תולדות חיים
רמי קרן נולד בשנת 1942 בישראל. למד בבית הספר היסודי כצנלסון בגבעתיים. ובתיכון החקלאי מקווה ישראל. בשנים 1960-1963 שירת בצה"ל כקצין בדרגת סגן. בשנת 1963 החל ללמוד באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות. תואר בוגר סיים בשנת 1966, תואר שני סיים בשנת 1968. בשנים 1968-1974 היה מורה באוניברסיטת הנגב בפקולטה למדעי הטבע לימד כימיה וכימיה פיזיקאלית. בשנים 1970-1973 למד לדוקטוראט באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכת פרופ' יצחק שיינברג. הנושא: "מיום מונטמורילוניט סיפוח ביוני נתרן וסידן". בשנת 1974-1975 יצא לפוסט דוקטוראט לאוניברסיטת מינסוטה בארה"ב ובשנת 1975 החל לעבוד כחוקר במינהל המחקר החקלאי, במחלקה לכימיה פיזיקאלית, במכון לקרקע ומים.
הישגים מדעיים
בשנים הראשונות לעבודתו עסק בנושא שימוש במים מליחים לחקלאות. במחקר אינטגרטיבי שנוהל ע"י רמי קרן במשך כ- 10 שנים, נבחנה השפעת קולחים על קרקעות שונות וגידולים שונים. תוצאות המחקר המקיף העידו שלקולחים יש השפעה על הקרקע והצמח. מסקנותיו יושמו הן בתחום דישון גידולים והן בתחום שמירה על מבנה הקרקע וצמצום קליטת בורון ע"י צמחים. ממצאים אלה סייעו לגיבוש המלצות לשימוש בקולחים להשקיית גידולים בקרקעות שונות ובאזורי גידול שונים.
בסדרה ארוכה של מחקרים בחן קרן את מנגנוני ספיחה ושחרור של בורון בקרקע, ובקביעת הפרמטרים הקשורים לתנועתו בקרקע. לכל אלה יש השפעה ישירה על קליטתו ע"י צמחים ומכאן החשיבות במחקרים אלה. הוא פיתח מודל מתמטי מורכב אשר מיטיב לתאר את פילוגו בין הפזה המוצקה והפזה הנוזלית בקרקע. מודל זה (הקרוי בספרות המדעית על שמו – ראה להלן) נבחן ע"י חוקרים אחרים ונמצא שהוא היטיב לתאר את התנהגותו בקרקע ודיוק החיזוי היה הטוב ביותר מבין 5 המודלים שנבחנו. להלן ציטוט ממאמר שפורסם בשנת 1999 בעיתון Soil Science, כרך 164, עמ' 717-697:
"Without question, the pH-dependent Keren equation is the best performing chemical adsorption model."
קרן הרחיב אף את מחקריו בתחום זה כדי להבין ולתאר את האינטראקציה בין החומר אורגני שבקולחים לבין הבורון והשפעתה על תנועת בורון בקרקע וקליטתו ע"י צמחי מודל. פותח מודל תנועה לבורון בקרקע בנוכחות חומר אורגני מסיס המצוי בקולחים הלוקח בחשבון קיום קומפלקסציה בין בורון והחומר האורגני המסיס. מודלים אלה מתארים באופן טוב את תנועת הבורון בקרקע מושקית בקולחים ולפיכך הוא מאפשר לחזות היטב הרחקת בורון מאזור בית השורשים אף כאשר הבורון מצוי בקרקע המושקת בקולחים שבו רמת הבורון נמוכה.
בתחום טיוב קרקעות נתרניות חקר קרן באופן סיסטמתי את תגובת הקרקעות לריכוז הנתרן בקומפלקס הסופח ופיתח דרכים לטיובן לשיפור התכונות ההידראוליות שלהן (חדירת מי גשם לקרקע ותנועתם בקרקע). גם בתחום זה פיתח קרן מודל מתמטי לתיאור תהליך ההתמוססות מסדר ראשון של גבם המשמש לטיוב קרקעות נתרניות.
על פי תקנות נציבות המים בעבר, לא ניתן היה להשתמש במים מליחים שמקורם באקויפרים בנגב הצפוני ובדרום הארץ לחקלאות. מחקריו והמודלים המתמטיים שפיתח אפשרו לחזות בקירוב טוב את השפעות ארוכות הטווח של איכות מי ההשקיה על תכונות הקרקע ועל הגידולים. תרומתו הסגולית הגבוהה הייתה במתן כלים לקבלת החלטות על השימוש במים שוליים בחקלאות לפי איכותם.
מחקריו אפשרו הרחבת כמות המים העומדת היום לרשות החקלאות באזור הדרום משום הכנסת מים במלחות גבוהה יותר מזו שהייתה מותרת בעבר. בעקבות הכנסת מים מליחים אלה למחזור הגידולים, עלה באופן משמעותי היקף היצור החקלאי במיוחד באזור צפון הנגב. פרופ' רמי קרן תרם רבות בשני תחומים בעלי זיקה חזקה לחקלאות ישראל. האחד – שימוש במים שוליים (קולחים ומים מלחים) להשקיית גידולים והשני – טיוב קרקעות מלחות ונתרניות. בשני תחומים אלה התרכז קרן במחקריו במהלך עבודתו במינהל המחקר החקלאי וקידם באופן משמעותי את הידע בהם.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
- בשנת 1992 התמנה לניהול המחלקה לפיזיקה של הקרקע במכון לקרקע ומים.
- בשנת 1994 התמנה למנהל המכון לקרקע ומים.
- בשנת 2000 הוענק לקרן התואר פרופסור מלא מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת ההוראה בחוג למדעי הקרקע והמים בפקולטה למדעי החקלאות והסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים הדריך תלמידי מחקר רבים לתואר מוסמך ודוקטור.
- בשנת 2009 נבחרו 3 ממאמריו המדעיים לייצג את הישגי העיתון המדעי היוקרתי האמריקאי בתחום הקרקע והמים Soil Science Society American Journal.
- בין השנים 1999 – 2003 כיהן כחבר בועדת TAC של הקרן למחקר ישראל - ארה"ב ( BARD).
- בשנים 2003 – 2007 כיהן כסגן ראש מינהל המחקר החקלאי לענייני שיתוף פעולה במחקר בינלאומי. במסגרת זו הגה את הרעיון והקים את קרן המחקר הבין לאומית קנדה ישראל אשר היתה פעילה משנת 2006 עד 2010.
- ייצג את ישראל באיחוד האירופי בוועדת INCO במשך מספר שנים.
- היה חבר בועדות שעסקו בייעול השימוש במים שפירים ושוליים בחקלאות.
- התמנה ע"י המשרד לאיכות הסביבה ליו"ר הועדה לקביעת תקני קולחים לשימוש בחקלאות.
הפרישה לגמלאות
רמי קרן פרש לגמלאות בשנת 2009.