יפת בן-יפת
Yephet Ben-Yephet | |
תולדות חיים
יפת בן-יפת נולד בשנת 1942 בתימן. בשנת 1949 עלה לישראל. בשנים 1960-1953 למד לימודים יסודיים ותיכוניים בבית הספר החקלאי בנחלת יהודה, ראשון לציון. בשנים 1963-1960 שירת בצה"ל. את לימודיו האקדמיים הוא החל בשנת 1964 בפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית ירושלים. בשנת 1967 סיים לימודיו לתואר ראשון, בשנת 1967 סיים את לימודיו לתואר שני ובשנת 1974 סיים את לימודיו לתואר דוקטור בהנחייתם של פרופ' יגאל הניס ופרופ' עמוס דינור בנושא "הרקע הגנטי של סבילות הפחמון הסגור בשעורה Ustilago hordei לתכשירי ההדברה הסיסטמיים קרבוקסין ובנומיל והרקע הפיזיולוגי של הסבילות לקרבוקסין".
הישגים מדעיים
בשנת 1974 יפת בן יפת התקבל כחוקר במחלקה למחלות צמחים המכון להגנת הצומח במכון וולקני, לימים, מכון וולקני ומינהל המחקר החקלאי.
עיקר עבודתו התמקדה בעיקר בהשגת פתרונות לבעיות יישומיות לחקלאות בישראל. הוא חקר היבטים יישומיים ובסיסיים הקשורים לשלושה נושאים הקשורים להדברה כימית, אקולוגיה ואפידמיולוגיה ופיתוח שיטות סריקה לזיהוי חומר צמחי עמיד למחלות צמחים. מחקרים אלה הניבו דוחות למגדלים, פרסומים בעיתונות מקצועית בארץ ופרסומים בעיתונות בינלאומית. במשך 12 שנים ראשונות כחוקר עבד על מחלות ירקות ובעיקר על הפטריות דוררת וסקלרוטיניה ומשנת 1988 עבד על מחלות פרחים ואגוזי אדמה. בתחומים אלה הוא עבד על מחלת הנבילה בציפורן הנגרמת על ידי פטריית הפוזריום, פטריית הפיתיום וגורמים הקשורים להפחתת יבולים בגבסנית. באגוזי אדמה הוא עבד על מחלות הנגרמות על ידי קשיון רולפס והפוזריום והיה הראשון לזיהוי מחלת הרשת בתרמילים של אגוזי אדמה הנגרמת על ידי סטפרטומיצטים.
פרסם כ- 60 מאמרים מדעיים בספרות הבינלאומית, 8 פרקים בספרים מדעיים ו 26 מאמרים מדעיים בעברית. בשנת 1998 יצא לאור הספר "מחלות צמחים בישראל" בשפה העברית והיה אחד משלושה עורכים של ספר זה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנים:
1996-1992: מנהל המחלקה למחלות צמחים.
1998-1997: יו"ר מועצה מדעית, המכון להגנת הצומח.
2000-1999: יו"ר מועצה מדעית של מנהל המחקר.
2002-1999: חבר בוועדה לקידום חוקרים במנהל.
2008-2002: מנהל המכון להגנת הצומח.
הפרישה לגמלאות
יפת פרש לגמלאות בשנת 2009 ומאז הוא ממשיך לעסוק כמתנדב במינהל המחקר, בתחום מומחיותו.