En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
המכון להגנת הצומח-המשך
 

חוקרי המחלקה לוירולוגיה והישגיהם

בשנת 1960 החליט מנהל מכון וולקני דאז פרופ' יצחק ארנון להקים מחלקה לוירולוגיה  וזאת עקב ריבוי מחלות הווירוס  ומינה את פרופ' גד לובנשטיין  למנהלה. במחלקה היו שני כוונים עיקריים-  מחלות בגידולים אותם מרבים מזרעים  שבראשה עמד דר' פרנקו ניצני ואחר כך דר'  שלמה כהן ; וכן מחלות בגידולים שריבוים וגטטיבי- שרוכזה ע"י  פרופ' גד לובנשטיין.  בקבוצתו של דר'  ניצני הוגדרו ואופיינו הווירוסים שפוגעים בדלועיים וסולניים וטופחו זנים עמידים של מלפפונים) יחד עם המחלקה לגנטיקה במכון ויצמן(   וכן זנים עמידים למילונים ופלפל. דר' ניצני פיתח שיטות הדברה כימית נגד כנימות העש המעבירות את וירוס צהבון האמיר של העגבניה. נחקר חיטוי של זרעי סולניים נגד וירוס המוזאיקה של הטבק, ושימוש בחיפוי בקש בחלקות מלפפונים להגבלת הפגיעה בכנימות המעבירות את הווירוס. דר' שלמה כהן  הגדיר מחלות ווירוסים שפוגעים בדלועיים וסולניים  והתמחה באלו המופצים ע"י כנימת עש הטבק, כשהחשוב ביניהם היה וירוס צהבון האמיר של העגבניה. מחקריו כללו פיתוח שיטות למניעת התפשטות הוירוסים וטיפוח זנים עמידים למחלות. ליחידה זו הצטרפה דר' שרה צימרמן-גריס ועסקה בעיקר במחלת ספירופלסמה בתפוחי אדמה. דר' שלמה מרקו עבד על וירוסים בתפוחי אדמה במטרה לגדל בארץ פקעות לזרעים. דר' עדנה תנא חקרה מחלות וירוסים ודמויי וירוס בגפן ולוותה אספקת חומר ריבוי מבוקר. דר' יחזקאל אנטיגונוס עוסק באפיון מולקולארי וביולוגי של וירוסים התוקפים ירקות, יחסי גומלין וירוס-וקטור, פיתוח מערכות הדברה משולבת כנגד נגיפי צמחים. למד התנהגות חרקים בתנאי אור וצבע שונים ופיתוח יריעות פלסטיות המעבירות סוגי אור בצורה סלקטיבית למניעת חרקים מעבירי וירוס.  כן למד וסקר את אוכלוסיות הוירוסים בערבה.
 
בקבוצה שעסקה בגידולים שריבוים וגטטיבי חקרו וירוסים בגידולי פרחים שונים, ביניהם אירוסים, סיפנים, שושן, פלרגוניום ווירוסים של בטטות. בשיתוף פעולה עם המחלקה לפרחים הופעלה מערכת לאספקת שתילי ציפורן נקיים מווירוס, שיטה שתרמה להרחבת היצוא לכ- 240 מליון פרחים בשנים 1977-1978 ) השתילים החופשיים מווירוס הניבו פרחים באיכות וכמות גבוהים).  גב' מרים אלפר הגדירה את הווירוסים שפוגעים באירוסים ובציפורן. יעקב כהן חקר את הוירוסים בפרחים ובבטטות, שהביא להרחבה משמעותית של שטחי הגידול והייצוא של הבטטה; והפעיל את המיקרוסקופ האלקטרוני. דר' עדינה ריגר-שטיין עסקה בנושא הקניית עמידות לווירוס בצמחים באמצעות חומרים סינטטיים. התמחתה בפיתוח שיטות זיהוי מהירות של וירוסים בגידולי פרחים, בעיקר סיפנים. בניקוי חומר הריבוי, והתאימה שיטות ריסוס בשמן, רשתות ויריעות מבריקות לדחיית כנימות עלה. דר'  שרה שפיגל חקרה וירוסים בתות שדה , והכינה יחד עם משתלות ראש הנקרה חומר ריבוי נקי כן עסקה בווירוסים של עצי פרי.  מכהנת כיום סגן ראש המינהל ליחסים בין לאומיים.

אחד הנושאים בהם הושם דגש הייתה מחלת הטריסטזה בהדרים שסיכנה את כל עצי ההדר המורכבים על כנת החושחש. פרופ' משה בר-יוסף בתחילה כדוקטוראנט, ואחר כך כחוקר מוביל התמסר לחקר המחלה והדרכים למניעתה.הוא ניקה את הווירוס,אפיין גזעים ופיתח נוגדנים לצורכי זיהוי.כן עסק בוירוסים, ספירופלסמה ופיטופלסמה בהדרים וגידולים אחרים. פרופ' בני רקח עסק בוקטורים של מחלות וירוס בכלל ובאלה של הטריסטזה במיוחד; חקר את יחסי הגומלין בין וירוס לווקטור ברמה הביולוגית והמולקולארית.בעקבות גילוי טריסטזה מתפשטת הופעלה תוכנית סקר ודיכוי המחלה בכל חלקי הארץ; בתחילה באחריות פרופ' משה בר יוסף ובהמשך באחריותו של דר' רפי סלומון. תוכנית זו הצליחה לדחות הפיכת המחלה לאפידמיה עד שנטיעות החדשות על כנות עמידות הוכנסו בחלק גדול מהפרדסים החדשים. פרופ' עבד גרה תרם תרומה חשובה ומקיפה בחקר מנגנוני עמידות של צמחים לווירוסים ובהתאמת טכנולוגית הפרוטופלסטים לנושא. לאחר מכן הוביל את המחקר בווירוסים ופיטופלסמה של פרחים כמו אנגלוניה, ורבנה פלוקס, נץ החלב וכן בווירוס ה-Tospo. ניהל את המחלקה לווירולוגיה ומכהן כראש המכון להגנת הצומח. דר' אנדרי פרנק היה אחראי על המיקרוסקופ האלקטרוני וחקר וירוסים של אספסת ותות שדה. השתתף בחקר מחלות בפפאיה בבקעת הירדן והיה אחראי ומוביל במחקר וירוסים בפלרגוניום. דר' אריה רוזנר היה שותף במחקר על הטריסטזה ועוסק בחקר וירוסים של תפוחי אדמה בדגש על גזעים של וירוסY. פרופ' גד לובנשטיין עסק בחקר וירוסים בפרחים ביניהם אירוסים, סיפנים, שושן ופלרגוניום ריסוסי שמן למניעת וירוסים חולפים בחרק (יחד עם שמואל לוי ומרים אייזנברג),התאים שיטה לגילוי וירואיד כתמי השמש באבוקדו יחד עם שמואל לוי (דבר שמנע התבססות ונזקים של מחלה זו בארץ). חקר יחד עם תלמידיו ובמיוחד עם פרופ' עבד גרה מנגנוני עמידות טבעיים בצמחים נגד וירוסים כמו הלוקאליזציה, עמידות נרכשת והאיים הירוקים, מחקרים  שהובילו לבידוד גן ה-IVR. פרופ' לובנשטיין קיבל את פרס רוטשילד לחקלאות בשנת 1982.

בשנת 2007, לאחר שפרשו ותיקי החוקרים לגמלאות וצומצמו מספר המשרות, מוזגה המחלקה לוירולוגיה עם המחלקה לפתולוגיה.

חוקרי המחלקה לחקר עשבים רעים והישגיהם

יעודה של המחלקה לחקר עשבים רעים היה מציאת שיטות הדברה יעילות ובטוחות להדברת עשבים בגידולים השונים, לימוד התכונות של קוטלי העשבים ושיפור שיטות היישום. מרכזה של המחלקה לחקר עשבים היה בנוה יער, עם שלוחה בבית דגן. ניהל את המחלקה דר' מנשה הורוביץ במשך 20 שנה. מחקריו עסקו בהתנהגות סביבתית של קוטלי עשבים והביולוגיה של עשבים רעים קשים. חקר נושאים הקשורים להשפעה הסביבתית של ההדברה הכימית ובחן שיטות אלטרנטיביות להדברת עשבים באמצעות חיטוי סולרי וחיפוי ביריעות. דר' שייקה קליפלד עסק במציאת פתרונות לבעיות העשבים הרעים בגידולי שדה. בחן את האפשרות ללחימה ביולוגית בעשבים רב-שנתיים כמו גומא הפקעים, וייחד תשומת לב מיוחדת להדברת העלקת - טפיל הגורם לנזקים חמורים בגידולים חקלאים. יחד עם צוות חוקרים למדו את הביולוגיה של הטפיל ופיתחו כיווני הדברה, בעזרת חיטוי קרקע, קוטלי עשבים ברירניים וצמחי מלכודת. ב-1966 התקבלו טיטי בלומנפלד וגיזה הרצלינגר לנווה יער ועסקו בניסיונות הדברת עשבים בכותנה, בפלחה וגידולי תעשיה וירקות. בבית דגן פעלו נחום ליפשיץ בתחום הדברת עשבים בירקות ואגוזי אדמה ודר' אפרים קורן חקר מנגנוני פעילות של קוטלי עשבים. 
 
בשנת 2007 אוחדה המחלקה לתוך המחלקה לפתולוגיה.

חוקרי המחלקה לנמטולוגיה והישגיהם

המעבדה לנמטולוגיה הוקמה בשנת 1955 ע"י פרופ' גרשון מינץ, ואחר כך הפכה למחלקה לנמטולוגיה.   הוא הגדיר סוגי הנמטודות הטפילות המצויות על צמחים בקרקעות ישראל. גב' דינה שטרייך- הררי הצטרפה למחלקה ב- 1956 לאחר שסיימה לימודי הזואולוגיה  באוניברסיטה העברית בירושלים. הייתה שותפה לגילוי הנמטודה הסלילנית כגורם התנונות למטעי הבננות בעמק הירדן. עבדה בנושאי הנמטודות של הפרחים והדברתן. פרופ' עלי כהן עסק בין היתר בביולוגיה ובהדברה של נמטודות במטעים, ביולוגיה ואקולוגיה של נמטודות נודדות, אזור ההזנה של נמטודות ישובות, נמטודות הכיסתה בדגניים. דר' דניאל אוריון חקר יחסי פונדקאי- טפיל של נמטודות יוצרות עפצים, תפקיד מווסתי הצמיחה בייצור העפצים, והשראת עמידות והשפעות הדדיות עם פתוגנים אחרים. פרופ' יצחק שפיגל חקר הדברת נמטודות צמחיות ע"י הפרעה לתהליכי המשיכה וההכרה ע"י הפונדקאי, והדברה ביולוגית של נמטודות טפילות. עתה מכהן כראש מנהל המחקר. פרופ' איתמר גלזר עוסק בהדברה מיקרוביאלית של חרקים מזיקים בחקלאות באמצעות נמטודות ופטריות אנטומופטוגניות, כיום מנהל את מכון מדעי הצמח. בשנות ה-60 הצטרף מישאל מור (מרדכי) שהתקבל כטכנאי והתמחה בחקר נמטודות של גידולי שדה, מטעים ופרחים, ובעיקר ביחסי טפיל פונדקאי של נמטודות בדגנים.

חוקרי מחלקה לכימיה של חומרי הדברה ושאריות רעלים והישגיהם

המחלקה הוקמה בשנות ה- 70 ע"י  פרופ' נדב אהרונסון.  הנושאים בהם עסקה הם: בחקר הפחתת שאריות חומרי הדברה ושל מזהמים אורגנו סינתטיים בקרקע, במים ובתוצרת חקלאית; בפיתוח של חומרים כימיים חדשניים בלתי רעילים, ופורמולציות מתאימות כחלופה לחומרי הדברה; בזיהוי, פיתוח ויישום של פרומוני מין של חרקים, ונדיפים אחרים מצמחים החיוניים בתקשורת בין צמחים לחרקים, ועמידויות כנגד מזיקים. פרופ' נדב אהרונסון עסק גם בחקר פירוק כימי ומיקרוביאלי, תנועה והצטברות של שאריות חומרי הדברה בצמח ובסביבה ובתוצרת החקלאית. ד"ר שמואל גוטהילף עסק במחקר התנהגות מינית של מזיקי עשים בכותנה, בירקות ובכרם. שימוש חלוצי באלקטרואנטנוגרם electroantennogram)) לזיהוי פרומוני מין ותגובת הזכרים במנהרת רוח.דר' גוטהלף היה הראשון בישראל שהכניס את האמצעים האלה למחקר ההתנהגותי ועבודתו שימשה בסיס לשימוש בפרומני מין בשדה. דר' מרטין וייסנברג עסק בנושא הכימיה של חומרי טבע. בשלהי שנות ה-70 הצטרפו למחלקה דר' עזרא דונקנבלום חוקר בתחום הכימיה והביולוגיה  של פורומונים ודר' לאה מושקט שעסקה בנושא מזהמים אורגנים במים וקולחים, גם בקזחסטאן וקירגיזיה.  דר' דן וירוב עסק בבדיקה ותכנון תכשירים לתחליפי הדברה.

ראוי להזכיר את החוקר דר' אברהם בן עזיז  שנפל במלחמת יום כיפור. דר' אברהם בן עזיז הצטרף ב- 1971 למחלקה ותרם בלימוד מנגנונים ביוכימיים הפועלים בהרס קרוטן בצמחים ירוקים.

בשנת 2007 עם פרישת רוב החוקרים  אוחד נושא המחקר לתוך המחלקה לאנטומולוגיה.

היחידה  לחקר נזקים מחיות חולייתיים- דר'  לוי בנימיני ודר'  אנה גרמן חקרו בשנות ה-80 של המאה הקודמת הדברה ביולוגית של נברנים, בכוון של צמצום פוריותם ע"י כימוסטרילנטים ופרומונים.

לסיום דברים

מעניין  לציין - במשך 55 השנים האחרונות עברו המכון להגנת הצומח, כמו כל מינהל המחקר, מחזור שלם. משתי מחלקות -אנטומולוגיה ופתולוגיה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת וצוות מצומצם  דרך 7 מחלקות בשיא וסגל של יותר מ-150 איש/אישה  חזרה ל-2 מחלקות וצוות מצומצם.  "האם זה סביר ולא יגרום נזק משמעותי לחקלאות ישראל בעתיד ? ימים יגידו."

ביבליוגרפיה

שיח ראשונים-על ראשיתו של המחקר החקלאי בארץ-ישראל 1988. הוצאת המחלקה לפרסומים מדעיים, מרכז וולקני, בית דגן.

דוחות מנהל המחקר בעברית ואנגלית לשנים: 1921-1926, 1931-1936, 1940-1945, 1967-1969,   1974-1977, 1980-1983 , 1983-1987, 1987-1993.

 מורשת - http://www.agri.gov.il/he/pages/313.aspx

Bodenheimer, F.S. 1947 "The Manna of Sinai" Biblical Archeologist 10 : 1-6.

Schiffman-Nadel, M.  1980. Agricultural research in Israel. Ben Gurion fund for research.  14p.

Loebenstein, G. 2005. Fifty years of plant virus research at the Agricultural 

Research Organization in Israel- A personal perspective. Phytoparasitica  33:427-435.

Loebenstein, G. and Putievsky, E. 2007. Agricultural research in Israel. In: Agricultural Research Management. Eds. G. Loebenstein and G. Thottappilly, Springer, Dordrecht, The Netherlands, pp. 357-365.

מעודכן לתאריך: 21/11/13 12:20
*המכון להגנת הצומח-המשך
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר