צינית קסינה
Ilex cassine

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה: ציניתיים Aquifoliaceae
שם עממי: Dahoon Holly

מוצא: מזרח ארה"ב, מווירג'יניה עד פלורידה ועד דרום מזרח טקסס, והאיים הקריביים

הסוג צינית, כולל כ-400 מינים של עצים, שיחים, או מטפסים, ירוקי-עד או נשירים. מוצאם בחלקי תבל השונים, באזורים ממוזגים וגם בטרופיים, בעיקר באמריקה המרכזית והדרומית. ייחודו של הסוג על כל מיניו הם הפרות הקישוטיים שהצמח נושא במהלך החורף. אלו פרות עגולים בצבע אדום מקובצים בקצות הענפים. מרבית מיני הצינית הם צמחים חד-ביתיים. כלומר, יש צמחים שהם בעלי פריחה זכרית בלבד, וצמחים אחרים בעלי פריחה נקבית בלבד. כדי שצמח נקבי ייצר פרי, חייב להיות בסביבתו גם צמח זכרי. רק לעיתים נדירות יש מינים שחונטים פרות ללא מפרה. מרבית המינים הכלולים בסוג מעדיפים קרקעות מנוקזות, עשירות ומעט חומציות. באירופה נעשו סלקציות למינים המשמשים לקטיף כענפי קישוט נושאי פרי וללא עלים, כולם מינים הדורשים טמפרטורות קרות הן לפריחה וחנטת פרי, והן לצמיחה והתפתחות, ומינים אלו גם נפוצים מאוד בגינון שם.
בשנת 1996, בביקורי בפלורידה, אספתי זרעים של Ilex cassine מעצים שהיו שתולים שם בגינון. העצים היו שתולים ברחוב, מפותחים וחיוניים למרות שטמפרטורות החורף מתונות, כלומר מדובר במין שאינו דורש קור. מוצאו של המין הוא בדרום מזרח ארצות הברית ,מה שמסביר את התאמתו לפלורידה ופוטנציאל התאמה לגידול בארץ.
מהזרעים שנבטו, התקבלו עשרות צמחים שנשתלו במושב סתריה, וכעבור שלוש שנים הם פרחו וצמחי הנקבה חנטו פרות. מאוסף הצמחים בררתי שני קלונים המצטיינים, האחד בפרות אדומים וגדולים בעלי ברק והקלון השני מצטיין בפרי אדום מרוכז וצפוף על הענפים. מצמחים אלו הורדתי ייחורים שהשרישו, ותוך חודש התקבלו צמחים משני הקלונים, והם המקור להמשך הפצת הצמחים בארץ. בנוסף, השרשנו צמח זכרי, אותו חייבים לשתול בסמוך לצמחי הנקבה, כמפרה.
צינית קסינה היא שיח גדול או עץ קטן ירוק-עד, שבארץ מוצאו יכול להגיע עד 10 מטר גובה. בארץ, צמחים בני 10 שנים הגיעו לחמישה מטר גובה. צמרת הנוף זקופה וצרה. העלים פשוטים, אורך העלה 15-6 ס"מ ורוחבו 4-2 ס"מ, צבעו ירוק בהיר ומבריק, משונן רק בקצה וגילדני.
באביב, מופיעים פרחים קטנים ולבנים, באגדים חיקיים על ענפים מעוצים מאשתקד. פרחים אלו (בנוכחות צמח זכרי) חונטים פרות שצבעם בתחילה ירוק, ובהמשך, בחודש נובמבר הוא הופך לפרי כדורי בצבע אדום ומבריק. צברי הפרות השופעים בולטים על השיח, בפרט בתקופת החורף.
קצב הצימוח בינוני. ניתן לעיצוב כעץ קטן או כשיח גדול. עמיד לחוסר ניקוז, לקרקעות בסיסיות, ומאידך, לאחר התבססותו, חסכן במים.

תנאי גידול

צמחים של צינית קסינה מתאימים לשתילה בשמש מלאה, בצל חלקי או בצל כבד. מתאים למרבית אזורי הארץ מבחינה אקלימית. הצמחים הגדלים בסתריה מאז שנת 1996, עברו מספר אירועי קרה, ללא נזק בגידול. יגדל על כול סוגי הקרקע, אולם בקרקעות כבדות מראה לעיתים הצהבה של עלים. צריכת מים נמוכה לאחר מספר שנות התבססות בגן.באזורים בעלי לחות אויר נמוכה הוא רגיש לאקריות.
החל מהסתיו ועד סוף החורף, צמחי הנקבה מכוסים בפרות קישוטיים ובולטים על רקע העלווה הירוקה, והם מושכים תשומת לב. אנו בוחנים את משך חיי המדף של ענפים נושאי פרי לשמש כענפי קישוט. בגן, ציפורים נמשכות אל הפרי בחודשי החורף, והן תורמות את החן שלהן, בפרט בתקופה בה אין שפע מזון עבורם. ניתן לעיצוב כעץ קטן על גזע יחיד, או כשיח הגדל ל 3-2 מטר רוחב ולגובה דומה, כאשר נגזם.
מתאים לשתילה כעץ רחוב, שורשי העץ אינם תוקפניים, מסתדר היטב כאשר בית גידולו מוגבל או הקרקע מהודקת, כמו שקורה כאשר נישתל במדרכה. מומלץ לשתילה בגינה קטנה, ליד ברכת שחיה, בקבוצה כאשר מעוצב כשיח. כאשר שותלים את הצמח כעץ, אין צורך בגיזומים, כשיח, יש לגזום. 

 ריבוי

במטרה לשמור על זהות הקלונים, תמיד חייבים בריבוי וגטטיבי.
ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן ריבוי ובעזרת הורמון השרשה. יש להשתמש בשולחן השרשה מחומם, באביב. השרשת הייחורים מתקבלת כעבור כחודשיים.
לפי הספרות, ניתן להעתיק צמחים בוגרים.
שתלנים מוזמנים לראות את הצמחים שתולים במכון וולקני, ולקבל מהם חומר ריבוי.