En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
התפתחות המיכון החקלאי בישראל


התפתחות המיכון החקלאי בישראל

עם הקמת הממשלה הזמנית מיד לאחר הכרזת המדינה, הוחל בארגון משרד החקלאות, כאשר עובדיו התבססו על יהודים שעבדו במחלקה החקלאית של ממשלת המנדט, עובדי תחנת הניסיונות ומחלקת ההדרכה של הסוכנות היהודית וחקלאים ותיקים בעלי ידע וניסיון מקצועי, כלכלי וארגוני.
המשרד עבר שינויים רבים ממרץ 1949 – מועד הקמת הממשלה אחרי הבחירות לכנסת הראשונה, כאשר רק בסוף העשור הראשון יוצב המבנה הארגוני שכלל גם את המחלקה למיכון כחלק מהאגף לגידולי שדה. פעילות המחקר רוכזה בתחנה לחקר החקלאות, שהועברה ב-1951 מהסוכנות היהודית לרשות משרד החקלאות. הממשלה העמידה לרשות התחנה שטח קרקע גדול בבית דגן (כ-4000 דונם), שהיה במקורו בבעלות השיח′ של בית דגן ואשר ננטש במהלך מלחמת העצמאות.
בתחילה נעשה ניסיון לאחד את הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית עם התחנה לחקר החקלאות למוסד אחד: המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות, שתחומי פעילותו יהיו מחקר והוראה . בראש המוסד החדש הועמד רענן וייץ, ראש המחלקה להתיישבות, שהיה מראשי היוזמים להקמת המכון. תחומי הפעילות המחקרית שטופלו במכון הלאומי והאוניברסיטאי כללו גם את תחום המיכון החקלאי – המכון לציוד חקלאי, שבראשו הועמד אברהם צוקר ז"ל, חבר משק שריד. אך על אף המאמצים שנעשו בשני הצדדים, לא עלה הזיווג יפה ובאמצע שנות הששים הם נפרדו והמשיכו לפעול כשני מוסדות עצמאיים, המקיימים ביניהם שיתוף פעולה.

במקביל הוקם באחד באפריל 1960מינהל ההדרכה שהיה משותף לממשלה והסוכנות היהודית וחוסלה הכפילות בהדרכה חקלאית שהייתה קיימת עד אז. הארץ חולקה ל-13 אזורי הדרכה ובכל אזור הוקמה לשכה למתן שירותי הדרכה לכל חקלאי האזור, שאליה הוצמד צוות מדריכים מקצועיים שכיסו את כל תחומי החקלאות בהתאם לצרכי האזור. הצוות כלל גם מדריך למיכון חקלאי שקיבל את ההנחיות לפעולתו ממומחי המחלקות המקצועיות במשרד.

הניסיון בארגון ההדרכה מחדש הראה כי יש צורך בשינוי המבנה המקצועי של המשרד כולו. הוחלט לרכז את כל הפעילות המקצועית וההדרכה במרכז מקצועי אחד: שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), שיהיה אחראי לקיומם וקידומם של ענפי החקלאות השונים. שה"מ חולק למחלקות לפי הענפים השונים וכלל בין השאר גם את המחלקה למיכון חקלאי, שניהולה הופקד בידי גדעון מנור, חבר קיבוץ משמר העמק. המחלקה למיכון כללה שלושה אגפים- מחקר, הדרכה ומנהלה :

אגף המחקר התרכז למעשה במכון הישראלי לציוד חקלאי שבתחנה לחקר החקלאות בניהולו של אברהם צוקר ז"ל, חבר קיבוץ שריד. המכון כלל 13 עובדים, מהם 6 מהנדסים והשאר טכנאים ועובדי מנהלה. פעילות המכון כללה מחקר של תהליכי מיכון בענפי החקלאות השונים, אך בעיקר בדיקת מכונות חקלאיות המיוצרות בארץ או מיובאות לישראל מחו"ל. ללא אישור יחידת הבדיקות של המכון לציוד חקלאי לא ניתן היה לקבל אישור ליבוא ציוד חקלאי מחו"ל. חשיבותן של הבדיקות, מעבר להיבט המנהלי, היתה בכך שהן סיפקו גם משוב ליצרנים לגבי הצורך בביצוע שיפורים והתאמת הכלים המיובאים לתנאים המיוחדים של חקלאות ישראל וגם בכך שנתנו את הדחף לפיתוח ויצור מקומי של מכונות שלא נמצא להן ביטוי במכונות המיובאות. בין השאר עסקו במכון בפיתוח של כלים לזריעה, כלים לאיסוף סלק סוכר, ציוד למיון מיכאני וזריעה של אגוזי אדמה, איסוף וייבוש של גרגירי תירס וסורגום, כלים לזריעת תבואות קיץ ועוד.

אגף ההדרכה פעל במסגרת מנהל ההדרכה של משרד החקלאות ובשיתוף עם הסוכנות היהודית. הארץ חולקה ל-13 אזורים ובנוסף, הכפר הערבי שהווה יחידה אחת. לכול אזור הוצמד מדריך לכל אחד מענפי החקלאות שבאזור. בעוד שהכפיפות המנהלית הייתה לאזור, הכפיפות המקצועית הייתה למרכז. בנוסף לענפים המקצועיים שבכל אזור היה בכל אזור גם מדריך מיכון שטיפל בכל בעיות המיכון בענפים השונים, בכל אזור, בהתאמה. המדריכים המקצועיים היו אמורים להוות את החוליה המקשרת בין החקלאי והמחקר.

אגף המנהלה כלל חמישה מומחים במספר תחומים מרכזיים: גד"ש, מטעים, ירקות, בתי אריזה ובעלי חיים ובנוסף גם כלכלן חקלאי. כמו כן היה האגף אחראי להוצאת רישיונות יבוא לציוד חקלאי (כולל טרקטורים) והפנייתו לבדיקה, לפי הצורך, במכון לציוד חקלאי.
בנוסף לפעילות הממשלתית בתחום המיכון החקלאי התקיימה פעילות של מו"פ בתחום המיכון החקלאי גם בפקולטה להנדסה חקלאית בחיפה (שעיקר פעילותה הייתה בתחום ההוראה) ומפעל תחנות הטרקטורים של הסוכנות היהודית .
בשנת 1964 יזם סמנכ"ל משרד החקלאות דאז, איתן יעקובסון, את איחוד כל הגופים הממשלתיים שעסקו בתחום ההנדסה החקלאית למסגרת אחת בשם: המכון להנדסה ופריון הייצור בחקלאות, שהיה מיועד לפעול באתר תה"ל בבית דגן.
השם המסורבל של המסגרת החדשה (שגם לא החזיק מעמד זמן רב) בא לתת ביטוי למעורבות שני המשרדים בעלי העניין – משרד החקלאות ומשרד העבודה. בשלב מאוחר יותר שולב המכון להנדסה ופריון הייצור בחקלאות כיחידה אינטגראלית של מכון וולקני לחקר החקלאות (לימים, מנהל המחקר החקלאי) ובאפריל 1965 שונה שמו למכון להנדסה חקלאית.
 

(ההיסטוריה של המכון להנדסה חקלאית מתועדת בפרק "תולדות מכוני המחקר" באתר מורשת מינהל המחקר החקלאי)

חזרה לדף הקודם

מעודכן לתאריך: 23/12/10 10:09
*התפתחות המיכון החקלאי בישראל
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
ותיקי המינהל ותרומתם
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר