תולדות חיים
אברהם מנטל נולד ב- 1926 ב- וויניפג שבקנדה. שם רכש את השכלתו הבסיסית והתיכונית.
בשנת 1948 סיים את לימודיו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטת מניטובה שבוויניפג וקיבל תואר ראשון בבוסתנאות. לאחר שנה בחוות הכשרה של ארגון "החלוץ" בקנדה, ושלוש שנים כחבר מזכירות תנועת "הבונים" של ארה"ב וקנדה בניו-יורק, עלה לישראל. בשנת 1952 עם עלייתו הצטרף לקיבוץ גשר הזיו, שם עבד בענף גידולי ירקות. ב- 1955 התקבל כחוקר בתחנה לחקר החקלאות ברחובות, לימים מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי, במחלקה להשקיה שרק הוקמה, בו עבד עד לפרישתו.
הישגים מדעיים
מחקריו עסקו בעיקר בקביעת צריכת המים של גידולים שונים כגון: תפוזים, כותנה, תירס, סלק סוכר,אגוזי אדמה וחיטה, ובדיקת ההשפעה של מים מליחים ושל שיטות השקיה על גידולים שונים. במקביל לעבודתו, הוא המשיך את לימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בשנת 1965 סיים את התואר מוסמך במדע הקרקע, וב- 1983 קיבל תואר דוקטור עבור עבודתו בנושא: "התחרות בין אברים צעירים ובוגרים על ניצול המים בעץ ההדר בתנאי עקה".
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנים 1976 – 1988 היה עורך של ביבליוגרפיה בינלאומית להשקיה, בהוצאת "המרכז הבינלאומי למידע בהשקיה".
בשנים 1983 – 1985 היה נשיא האגודה הישראלית למדע הקרקע.
ב- 1979 זכה, במשותף, ל"פרס רטנר" על עריכת ספר סיכום למחקרים על צריכת המים של גידולי שדה ומטע בישראל.
בתקופת עבודתו הוא שהה בשבתונים בקליפורניה ובטקסס שבארה"ב, ובאוסטרליה.
הפרישה לגמלאות
אברהם מנטל פרש לגמלאות בסוף 1991, והמשיך לעוד שנתיים בתחום עיסוקו במינהל המחקר.