בדיקות של מחלות חיידקים ווירוסים

אחראית מעבדה: מגר' טניה גפן

מקרא: רשימת הפתוגנים \הסבר בדיקות משולבות - חיידקים ווירוסים\ הסבר בדיקות לזיהוי חיידקים\ הסבר בדיקות לזיהוי וירוסים

רשימת הפתוגנים המועברים ע"י זרעים (פטריות, חיידקים ווירוסים) הנבדקים במעבדה

רשימת הפתוגנים מעודכן ל- 2010

לחלק מהבדיקות יש למעבדה הסמכה של ISTA ושל הרשות הלאומית להסמכת מעבדה ISRAC)). היקף ההסמכה ל- ISTA ול-ISRAC מוצגים ב-"פרופיל"- פרק: הסמכה.

 חזור

הסבר בדיקות משולבות - חיידקים ווירוסים

בדיקה משולבת של חיידקים ווירוסים בזרעי עגבנייה  קוד: 03161

זרעי עגבנייה עלולים להוות מקור, גורם ראשוני, למחלות קשות הפוגעות בגידול ועל-כן הם נבדקים לנוכחות פתוגנים שונים. כאשר מדובר בגורמי מחלה של חיידקים ווירוסים המועברים ע"י זרעים, מספיקות מושבות בודדות כדי  להוות מוקד להתפרצות אפידמיה. לדוגמה, החיידק Clavibacter michiganensis גורם למחלת הכיב הבקטריאלי בעגבנייה חודר לזרע ולפרי דרך מערכת ההובלה של צמח האם.  הוא מתפשט במערכת העצה ופוגע בכל חלקי הצמח ועלול לגרום לנזק כלכלי רב. הוירוס     PepMV (ששמו העממי Torrado diseases – "השרוף") גורם לעצירת התפתחות הצמח והופעת כתמים נקרוטיים קשים בפרי ומכאן, להפחתה רצינית של היבול.  הפתוגנים הבאים נבדקים במעבדתנו, מרביתם אינם כלולים בתקנות ISTA. היקף ההסמכה  שלנו  מוצג בטבלה הבאה .
בנוסף קיימת היום דרישה לבדוק פוספיוירואידים- שאינה מבוצעת במעבדתנו.

סוגי הפתוגנים הנבדקים בזרעי עגבנייה:

סף הגילוי:  10-100 יחידות פתוגן לגרם זרעים (בהתאם לרגישות השיטה של כל חיידק).

סף הזיהוי בגבול העליון: ⁴ 10 יחידות פתוגן לגרם זרעים.

I. שיטת הבדיקה לנוכחות החיידקים:

איבחון החיידקים בשיטות ביוכימיות, אנזימתיות ובמידת הצורך מולקולריות. הבדיקה מבוצעת על-פי הוראות:

ISHI: ISF Method for the Detection of Clavibacter michiganensis subsp. michiganensis on  Tomato seed (current version).

שלבי הבדיקה:

א. כמות הזרעים לבדיקה:  10,000 זרעים שלמים (שתי חזרות של 5,000 זרעים לחזרה).

ב. מיצוי הפתוגנים מזרעים שלמים.   

ג.  הכנת סדרה של מיהולים עשרוניים, כולל ריכוז X10 להגברת כמות החיידק הנבדק..

ד.  זריעה על מצעי מזון חצי סלקטיביים, במיהולים שונים.

ה. אבחון של כל פתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות ואנזימתיות.

ו. אימות התוצאות מתבצע בשיטת PCR , ELISA בדיקה גנטית (מתבצעת במעבדה חיצונית).

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א.  כאשר הזרעים מצופים או עטויים, הסרת הציפוי עלולה לפגוע באמינות   הבדיקה.        

ב. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ג.  כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל  ⁴ 10 יחידות יוצרות מושבה, לגרם זרעים (CFU/g).

  
הצילומים בוצעו במעבדתנו

חיידק Erwinia carotovora על מצע CVP הגורם למחלת Bacterial soft rot.

 
            הצילומים בוצעו במעבדתנו          נלקח ממקור לא ידוע 

חיידק  Clavibacter michiganensis sbsp. michiganensis על מצע SCM הגורם למחלת Bacterial canker

II. שיטות הבדיקה לנוכחות הוירוסים:

1. במבחן ביולוגי: הדבקת המיצוי על צמחי בוחן:

שיטת הבדיקה:

מבחן ביולוגי (Bioassay): הדבקת מיצוי זרעי הדוגמה על ארבעה צמחי בוחן שונים. היתרון העיקרי בשיטה זו: ניתן לזהות וירוס חי, העלול לגרום למחלה.

שלבי הבדיקה:

א. כמות זרעים לבדיקה: 3,750 זרעים (12חזרות של 250 זרעים לבדיקת Tobamoviruses ו- PepMV ועוד 3 חזרות של 250 זרעים לאבחון וירוסים אחרים).

ב.  מיצוי הוירוסים מזרעים טחונים.

ג.  הדבקת המיצוי על עלי צמחי  הבוחן ובדיקת סימפטומים.

ד.  אימות הוירוס בבדיקת ELISA  במידת הצורך.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

פגיעה של פתוגן אחר, וירוס או חיידק, או פגיעה מחומר כימי (ריסוס). בשלב ראשון ה"זיהום" עלול להראות ככתם נקרוטי, אך לאחר 4-5 ימים  הכתם יתפתח לצורה שאינה אופיינית לוירוס הנבדק.

2. בשיטת ELISA מזרעים (רק ל- PepMV):

שיטת הבדיקה:

 נבדק בשיטת ה- ELISA- עם נוגדן מסחרי של חברה מוכרת. הבדיקה מבוצעת על-פי הוראות ISHI:
ISF Method for the Detection of Pepino Mosaic Virus on Tomato seed (current  version).

שלבי הבדיקה:

א. כמות זרעים לבדיקה:  3,000 זרעים ( 12 חזרות בנות 250 זרעים כל אחת).

ב. ציפוי הפלטה עם נוג דן ספציפי.

ג. הוספת מיצוי הזרעים.

ד. הוספת  AP  

ה. הוספת  PNP.

 ו. הווירוס מתבטא ע"י צביעה בצבע צהוב (קריאה בספקטרופוטומטר).

faculty.ksu.edu.sa  ahga.org.au 

הנזק הנגרם ע"י Pepino mosaic potexvirus (וירוס הסגר)

.חזור    
  

בדיקה משולבת של חיידקים ווירוסים בזרעי פלפל  קוד: 03162

זרעי פלפל עלולים להוות מקור, גורם ראשוני, למספר מחלות הפוגעות בגידול ועל-כן הם נבדקים לפתוגנים שונים. כאשר מדובר בגורמי מחלה כמו חיידקים ווירוסים המועברים ע"י זרעים, מספיקות מושבות בודדות  כדי  להוות מוקד להתפרצות אפידמיה. לדוגמה, החיידק Clavibacter michiganensis גורם למחלת הכיב הבקטריאלי בפלפל חודר לזרע ולפרי דרך מערכת ההובלה של צמח האם.  הוא מתפשט במערכת העצה ופוגע בכל חלקי הצמח ועלול לגרום לנזק כלכלי רב.  או: Erwinia carotovora המחולל את הריקבונות-הרכים בפרי. כל שיטות הבדיקה לפתוגנים הבאים אינן כלולות בתקנות  ISTA ואין לנו הסמכה לביצוען.
סוגי הפתוגנים הנבדקים בזרעי פלפל:

סף הגילוי:  10-100 יחידות פתוגן לגרם זרעים (בהתאם לרגישות השיטה של כל חיידק).

סף הזיהוי בגבול העליון:  10⁴ יחידות פתוגן לגרם זרעים.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א.כאשר הזרעים מצופים או עטויים, הסרת הציפוי עלולה לפגוע באמינות  הבדיקה.

ב. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ג. כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל 10⁴ יחידות יוצרות מושבה, לגרם זרעים (CFU/g).

I.  שיטת הבדיקה לנוכחות החיידקים:

איבחון החיידקים מבוצע בשיטות ביוכימיות,  אנזימתיות ומולקולריות

 שלבי הבדיקה:

א. כמות הזרעים לבדיקה: 10,000 זרעים שלמים (שתי חזרות של 5,000 זרעים לחזרה).

ב. מיצוי הפתוגנים מזרעים שלמים.

ג.  זריעה על מצעי מזון חצי סלקטיביים, במיהולים שונים.

ד. אבחון של כל פתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות ואנזימתיות.

ה. אימות התוצאות מתבצע בשיטות: GC, PCR (בדיקת פרופיל חומצות שומן)  , ELISA בדיקה גנטית (מתבצעת במעבדה חיצונית).

  avrdc.org
הנזק הנגרם על ידי Erwinia carotovora subsp. carotovora הגורם למחלת Bacterial soft rot

 
         הצילום בוצע במעבדתנו                   נלקח ממקור לא ידוע                                 
החיידק Xanthomonas vesicatoria על מצע mTMB הגורם ל Leaf spot

II. שיטת הבדיקה לנוכחות הוירוסים:

מבחן ביולוגי (Bioassay): הדבקת מיצוי זרעי הדוגמה על ארבעה צמחי בוחן שונים.

היתרון העיקרי בשיטה זו: ניתן לזהות וירוס חי, העלול לגרום למחלה.

שלבי הבדיקה:

א. כמות זרעים לבדיקה: 3,000 זרעים ( 12 חזרות בנות 250 זרעים כל אחת).

ב.  מיצוי הוירוסים מזרעים טחונים.

ג.  הדבקת המיצוי על עלי צמחי  הבוחן ובדיקת סימפטומים.

ד.  אימות הוירוס בבדיקת ELISA  במידת הצורך.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

פגיעה של פתוגן אחר, וירוס או חיידק, או פגיעה מחומר כימי (ריסוס).

בשלב ראשון ה"זיהום" עלול להראות ככתם נקרוטי, אך לאחר 4-5 ימים  הכתם יתפתח לצורה שאינה אופיינית לוירוס הנבדק.

חזור

בדיקה משולבת של חיידקים ווירוסים בזרעי חציל

זרעי חציל עלולים להוות מקור, גורם ראשוני, למספר מחלות הפוגעות בגידול ועל-כן הם נבדקים לפתוגנים שונים. כאשר מדובר בגורמי מחלה כמו חיידקים ווירוסים המועברים ע"י זרעים, מספיקות מושבות בודדות כדי להוות מוקד להתפרצות אפידמיה.
לדוגמה, חיידק ההסגר Ralstonia solanacearum גורם למחלת נבילה וריקבון חום בסולניים שונים.
כל שיטות הבדיקה לפתוגנים הבאים אינן כלולות בתקנות ISTA ואין לנו הסמכה לביצוען.
סוגי הפתוגנים הנבדקים בזרעי חציל:

סף  הגילוי:  10-100 יחידות פתוגן לגרם זרעים (בהתאם לרגישות השיטה של כל חיידק).
סף הזיהוי  בגבול העליון: 10⁴ יחידות פתוגן לגרם זרעים.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א.כאשר הזרעים מצופים או עטויים, הסרת הציפוי עלולה לפגוע באמינות  הבדיקה.

ב. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ג. כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל 10⁴ יחידות יוצרות מושבה, לגרם זרעים (CFU/g).

I. שיטת הבדיקה לנוכחות החיידקים:

איבחון החיידקים מבוצע בשיטות ביוכימיות,  אנזימתיות ומולקולריות

שלבי הבדיקה:

א. כמות זרעים לבדיקה:  3,000 זרעים. שלוש חזרות של 1,000 זרעים כל אחת.

ב.  הוספת מי ברז ומיצוי הפתוגן.

ג.  זריעה על מצע מזון חצי סלקטיבי, במיהולים שונים.

ד. אבחון של הפתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות ואנזימתיות.

ה. אימות התוצאות מתבצע בשיטות: GC, PCR (בדיקת פרופיל חומצות שומן)  , ELISA בדיקה גנטית (מתבצעת במעבדה חיצונית).

II. שיטת הבדיקה לנוכחות הוירוסים:

מבחן ביולוגי (Bioassay): הדבקת מיצוי זרעי הדוגמה על שלושה צמחי בוחן שונים.

היתרון העיקרי בשיטה זו: ניתן לזהות וירוס חי, העלול לגרום למחלה.

שלבי הבדיקה:

א. כמות זרעים לבדיקה: 750 זרעים: שלוש חזרות של 250 זרעים כל אחת.

ב.  מיצוי הוירוסים מזרעים טחונים.

ג.  הדבקת המיצוי על עלי צמחי  הבוחן ובדיקת סימפטומים.

ד.  אימות הוירוס בבדיקת ELISA  במידת הצורך.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

פגיעה של פתוגן אחר, וירוס או חיידק, או פגיעה מחומר כימי (ריסוס).

בשלב ראשון ה"זיהום" עלול להראות ככתם נקרוטי, אך לאחר 4-5 ימים  הכתם יתפתח לצורה שאינה אופיינית לוירוס הנבדק.

צלחת פטרי עם ביטוי החיידק	הנזק הנגרם ע"י פתוגנים המועברים בזרעי חציל-חיידק  הסגר    Ralstonia solanacearum

חזור

הסבר בדיקות לזיהוי חיידקים

זיהוי החיידק X.c.) Xanthomonas campestris) בזרעי מצליבים  קוד: 03163

זרעי מצליבים עלולים לשאת עליהם חיידקים פתוגנים מקבוצת  Xanthomonas campestris הגורמים למחלת "שחור גידים" בגידולי עלים. זרעים המאולחים בגורם פתוגני עלולים להוות מקור להתפרצות מחלה שתפגע קשות בגידול. המחלה נמנית על מחלות האיכות. הבדיקה מבוצעת על-פי תקנות ISTA:

ISTA Rules Annex to Chapter 7: Seed Health Testing Methods:
 לזרעים לא מחוטאים  7-019a. 
לזרעים מחוטאים 7-019b .

הבדיקה מבוצעת על-פי תקנות ISTA שפורטו מעל ולמעבדתנו יש הסמכה של ISTA ושל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (ISRAC) לביצוע בדיקות אלה.

סף הגילוי: 10-100  יחידות פתוגן לגרם זרעים (בהתאם לרגישות המצע).

סף הזיהוי בגבול העליון:  10⁴ יחידות פתוגן לגרם זרעים.

אי הודאות של השיטה: ברמה של סדרי גודל, ועד רמה של מין. במידת האפשר יוגדר גם תת-המין.

שיטת הבדיקה לנוכחות החיידקים: איבחון החיידקים בשיטות ביוכימיות, אנזימתיות ובמידת הצורך מולקולריות. הבדיקה מבוצעת על-פי תקנות ISTA שפורטו מעל.

1. בדיקת  זרעים  לא  מחוטאים Method 7-019a :

שלבי הבדיקה:

א. כמות הזרעים לבדיקה:  30,000 זרעים שלמים (שלוש חזרות של 10,000 זרעים לחזרה).

ב. מיצוי הפתוגנים מזרעים שלמים באמצעות טלטול.   

ג.  הכנת סדרה של מיהולים עשרוניים.

ד.  זריעה על מצעי מזון חצי סלקטיביים, במיהולים שונים.

ה. אבחון של הפתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות ואנזימתיות.

ו.  בדיקת מושבות חשודות בשיטות PCR, ELISA ואגלוטינציה.

 2. בדיקת  זרעים  מחוטאים Method 7-019b :

שלבי הבדיקה:

א. כמות הזרעים לבדיקה:  30,000 זרעים שלמים (שלוש חזרות של 10,000 זרעים לחזרה).

ב. מיצוי הפתוגנים מזרעים שלמים באמצעות טלטול.

ג. ריסוק זרעים בעזרת הומוגנייזר.   

ד.  הכנת סדרה של מיהולים עשרוניים כולל  ריכוז X10.

ה.  זריעה על מצעי מזון חצי סלקטיביים, במיהולים שונים.

ו. אבחון של הפתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות ואנזימתיות.

ז.  בדיקת מושבות חשודות בשיטות   ELISA, PCR ואגלוטינציה

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ב. כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל 10⁴ יחידות יוצרות מושבה CFU  לגרם זרעים.

חיידק Xanthomonas campestris pv. campestris על מצע mFS הגורם למחלת שחור גידים

חזור

זיהוי החיידק (Xanthomonas hortorum pv. carotae (X.h.c בזרעי גזר  קוד: 03163

זרעי הגזר עלולים לשאת עליהם את החיידק הפתוגני , Xanthomonas hortorum pv.carotae הגורם למחלת הכימשון הבקטרי הפוגעת בכל חלקי הצמח. ראה פירוט בסעיף הקודם לגבי זיהוי חיידק X.c. בזרעי מצליבים. הבדיקה מבוצעת על-פי תקנות :ISTA Rules Annex to Chapter 7: Seed Health Testing Methods 7-020. 

למעבדתנו יש הסמכה של ISTA ושל ISRAC לביצוע בדיקה זו. 

אבחון החיידק  Pseudomonas syringae pv. pisi בזרעי אפונה  קוד: 03164

זרעי קטניות (אפונה ובקיה) עלולים להוות מקור, גורם ראשוני, למספר מחלות הפוגעות בגידול ועל-כן הם נבדקים לפתוגנים המפורטים מטה. המחלות עלולות לגרום לנזקים קשים לגידול והפסדים כספיים ניכרים בהפחתת היבול. מחלת הכימשון הבקטריאלי הנגרמת ע"י Pseudomonas pisi נמנית על מחלות ההסגר. שיטת הבדיקה כלולה בתקנות  ISTA אך אין לנו הסמכה לביצועה.

סוגי הפתוגנים הנבדקים בזרעי קטניות (אפונה, בקיה):

סף הגילוי: 10-100  יחידות פתוגן לגרם זרעים (בהתאם לרגישות המצע).

סף הזיהוי בגבול העליון: 10⁴ יחידות פתוגן לגרם זרעים.

אי הודאות של השיטה: ברמה של סדרי גודל, ועד רמה של מין. במידת האפשר יוגדר גם תת-המין.

שיטת הבדיקה לנוכחות החיידקים: איבחון החיידקים בשיטות ביוכימיות, אנזימתיות ובמידת הצורך מולקולריות.

שלבי הבדיקה:

א. כמות הזרעים לבדיקה: כ- 5,000 זרעים (חמש חזרות של כ- 1,000 זרעים לחזרה).

ב. השרייה במים ללילה ב-4C במקרר לשם מיצוי הפתוגנים מזרעים שלמים.   

ג.  הכנת סדרה של מיהולים עשרוניים.

ד.  זריעה על מצעי מזון חצי סלקטיביים, במיהולים שונים.

ה. אבחון סופי של הפתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות, אנזימתיות ומולקולריות.

ו.  בדיקת מושבות חשודות בשיטת ELISA, עם נוגדן של חברה מסחרית מוכרת.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ב. כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל 10⁴ יחידות יוצרות מושבה CFU  לגרם זרעים.

חזור    

זיהוי החיידק  Pseudomonas syringae pv. lachrymans בזרעי דלועיים  קוד: 03160

זרעי מלפפון או מלון עלולים להוות מקור, גורם ראשוני, למחלת הדמיעה הנגרמת ע"י החיידק:  Pseudomonas lachrymans אשר עלולה לפגוע גם בדלועיים אחרים.במלפפון הפגיעה קשה במיוחד בגידול חסוי- הסימפטומים מופיעים בפסיגים, בעלים (כתמים מצולעים ולחים בצדם התחתון), בגבעולים ובפירות. מחולל המחלה שורד בשאריות צמחים ועל פני הזרעים. שיטת הבדיקה אינה כלולה בתקנות  ISTA ואין לנו הסמכה לביצועה.

שיטת הבדיקה: דוגמת זרעים הנדרשת: כ- 60 גרם. הדוגמה  נבדקת ב - 3 חזרות של כ-1,000 זרעים לחזרה, בשיטה של מיהולים עשרוניים וזריעה על מצעים בררניים.  איבחוןהחיידק  מבוצע בשיטות ביוכימיות.

סף הגילוי: 10-100 יחידות פתוגן לגרם זרעים.

סף הזיהוי בגבול העליון: 10⁴  יחידות פתוגן לגרם זרעים.

אי הודאות של השיטה: ברמה של סדרי גודל, ועד רמה של מין.

הפרעות אפשריות לבדיקה :

א. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ב. כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל  104 יחידות יוצרות מושבה CFU  לגרם זרעים.

שלבי הבדיקה:

א. מיצוי הפתוגן מהזרעים באמצעות טלטול בבופר.

ב. זריעת המיצוי על  מצעי מזון חצי סלקטיביים הנותנים עדיפות לפתוגן, במיהולים שונים. 

ג. איבחון של הפתוגן נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות.

ד. אימות התוצאות מתבצע ע"י בדיקה גנטית במעבדה חיצונית.

חיידק Pseudomonas syringae pv. lachrymans על מצע SNA הגורם למחלת הדמיעה	ביטוי החיידק בעלה

 נלקח   נלקח מ: mtvernon.wsu.edu                                                                                                

חזור

זיהוי חיידקים של זרעי גידולים שונים  קוד: 03160

בדיקת חיידק המועבר על-ידי זרעים מבוצעת על-פי דרישת הלקוח/ השירותים להגנת הצומח. דוגמה  לבדיקה: זרעים טחונים או שלמים תלוי בתכונות החיידק והמיקום שלו בזרע. דוגמת הזרעים הדרושה תלויה בגידול ובסוג הבדיקה הנדרש.

שלבי הבדיקה:

א. הכנת הדוגמה לעבודה.

ב. הוספת בופר המתאים.

ג. זריעה על  מצעי מזון חצי סלקטיביים המתאימים במיהולים שונים.

ד. איבחון של הפתוגן, נעשה בעזרת בדיקות ביוכימיות ואנזימתיות.

ה. אימות התוצאה מתבצע בשיטות  PCR, ELISA, GC  ובדיקה גנטית במעבדה חיצונית.

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

ב. כאשר רמת הזיהום הכללי גבוהה, מעל 104 יחידות יוצרות מושבה CFU  לגרם זרעים.

תוספת לבדיקת מושבות חשודות של חיידקים  קוד: 03167          

מתבצע כשיש מושבות חשודות כדי לאבחן במדויק את סוג/מין הפתוגן.

חזור

הסבר בדיקות לזיהוי וירוסים

זיהוי הוירוסים של זרעי גידולים שונים ב- BIOASSAY  קוד: 03165

הוירוסים פוגעים קשות בגידול ומועברים בין השאר גם ע"י זרעים.

שיטת הבדיקה לנוכחות הוירוסים:

מבחן ביולוגי (Bioassay): הדבקת מיצוי זרעי הדוגמה על צמחי בוחן שונים. היתרון העיקרי בשיטה זו: ניתן לזהות וירוס חי, העלול לגרום למחלה.

שלבי הבדיקה:

א. כמות הזרעים הנבדקת: 3-5 חזרות של  מ-100 עד 250 זרעים, תלוי בגודל הזרע.

ב.  מיצוי הוירוסים מזרעים טחונים.

ג.  הדבקת המיצוי על עלי צמחי  הבוחן ובדיקת סימפטומים.

ד.  אימות הוירוס בהדבקה חוזרת ובבדיקת ELISA  במידת הצורך.

הפרעות אפשריות בבדיקה:

פגיעה של פתוגן אחר, וירוס או חיידק, או פגיעה מחומר כימי (ריסוס). בשלב ראשון ה"זיהום" עלול להראות ככתם נקרוטי, אך לאחר 4-5 ימים  הכתם יתפתח לצורה שאינה אופיינית לוירוס הנבדק.

 
צמח הבוחן Nicotiana tabacum cv. Xanthi - עם ביטוי ל Tobamoviruses

צמח הבוחן Chenopodium quinoa - עם ביטוי ל Tobamoviruses

חזור

זיהוי הוירוסים של זרעי גידולים שונים בשיטת ELISA קוד: 03168
בדיקת וירוס המועבר על-ידי זרעים מבוצעת על-פי דרישת הלקוח/ השירותים להגנת הצומח. הערה: הבדיקה מתבצעת בתנאי שקיימת ערכה (kit ) מסחרית לבדיקה. כמות הזרעים הנבדקת: 10 חזרות של  מ-100 עד 200 זרעים, כל אחת, תלוי בגודל הזרע.
שלבי הבדיקה:

א. ציפוי הפלטה עם נוגדן ספציפי.

ב. הוספת מיצוי הזרעים.

ג. הוספת  AP .

ד. הוספת  PNP.

ה. הוירוס מתבטא ע"י צביעה בצבע צהוב (קריאה בספטרופוטומטר).

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

חזור

זיהוי וירוס LMV) Lettuce Mosaic Virus) בזרעי חסה  קוד: 03159

וירוס המוזאיקה של החסה ידוע כמחולל מחלה הנפוצה במדינות רבות והוא נמנה על מחלות האיכות. המחלה עלולה להתבטא כבר בשלב הנבט והעלים שיתפתחו יהיו פגומים עם כתמים נקרוטיים ומעוותים.

שיטת הבדיקה:

נבדק  בשיטת ה- ELISA- עם נוגדן מסחרי של חברה מוכרת. המגבלה העיקרית של השיטה היא שאין אפשרות להבדיל בין וירוס חי למת.  הבדיקה מבוצעת על-פי הוראות ISHI:

ISF Method for the Detection of Lettuce Mosaic Virus on Lettuce seed (current version).

שלבי הבדיקה:

א. משקל זרעים לבדיקה:  10,000 זרעים ( 20 חזרות של 0.5 גרם כל אחת).

ב. ציפוי הפלטה עם נוגדן ספציפי.

ג. טחינת זרעים בבופר, הוספת מיצוי מזרעים לפלטה.

ד. הוספת  AP .  

ה. הוספת  PNP.

ו. הווירוס מתבטא ע"י צביעה בצבע צהוב (קריאה בספקטרופוטומטר).

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א.  כאשר הזרעים מצופים או עטויים, הסרת הציפוי עלולה לפגוע באמינות הבדיקה.        

ב. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

 פלטת ELISA

חזור

בדיקת וירוס CGMMV ב- ELISA בזרעי דלועיים  קוד: 03168
זרעי מלפפון עלולים לשאת עליהם את וירוס ההסגר (Cucumber Green Mottle Mosaic Virus(CGMMV  הגורם למחלת וירוס המוזאיקה המנומרת של המלפפון

(ולדלועיים נוספים) אשר פוגעת קשות ביבול עד כדי אובדן מוחלט של היבול.  עיקר הפגיעה בגידול מלפפון בחממה. לכן יש חשיבות רבה להשתמש בזרעים חופשיים מהפתוגן. 

הבדיקה מבוצעת על-פי תקנות ISTA:
ISTA Rules Annex to  Chapter 7: Seed Health Testing Methods 7-026 (current version). 
ולמעבדתנו יש הסמכה של ISTA ושל ISRAC לביצוע בדיקה זו.

שיטת הבדיקה:

נבדק  בשיטת ה- ELISA- עם נוגדן מסחרי של חברה מוכרת (כמו PRI). המגבלה העיקרית של השיטה היא שאין אפשרות להבדיל בין וירוס חי למת.

שלבי הבדיקה:

א. משקל זרעים לבדיקה:  2,000 זרעים ( 20 חזרות של 100 זרעים כל אחת).

ב. ציפוי הפלטה עם נוגדן ספציפי.

ג. הוספת מיצוי זרעים טחונים.

ד. הוספת  AP  

ה. הוספת  PNP.

ו. הווירוס מתבטא ע"י צביעה בצבע צהוב (קריאה בספקטרופוטומטר).

הפרעות אפשריות לבדיקה:

א.  כאשר הזרעים מצופים או עטויים, הסרת הציפוי עלולה לפגוע באמינות הבדיקה.        

ב. טיפול /חיטוי עלול להשפיע על אמינות תוצאת הבדיקה.

חזור

 .