תולדות חיים
סבטלנה נולדה בשנת 1936 בוויטבסק (בלרוס, דאז ברית המועצות). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עברה עם ההורים לצ'לאבינסק שבחבל אורל. בשנה 1954 סיימה תיכון בצ'לאבינסק. בשנים 1959-1954 למדה פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה ממלכתית באורל בעיר סוורדלובסק. נושא עבודת המסטר: "תאוריית המסיסות של מוצקים הבלתי-אחידה". לתואר שלישי למדה בסנט-פטרסבורג (לימים לנינגרד) בנושא: "השפעת כוחות אלקטרוסטטיים על מבנה של ביו-פולימרים ועל קינטיקה של ביו-סינטזה". את הדוקטוראט סיימה בשנת 1967. עד לעלייתה ארצה בשנת 1976 עבדה כחוקרת במכון לביולוגיה מולקולרית במוסקבה. בשנת 1973, כשהחלה עליית אנשי המדע ארצה, נתקלה משפחתה בסרוב ממשלת רוסיה לעלייתה. משנת 1973 עד 1976 היו מסורבי עלייה. בשנת 1976 עלתה ארצה עם בעלה ושני ילדים. בראשית דרכה בישראל, במסגרת קליטת מדענים עולים, עבדה במכון ויצמן ועסקה בתחום הפיזיקה המולקולרית תאורטית. בשנת 1978 התקבלה לעבודה במחלקה לסטטיסטיקה וחקר בצועים במינהל המחקר החקלאי.
הישגים מדעיים
המומחיות של ד"ר סבטלנה פישמן במשך עבודתה במרכז וולקני היתה פיתוח מודלים מתמטיים של תהליכים ביו-פיזיקליים לחיזוי באמצעות הדמיה במחשב של תהליכים חקלאיים. במהלך השנים נתנה סבטלנה תמיכה בהדמיה של תהליכים למספר רב של פרויקטים במינהל המחקר החקלאי.
הפרויקט הראשון שלה היה יחד עם ד"ר חובב טלפז וד"ר בני בר יוסף בנושא תנועת אבץ לשורשי הצמחים בקרקע. עם ד"ר שמואל הורויץ וד"ר חובב טלפז ערכה מחקרים בנושא תנועת הסידן בעופות.
בשנות ה-80 אחד הפרויקטים החשובים שלה היה פיתוח "המודל הדינמי" להערכת השפעת הטמפרטורות על סיום מצב התרדמה בפקעים של עצי פרי נשירים (ВARD עם ד"ר אמנון ארז). המודל נכנס לשימוש מעשי כפרמטר יחד עם הפרסומים האגרו-אקלימיים המתפרסמים מידי 10 ימים ע"י השרות המטאורולוגי, יחד עם נתוני האקלים המקובלים. הפרמטר "מנות קור" מחושב על פי הנוסחה שפיתחה ד"ר סבטלנה פישמן. במודל הזה משתמשים גם חוקרים במדינות מחוץ לארץ.
עקב התפשטות מחלת וירוס הטריסטזה בהדרים בארץ, ד"ר סבטלנה פישמן הציעה את המודל הדטרמיניסטי לתיאור התפשטות הטריסטזה עם הזמן בתנאי בקרה. מניתוח המודל נמצא כי במוקדים מטופלים היטב מצליחים לדכא את התפשטות המחלה ויש לשאוף להגברת יעילות הבדיקות והגילוי המוקדם ולעקירה של העצים הנגועים.
המודל 'צמיחת תפוח-אדמה' פותח ע"י סבטלנה בשיתוף צוות ממכון וולקני, משרד החקלאות וחקלאי הנגב כתוכנית סימולציה המאפשרת לחקלאים לעקוב אחר התפתחותו של שדה תפוח-אדמה, קבלת החלטות על מועדי השקיה ודישון, כמות השקיה ומועד אסיף. מודל 'צמיחת תפוחי האדמה' שימש גם לבניית מודל לגידולי שדה בכלל ולצמיחת חיטה ויבול בתנאי מחסור במים במשקים של צפון הנגב בשנות בצורת בפרט.
במסגרת פרויקט GIF של ד"ר בני בר יוסף' מהמכון לקרקע ומים וד"ר Klaering מגרמניה השתתפה ד"ר פישמן בפיתוח המודל להפעלת חממה, המבוסס על הדמיית המערכת צמח-קרקע-אקלים.
בשנות ה90 בשיתוף עם ד"ר שמשון בן-יהושע וד"ר ויקטור רודוב מהמכון למדעי המזון, עבדה בנושא: בחינת חילוף הגזים, בין האטמוספרה החיצונית ותנאי האקלים בתוך האריזה לשמירת איכות הפירות והירקות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ב- 1991 – שבתון באוניברסיטה ממלכתית של צפון דקוטה, ארה"ב. עסקה בכיול הפרמטרים של המודל תפוחי אדמה לתנאים האגרו-אקלימים של צפון דקוטה.
ב- 1997 – שבתון בצרפת. עבדה במכון מחקר חקלאי של בצרפת באביניון – INRA. עסקה בפתוח המודלים: מודל גידול פרי המבוסס על תיאור ביו פיסיקלי של המרכיבים העיקריים התורמים לתהליך הדמיה עונתית ויומית של דינאמיקת משקל פרי.
לאורך השנים הרצתה בקורסים הבינלאומיים שנערכו במכון בנושא מודלים של תפוחי אדמה ועצים נשירים.
ד"ר סבטלנה פישמן הייתה חברה בועדת בצורת ובועדת טריסטזה מטעם מועצת המגדלים ומשרד החקלאות.
הפרישה לגמלאות
בשנת 2001 פרשה סבטלנה לגמלאות. בשנים הראשות עבדה עם ד"ר בני בר יוסף בנושא אוטומציה של אקלים בחממות. החל מ- 2004 היא מתנדבת במחלקת המיחשוב.