תולדות חיים
רות גנמור – נוימן נולדה, בשנת 1936 בוינה, שבאוסטריה. בהיותה בת 3, בספטמבר 1939 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל דרך נמל טריאסט באוניה האחרונה שיצאה לחיפה ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. משפחתה התיישבה בחיפה. רות סיימה את בית הספר הריאלי בחיפה. הייתה פעילה כחניכה ומדריכה בתנועת הצופים בחיפה. שרתה בנח"ל והייתה בהכשרת קבוצת הצופים בעמק הירדן. לאחר השרות הצבאי והנח"ל שימשה רות מורה בבית הספר שבבית-ירח בעמק הירדן ובבית הספר הריאלי בחיפה, וזאת במקביל להיותה סטודנטית לבוטניקה בירושלים, שם עשתה תואר ראשון Bsc ואחר כך תואר שני MSc אצל פרופ' רייס והתמחתה בפטריות קרקע. רות המשיכה את עבודת הדוקטוראט בהנחיית פרופ' פוליאקוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' יואב ויזל מאוניברסיטת תל אביב בנושא: "מנגנוני קליטת יוני נתרן ורובידיום בשורשי שעורה קטומים" בטכניקות רדיואקטיביות. את הדיסרטציה ל-PhD סיימה והגישה בשנת 1969. לאחר קבלת הדוקטוראט נסעה לעבודת פוסט-דוקטורט בState-University-of Washington at Pulman :. אצל פרופ' Noe Higginbottom שם שהתה כשנה 1969-1970 והמשיכה בעבודת פוסט דוקטורט ב-College of Forestry SUNY-SYRACUSE,NEW-YORK אצל פרופ' Hugh Wilcox ונשארה עד 1975 שבה חזרה לארץ והתחילה לעבוד במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, במכון לקרקע ומים.
הישגים מדעיים
התמחותה של ד"ר רות גנמור - נוימן היתה בפיזיולוגיה של הצמח, באינטראקציה של שורש צמח עילי עם פטריות מועילות – מיקוריזה ובשיטות מחקר עם שימוש בחומרים רדיואקטיביים. בראשית דרכה במכון לקרקע ומים עסקה והתמחתה בנושא קליטת יסודות הזנה של צמחי עגבנייה ותות שדה מתמיסות מזון והשפעת היחסים שבין אמון וחנקה בתמיסת המזון על גידול הצמח כפונקציה של טמפרטורות התמיסה. לתוצאות המחקר היו השלכות בשיפור האגרו טכניקה של הגידולים, המהווים מרכיבים חשובים בגידול החקלאי בישראל. רות גנמור הקימה את מערכות התמיסות הזורמות וטמפרטורות שורש קבועות אשר שימשו למטרות מחקר גם לחוקרים נוספים במכון ובמינהל. כמו כן פיתחה שיטות להכנת חומר למיקרוסקופ האלקטרוני ללמוד תהליכי קליטה מהאינטרפזה שורש-קרקע.
בשנות ה-90 עבדה בשיתוף עם ד"ר אמיר הגלעדי בנושאים שתלניים של צמחי נוי. הם מצאו את הקשר בין יחסי אמון/חנקה בתמיסת הדשן לבין כושר ההשתרשות של ייחורי פלרגוניום: ריכוז אמון גבוה (70%) בתמיסת הדשן היה עדיף על ריכוז גבוה של חנקה בתנאי עקה של עוצמת קרינה נמוכה, טמפרטורות נמוכות והצמאה - תנאים המצויים בחורף. בתנאי סתיו ואביב, שהם תנאי סביבה הפוכים, התקבלה השתרשות גבוהה דווקא בריכוז גבוה של חנקה (70%) בתמיסת הדשן. תוצאות אלה חייבו פיתוח של ממשק דישון דינמי, שבו הרכב הדשן משתנה במהלך הגידול בהתאם להשתנות תנאי הסביבה שבה הצמחים גדלים.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
לרות הייתה תרומה במתן הרצאות והנחייה של תלמידים במסגרת נוער שוחר מדע.
רות גנמור הייתה אחראית על השימוש של כל עובדי מינהל המחקר החקלאי בחומרים רדיואקטיביים במשך 15 שנה. לדברי פרופ' שלהבת ראש המינהל: " למזלנו עדיין יש עובדים כמוך אשר האכפתיות שלהם לנעשה סביבם מתגברת על האינטרסים האישיים ועל כך קבלי את הערכתי העמוקה".
רות גנמור הייתה אישה חכמה, רחבת אופקים, דעתנית ופעילה למען החברה.
נפטרה בטרם עת ממחלת הסרטן והיא בת 61 במותה.