלי עסק בבירור היחסים הציטו-גנטיים הבין-מיניים בסוגים תלתן וסויה ממשפחת הפרפרניים, אמיך (Emex spinosa) ממשפחת הארכוביתיים וריחן (Basil) ממשפחת השפתניים. עבודותיו בנושא זה תרמו לתהליך הטיפוח הגנטי והעברת תכונות מועילות מצמחי בר לצמחי תרבות בצמחים מהסוגים האלו. במסגרת העבודה הזו פיתח גם שני זני תלתן חדשים בשם "אכזיב" ו"ספי". עסק בבירור האנטומיה והפיזיולוגיה של ייצור השמן האתרי בצמחים ארומטיים, הגורמים המשפיעים על יבולו ואיכותו ואופטימיזציה של תהליך הגידול להפקת שמנים אתריים. ייסד את הגידול והייצור התעשייתי של תבליני עלים מיובשים בישראל, כולל פיתוח תהליכי הייבוש של המינים השונים. כן יזם את התירבות והטיפוח של מיני תבלין המלוקטים מהבר בארץ ובעולם והפיכתם לגידולים חקלאיים. הגידולים העיקריים שפיתח ומובילים כיום בישראל ובעולם הם אורגנו, אזוב מצוי, מרווה רפואית, ריחן (Basil), פטרוזיליה מסולסלת ועוד. בנוסף, הוא פיתח זני סלרי וקימל מהסוככיים, עשירים בשמן אתרי בהרכב איכותי שאין בהם שפיכת זרעים לפני ובמהלך הקציר. בקימל הוא הצליח להפוך זן איכותי דו שנתי, שמניב אחרי שתי שנות גידול, לחד שנתי.
בשנות השמונים היה חלוץ במחקר ופיתוח הגידול המתועש של צמחי תבלין טריים לייצוא מישראל לשוקי אירופה. תוצאות מחקריו תרמו לפיתוח ענף חקלאי וכלכלי חדש והפכו את ישראל לגורם מוביל בשוק צמחי התבלין הטריים באירופה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
במהלך עבודתו תרם להקמת היחידה למחקר ופיתוח של צמחי תבלין, מרפא ובושם בישראל, שנמצאת בנווה יער. בשנת 1993 מונה למנהל תחנת המחקר נווה יער, ופעל להפיכתה מתחנת ניסיונות אזורית למרכז המחקר הצפוני של מינהל המחקר החקלאי. במהלך תפקידו הציג בכנסים בינלאומיים רבים את ההישגים הישראליים במחקר ופיתוח גידולי התבלינים בישראל.
בשנת 1999 נבחר לכהן כראש מינהל המחקר החקלאי, תפקיד בו שימש עד 2007. כראש מינהל המחקר החקלאי יזם והקים את בנק הגנים הישראלי כחלק מארגון IPGRI העולמי. יזם את פיתוח פעילות השימור של צמחי בר בעלי חשיבות חקלאית בבנק הגנים הישראלי, תוך הטמעת שיטות חדישות הנהוגות בבנקי גנים מודרניים בעולם. יזם וביצע רפורמה במבנה הארגוני והפיזי של מינהל המחקר החקלאי, מיזוג ושינוי מכוני מחקר ויצר שיתוף פעולה בין חוקרים מדיסציפלינות שונות. פעל לתגמול החוקרים על הישגים אישיים, תגבר בחוקרים בתחומים גנומיקה, פרוטאומיקה וחקלאות מדייקת. בתקופת כהונתו עבר בניין המנהלה של מינהל המחקר החקלאי לבניין חדש של המינסטריון הראשי של משרד החקלאות, שנבנה במתחם מרכז וולקני.
הקים ופיתח את היחידה לקידום ויישום מחקר ופיתוח בחקלאות, שתפקידה יישום תוצאות מחקר ויצירת קשרים עם גופים עסקיים, קניין רוחני ורישום פטנטים. בנוסף ד"ר אלי פוטיבסקי לימד בנושאי התמחותו בקורסים שונים במוסדות אקדמיים, בעיקר במדרשת רופין, הטכניון והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות.
הפרישה לגמלאות
אלי פרש לגמלאות בשנת 2009 ומאז הוא ממשיך לעבוד כחוקר בחלקיות משרה בתחום התמחותו: טיפוח תבלינים טריים לייצוא.
אלי נפטר בינואר 2017 בטרם עת ממחלה קשה. אלי יזכר כמפתח גידול התבלינים היבשים והטריים בישראל. כראש מינהל המחקר אלי השאיר חותם משמעותי שתרם להמשכו ושגשוגו של מכון וולקני. היה אדם חכם, ישיר, שדלתו הייתה פתוחה לכל. יהי זכרו ברך!