תולדות חיים
שלמה נברו נולד ב- 1939 בתורכיה בעיר איזמיר. למד והתחנך בתלמוד תורה ובבית ספר הצרפתי 'סאנט ג'וזף'. בשנים 1954-1958 למד בתיכון 'אטאטורק' והמשיך את לימודיו האקדמיים בפקולטה לחקלאות של אוניברסיטה אגא EGE)) באיזמיר. ב-1963 קיבל מטעם האוניברסיטה את התואר "מהנדס חקלאי".
שלמה עלה לארץ ב-1963 והתקבל ב-1964 למחלקה של איסום תבואה ומזון שבאגף להגנת הצומח במשרד החקלאות ביפו. ב-1969 התקבל כתלמיד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בשנת 1969 נפצע בעת שירותו הפעיל בצה"ל בהיתקלות עם מחבלים בבקעת הירדן, החלמתו נמשכה יותר מעשרה חודשים, ולאחר ההחלמה חזר ללימודים. בשנת 1974 סיים דוקטורט באוניברסיטה העברית, בנושא: "השפעות השינויים בהרכב הגזים האטמוספריים על חרקי מחסן" בהנחיית פרופ' יצחק הרפז ז"ל ב-1972 סופחה המחלקה לאיסום ל"מכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית" של מינהל המחקר החקלאי ושלמה התמנה כחוקר במחלקה לאיסום תבואה ומזון שמשכנה היה עדיין ביפו. ב-1980 נבנתה מעבדה באתר בית דגן והוא, יחד עם צוות המחלקה, עברו לבית-דגן.
הישגים מדעיים
מחקריו של שלמה נברו עוד בהיותו במסגרת האגף להגנת הצומח ביפו, עסקו בפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה לשימור מוצרים חקלאיים מאוחסנים. מחקריו בשנים הראשונות שהיו בתחום של שימור מוצרי מזון נחשבו בגדר של קוריוז מאחר ולא היו מקובלות בקרב העוסקים בשימור מוצרי המזון, שהיו רגילים לשיטות קונבנציונאליות של שימוש בקוטלי חרקים המותירים שיירי רעל נגד חרקים מזיקים.
בין עבודותיו הראשונות עסק שלמה נברו בפיתוח שיטות אוורור וקירור באסמי תבואה בישראל. שיטה שלא הייתה מוכרת עקב תנאי האקלים החם של הארץ, עד שהצליח להוכיח כי השיטה ישימה, כדאית וכלכלית וניתן גם לשלב בה מערכות קירור מתקדמות. ב-1976 פרסם את הספר הראשון על "אוורור גרגירים" בעברית, ב-1982 התבקש ע"י ה-FAO להרחיב את הספר ולכתוב כמדריך ל- "Aeration in subtropical Climates", מאוחר יותר הוזמן ע"י הוצאה לאור CRC Press לחבר ספר שהוא משמש היום כמדריך במוסדות אקדמיים בעולם בנושא "The Mechanics and Physics of Modern Grain Aeration Management" (2002).
עוד בחיבור לקבלת תואר הדוקטור חקר שלמה נברו את השפעות הסביבה על חרקי מזון וכך המשיך להוביל את נושא השימוש באווירות מבוקרות כאמצעי למניעת התפתחות חרקים במזונות מאוחסנים ובאסמים. בהמשך לעבודות בתחום זה היה למפתח של שיטת האיסום האטום במבנים עשויים מיריעות פלסטיק גמישות. איסום אטום פתר בעיה של אחסון עודפי גרגירי חיטה בשנות השמונים בישראל כאשר היה מחסור באמצעים לאחסון לאחר הקציר. מאוחר יותר השיטה הוכחה כיעילה מאד למדינות מתפתחות והיום קיימות הרבה מדינות בעולם שאימצו את השיטה. ברואנדה, אפריקה, קיים כיום מרכז תצוגה בכדי להדגים למדינות באפריקה את השיטה של שימור גרגירים ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים. שימוש באווירה מבוקרת התאים למוצרים רבים שמגדלים בישראל כגון: בצלי נרקיסים, תמרים, פירות יבשים. יישומים אלה דחו את השימוש של חומרים רעילים כמו מתיל ברומיד שהיה נהוג בישראל. ב-2006 ריכז שלמה נברו את כול הטכניקות שהוא פיתח בישראל ופרסם בפרק של ספר בשם "Modified Atmospheres for the Control of Stored-Product Insects and Mites" עבור .American Association of Cereal Chemists,
בעשר השנים האחרונות לפני פרישתו לגמלאות מיקד את מחקריו בפיתוח טכנולוגיה של דחיית חרקים המבוססת על הפקות מתמציות צמחיות. רשם פטנט וגם פרסם בספר של CRC Press פרק בשם "Natural Non-toxic Insect Repellent Packaging Materials".
הפיתוח אחרון שעסק שלמה נברו היה בחיטוי תרמי להרחקה והדברה של מזיקי תמרים. שיטה זו אומצה ע"י הדיקלאים בהיקף רחב, כיום חיטוי תרמי משמש כחלופה למתיל ברומיד בזן המג'הול בישראל. את הפיתוחים הנ"ל ריכז ופרסם בספר של CRC Press בפרק "Innovative environmentally friendly technologies for agricultural produce quality" .
רשומים על שמו של ד"ר נברו 10 פטנטים בנושא של טכנולוגיה של שימור מזון.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ד"ר שלמה נברו היה פעיל בעיצוב המחלקה ל"איסום תבואה ומזון", בתכנון הפעילות המחקרית ובקביעת עדיפויות המחקר ביחד עם הצוות המוביל של המחלקה.
בשנים 1979-1983 היה מנהל המחלקה לאיסום תבואה ומזון במינהל המחקר החקלאי.
בשנים 1984-1986 היה בתפקיד סגן ראש מינהל המחקר החקלאי.
בשנים 1995-1996 היה מנהל המחלקה ליחסי ציבור ומנהל המחלקה לקשרים בינלאומיים בפועל של מינהל המחקר החקלאי.
בשנים 1993-2004 היה יו"ר הוועדה לשת"פ בתחום המחקר החקלאי בין המינהל לבין חמש אוניברסיטאות בתורכיה. במסגרת זאת ארגן קורסים של חוקרים ומרצים מתורכיה בישראל.
בשנים 1996-2003 היה ליו"ר הוועדה לניצול מסחרי של ידע. המלצות הוועדה אומצו ע"י הנהלת המינהל ולפיהן הוחלת להעניק, שליש של הכנסות מתמלוגים בגין מסחור ידע רשום, לחוקר או לקבוצת החוקרים, שליש לתקציב המחקר של החוקר ושליש למינהל.
בשנת 1983 ייסד ביחד עם חוקרים ממדינות אחרות את האגודה Permanent Committee for the International Conference on Controlled Atmosphere and Fumigation (CAF) וזכה לשמש כמזכיר של האגודה מ-1988 ועד 2008 אחר פרישתו לגמלאות.
במסגרת CAF היה אחראי לארגון חמישה כנסים וערך שישה ספרי כנס של אותה אגודה.
ב-2001 נבחר כאחראי לכנס את האסיפה (convener) של האגודה הבינלאומית להדברה ביולוגית והוביל את האגודה עד 2007 The International Organisation for Biological and Integrated Control of Noxious Animals and Plants (IOBC) on Integrated Protection of Stored Products. היה אחראי לארבעה כנסים וערך ארבעה ספרי כנס של אותה אגודה.
ב-2002 ייסד ביחד עם חבריו למקצוע את "הפורום הישראלי לנקיון אנטומולוגי של המזון בישראל". במסגרת הפורום שימש כיו"ר ואירגן ארבעה כנסים בישראל.
שלמה נברו לימד בפקולטה לחקלאות ובקורסים שונים, כולל קורס של מדבירים, קודם במסגרת משרד הבריאות ומאוחר יותר במסגרת המשרד להגנת הסביבה. במסגרת פעילות ההדרכה כתב את הספר הראשון בישראל על "חרקים מזיקי מזון" בעברית ב-1991.
ב-1970 לימד באוניברסיטה מרכזית של וונצואלה בנושא: טכנולוגיה של שמור מוצרים חקלאיים.
ב-1980 לימד בקפריסין, ב-1981 בברזיל, ב-1984 בארה"ב, ב-1994 בטורקיה, ב-1994 באריתריאה, ב-1995 בפיליפינים, ב-1999 בסין וב-2003 בספרד בנושאים של טכנולוגיה של אחסון מזון, אווירה מבוקרת, אוורור וקירור גרגירים ואיסום אטום.
הפרישה לגמלאות
שלמה נברו פרש לגמלאות בשנת 2005, עבד כשנה במינהל המחקר כמתנדב לקידום השת"פ המחקרי עם תורכיה.
ב-2006 הצטרף לחברת יעוץ בתחום המזון Food Technology International Consultancy Ltd. בה הוא משמש יועץ פרטי בתחום שימור מוצרים חקלאיים בישראל ובעולם.