תולדות חיים
נולד בתל-אביב בשנת 1934. בוגר גימנסיה תיכון חדש.
למד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בירושלים וברחובות, ממנה קיבל תואר מוסמך (1957) ודוקטור
(1969), בנושא: ספציאליזציה פיסיולוגית של הפטריה Cercospora beticola Sacc. הגורמת למחלת כתמי-עלים בסלק סוכר, והתהליכים המשפיעים על עצמת התחלואה בצמח, בהדרכת פרופ' יצחק ואהל.
השתלם בצרפת והיה בתקופות שבתון בקנדה, ארה"ב, אוסטרליה וניו זילנד. השתתף והרצה בכנסים בינלאומיים רבים.
הישגים מדעיים
ב- 1958 צבי סולל התקבל כחוקר במחלקה לפתולוגיה של צמחים בתחנה לחקר החקלאות, לימים, מכון וולקני ומינהל המחקר החקלאי. הוא חקר היבטים בסיסיים וישומיים במחלות בגידולים שונים, הנגרמות על ידי פטריות. מקצת העבודות נעשו בשיתוף עם חוקרים מארצות הברית, ועם מדריכי שה"מ. הוגדרו כ- 30 מחלות חדשות בארץ בגידולי-שדה, עצי-הדר ועצי יער, ונחקרה האטיולוגיה והאפידמיולוגיה שלהם. במספר מחלות של חיטה, הדרים ואורנים נחקרו באופן מקיף יחסי פונדקאי—פתוגן בהיבטים פיסיולוגיים וגנטיים. צבי סולל היה מחלוצי החוקרים של פונגיצידים סיסטמיים. מחקריו תרמו להבנת התנועה הסיסטמית בצמחים והביצועים שלהם בהדברת מחלות. המחקרים על ביצועי פונגיצידים הניבו מערכי הדברה כימית בהרבה מחלות בגידולי-שדה ובהדרים.
פרסם כ- 70 מאמרים מדעיים בספרות הבינלאומית, ספר על מחלות הדגניים, וכן כתב 7 פרקים בספרים מדעיים. צבי סולל פרסם גם כ- 60 מאמרים מדעיים בעברית.
הדריך תלמידי מחקר לתואר שני ולתואר דוקטור באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
משנת 1980 עד שנת 1984 מנהל המחלקה לפתולוגיה של צמחים.
היה חבר בועד הפועל של המועצה המדעית, ובועד העובדים.
היה חבר בהנהלה של העמותה הישראלית למחלות צמחים.
הפרישה לגמלאות
צבי סולל פרש לגמלאות בשנת 1999.