En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

אליהו כהן נולד בשנת 1936 באלכסנדריה, מצרים.
אליהו סיים תיכון בבית הספר היהודי "אגיון" ב-1954. למד עד תחילת השנה השלישית בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה של אלכסנדריה (1954-1956). עלה ארצה בפברואר 1957, והמשיך למודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית של ירושלים ברחובות. אליהו שירת בצה"ל בתפקיד אח ושרת במילואים עד שנת 1991.
תואר ראשון B.SC. סיים ב- 1961 בהדרכתו של מייסד המחלקה לאיחסון פירות וירקות ד"ר פ.ש. ליטואר (לטר) ז"ל. תואר שני . M.SC סיים ב- 1963 בהדרכתה של פרופ' מינה שיפמן-נדל ז"ל. בשנת 1963 החל את עבודתו כאסיסטנט עוזר למחקר במחלקה לאחסון פירות וירקות ובהמשך כחוקר במחלקה לאחסון פירות וירקות במכון וולקני ברחובות. בשנת 1971 הגיש דוקטוראט Ph.D. בפיתופטולוגיה של הפרי לאחר הקטיף בהדרכתה של פרופ' מינה שיפמן-נדל בנושא: השינויים החלים בפרי-הדר נגוע ב- Phytophthora citrophthora (SM.&SM,) LEON.

הישגים מדעיים

התרומה המדעית של אליהו במשך 35 שנים הייתה בשיפור ושמירת האיכות של פרי הדר לאחר הקטיף. המחקרים נעשו בעיקר בפירות שלמים כדי ללמוד אספקטים פיזיולוגיים, פתולוגיים וטכנולוגיים בטיפול בפרי לאחר הקטיף. מחקרים אלה כללו חקר פונגיצידים ורמות השאריות שבהם בפרי, חומרים אנטיפונגלים טבעיים, השפעת האיחסון בקירור על לימון וזנים קליפים ועמידות קליפת הפרי לנזקי קור, הבחלת פרי ירוק באתילן בתחילת העונה והפחתת פגמי קליפה.

 Phytophthora citrophthora היא פתוגן הגורם ריקבון חום בפרי. מחקרים אנטומים, היסטולוגים, פזיולוגים, כימיים וביוכימים שנעשו הראו קשר בין הפרי הנגוע והפטריה התוקפת. הכנסנו לראשונה את ה-Metalaxyl בדונג ו- fosethyl-Al במים לקטילה ישירה של הפטריה ומניעת הדבקה במגע בתיבה הארוזה, מאחר שפונגיצידים נגד מחלות אחרות היו חסרי השפעה על מניעת הרקבון חום.

רוב מיני פרי הדר רגישים לאחסון בקירור ומפתחים נזקי צינה- שהם פגמי קליפה שעליהם מתפתח ריקבון. נחקרו הפרמטרים הקשורים במכאניזם נזקי הצינה ונמצא ש- limonen-D המשתחרר מלוזי השמן שבקליפת הפרי היה פי 100 מאשר בפרי בריא והגורם לפגמים. סריקות במיקרוסקופ אלקטרוני SEM הראו נזק פנימי בתאים לפני הופעת נזק ויזואלי בקליפה. רמת האתנול והאצטאלדהיד עלו בפירות הסובלים מקור, כנראה קשורים גם בטעם הרע בפרי . בעקבות המחקרים לתגובות הפרי הפיזיולוגית והפתולוגית לתנאי האיחסון ולמכאניזם של נזקי הצינה, פותחו שיטת איחסון בטמפראטורה סוב-אופטימלית של 2 מ"צ עם חימום ביניים. בשיטה זו אפשר לאחסן לימונים 6 חודשים ללא הופעת נזק קור או ריקבונות.

פרי הדר בתחילת העונה מפתח איכות אכילה טובה כאשר קליפת הפרי עדיין ירוקה ודחויה ע"י הצרכן. במחקרים שנעשו הוגדרו התנאים האופטימליים להבחלת פרי הדר ישראלי: הראינו שאתילן בריכוז גבוה בהבחלה לא זירז את התהליך פירוק הכלורופיל בקליפת הפרי הבשל, אבל גורם רקבון עוקץ ועובשים. הגדרנו את הטמפראטורה הטובה לפירוק הכלורופיל ושאינה מעכבת סינטזה של קרוטין. הראנו שדו-תחמוצת פחמן גבוה אינו מפריע להבחלה כאשר ריכוז החמצן באוויר רגיל. הכנסנו את ה- D-2,4 אמין עם ה -TBZ כטיפול לפני ההבחלה להורדת פעילות הפקטין מתילאסטראז וצלולאז ברקמת הניתוק, ובכך שומרים על טריות העוקצים ומונעים רקבונות עוקץ. פיתחנו שיטת הבחלה לסירוגין- בה האתילן והחימום ל-12 שעות ביממה- שיטה המחליפה את שיטת ההבחלה הקבועה. השיטה לא רק חסכה באנרגיה הדרושה לחימום, היא נתנה פרי מובחל באיכות טובה יותר.

המחקרים שלנו בהתנהגות זנים חדשים מאינטרודוקציה או מהשבחה גנטית של מנדרינות וטנג'רינות, קבעו את מועדי הקטיף האופטימלים, הצורך ושיטות הבחלה, חיטוי, דינוג, הטמפראטורת להובלה ואיחסון, משכי האיחסון וחיי-מדף, פגמי קליפה וסוגי רקבון המתפתחים. כמו כן, חקרנו את ההרכב הכימי ואיכות הטעם של הפרי בהשפעת הדינוג והרכב האטמוספירה הפנימית בפרי הגורמים ליצירת אתנול ובעקבותיו פגיעה בטעם הפרי.

לפי דרישת הצרכנים ורשויות הבריאות, השקענו משנות השמונים ואילך מאמצים למציאת תחליפים להפחתת או לקטילת גורמי ריקבון בפרי לאחר הקטיף. בחננו חומרים "בריאים" וקבענו את הריכוז ליעילות כל חומר בטיפול במים או בדונג, את שיטת האפליקציה בחומר בבית אריזה והשפעתו הפיטוטוקסית. מבין החומרים שסקרנו היו: שמנים אתריים, קרבונטים, אנטיאוקסידנטים ומיצויים צמחיים.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בשנים:

1978-1981 - היה יו"ר המועצה המדעית במכון לטכנולוגיה ואיחסון תוצרת חקלאית.
1978-1981 - היה חבר המועצה המדעית למינהל המחקר, מכון וולקני.
1982-1983 - ראש הסקציה להדרים, במחלקה.
1992-1994- נבחר לנהל את המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף.

אליהו שינה את שם המחלקה ל"מחלקה לאיחסון".

בשנים 1963 עד 1975 וב- 1986-1987 ביחד עם פרופ' מינה שיפמן-נדל העבירו את הקורס פיזיולוגיה ופתולוגיה של הפרי לאחר הקטיף, בפקולטה לחקלאות ברחובות, של האוניברסיטה העברית בירושלים. אליהו לימד בקורסים לטיפול בפרי לאחר הקטיף בארץ, במינהל המחקר, במקווה ישראל, במדרשת רופין, במועצת ההדרים, ובמכון לפריון העבודה. קורסים דומים ניתנו בסרדיניה, סיציליה, קובה אוסטרליה ועוד.
אליהו היה נציג המחלקה בוועדות שונות במינהל, במשרד החקלאות, במועצה לשיווק פרי הדר, ובפרי אורגני. הוזמן, הרצה בכנסים רבים בארץ ובעולם, ושימש כיושב ראש ישיבות של כנסים בינלאומים בארץ, ביפן, הודו, ספרד איטליה, מצרים ועוד.

בשנת 1965 זכה אליהו בפרס ראשון ע"ש יעקובסון; בשנת 1979 בפרס המכון הישראלי לאנרגיה; בשנת 1982בפרס ראשון ע"ש פאפו, ובשנת 1985 בפרס המנהל הכללי של משרד החקלאות. וכמו כן זכה אליהו באות "יקיר החברה" החברה הישראלית לפיטופתולוגיה על תרומתו לחקלאות ישראל.

הפרישה לגמלאות

בשנת 2001 ואחרי כ- 40 שנים פרש אליהו לגמלאות, המשיך כמתנדב בתחומים בהם עבד במחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף עד שנת 2007.

ערכה עמליה ברזילי, מאי 2010

מעודכן לתאריך: 04/05/10 10:30
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר