תולדות חיים
סלה נולדה בשנת 1931 בשדלצה בפולין שבתחילת מלחמת העולם השנייה הייתה תחת הכיבוש הגרמני. בהמשך עברה עם משפחתה לאזור הרוסי ונשלחה עם משפחתה למחנה עבודה לסיביר שרוסיה שם שהו עד תום המלחמה. את לימודיה האקדמאיים סיימה ב- 1955 כמהנדסת כימיה בטכניון בוורוצלב שבפולין. בשנים 1955-1957 עבדה כמהנדסת כימייה, הייתה אחראית על איכות המים בתחנת הכוח החשמלית של הממשלה הפולנית בוורוצלב. ב- 1957 עלתה לישראל והתקבלה לעבודה ככימאית במחלקה לחקר הקרקע והצומח, בניהולו של פרופ' רביקוביץ בתחנה לחקר החקלאות, לימים מינהל המחקר החקלאי.
הישגים מדעיים
בראשית דרכה במחלקה לכימיה עסקה בפרויקטים בתמיכת הסוכנות, בנושאים: הכלורוזה של כרמי הגפן ודישון יערות איקליפטוס. את עבודת הדוקטוראט סיימה בשנת 1969 במסגרת הטכניון בנושא: "הערכת רזרבות של אשלגן זמין וקצב שחרורו בטיפוסי קרקע שונים" בהדרכת פרופ' הגין ופרופ' פולמן. סלה פייגנבאום הייתה שותפה לפרויקטים שבהם נבחנה שיטה מעבדתית לקביעת אשלגן זמין בקרקע, ועל פי הבדיקות שנעשו ניתנו המלצות למעבדות של שרות שדה. כמו כן עסקה בנושאים שבחנו תערובות קרקע לגידול שתילים, ברור כנות של אבוקדו עמידות בקרקעות גיריות, היחס בין אשלגן זמין ותכולת אשלגן בעלים בשדות הכותנה שהייתה נגועה במחלת השחמת. במסגרת הפוסט דוקטוראט בשנת 1972 השתלמה בסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (J.A.E.A) במעבדה לאיזוטופים בנושא: שימוש בחנקן 15 כסמן לאוריאה לקרקע.
החל משנות ה-80 חקרה נושאים מדעיים בסיסים שבחנו ריאקציות של אשלגן בקרקע וחרסיות. עסקה במבחן הקינטיקה והטרומודינמיקה במערכת בינארי וטרינרי (במערכת של שניים ויותר קטיונים) ובדיקת שחרור האשלגן מחרסיות ראשוניות ומשניות. תוצאות מחקריה תרמו להבנת תהליך המעבר של האשלגן מפאזה מוצקה לתמיסת הקרקע. הידע שהתקבל מהמחקר על חילוף היונים בקרקע ותנועתם בקרקע מושקית במים שוליים שימשו ככלי למדידת זמינות האשלגן. ד"ר סלה פייגנבאום הייתה מומחית לאנליזות של עלים, צמחים וקרקע, בבדיקות איזוטופ של חנקן 15 בשיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
במסגרת השבתונים, בשנים 1976-1977 השתלמה בהנובר בגרמניה בנושא: דישון חנקני באלפלפה בשנת 1983 בשבתון, השתלמה בנושא חנקן 15 בקרקע באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ארה"ב. בשנים 1991-1992 השתלמה באוניברסיטת ליביג בגרמניה, בנושא אמוניה כמקור חנקני לקרקע.
לסלה פייגנבאום היו קשרי עבודה ותקציבים ממפעלי ים המלח ובשנים 1981-1986 תקציבי מחקר מקרן Bardהאמריקאית בנושא איזוטופ סטבילי (חנקן מסומן) ובנושא חילוף אשלגן בקרקע וחרסיות. הייתה חברה באגודה הבינלאומית של אשלגן.
הפרישה לגמלאות
בשנת 1996 פרשה לגמלאות.