En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

עדו חלוץ נולד בשנת 1939 בתל אביב, ישראל.
לאחר השרות בצבא (1960 – 1957) למד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית של ירושלים ברחובות לקראת התואר הראשון (.B.Sc) בחקלאות. את לימודיו לקראת התואר השני (Sc..M), בפיזיולוגיה של צמחים ואת הדוקטורט, בפתולוגיה של צמחים, סיים בשנת 1968 באוניברסיטה של קליפורניה בדוויס. לאחר שנה של פוסטדוקטורט במחלקה לביוכימיה, באוניברסיטה של ויסקונסין במדיסון ארה"ב, החל עדו, בשנת 1969, את עבודתו כחוקר במחלקה לאחסון פירות וירקות במכון וולקני.

הישגים מדעיים

בתחילת דרכו המדעית בשנות ה - 70, תוך כדי לימוד תהליכים פיסיולוגיים ופתולוגיים בפירות הדר לאחר הקטיף, גילה עדו ועמיתיו למחקר כי חומר החיטוי TBZ הניתן לפרי הדר בדונג מקטין משמעותית את רגישות קליפת הפרי לנזקי הצינה ופגמי קליפה אחרים בפרי הדר. למימצא זה היתה חשיבות רבה בהיות פרי ההדר, ובמיוחד פרי האשכולית, רגיש לטמפראטורות אחסון נמוכות וע"כ לא ניתן היה לאחסנו בטמפראטורה נמוכה מאד (2-4 מ"צ) להארכת משך המשלוח והאחסון, להפחתת קצב אבוד המשקל ולעיכוב התפתחות הרקבונות. הצוות המשיך לחקור את התופעה מהיבטיה הפיסיולוגים והביוכימיים השונים והמליץ בעיקבות ממצאי המחקרים לא רק על טמפראטורות אחסון אופטימאליות, נמוכות מאלה שהיו מקובלות עד אז, לאחסון אשכוליות וזני הדרים אחרים אלא גם על הדרך שתאפשר "סטריליזציה בקור" של פרי הדר (כתחליף לטיפול בא.ד.ב. שנאסר אז לשימוש) להדברת זבוב הים התיכון – טיפול הנדרש ע"י הרשויות היבוא של ארה"ב ויפן.

תהליכי הביוסינתזה של הורמון ההבשלה אתילן, במיוחד במהלך האינטראקציה בין הצמח והפטריה הגורמת בו למחלה, וייצורו ע"י פטרית העובש הירוק היה נושא מחקר פסיולוגי ביוכימי בו עסק עדו במשך שנים אחדות. ממצאי המחקרים הראו, בין היתר, כי להפרשת האתילן במהלך האינטראציה בין הפאטוגן לצמח יש תפקיד בהגברת עמידות הצמח למחלה וזאת ע"י אינדוקציה של סינתזה של חומרים אנטי-פונגאליים ע"י רקמות הצמח.

החל מאמצע שנות ה - 80 ועד פרישתו ממינהל המחקר חקר עדו וצוותו את נושא ההדברה הביולוגית של מחלות פירות וירקות לאחר הקטיף באמצעות שמרים ומיקרו-אורגניזמים טבעיים אחרים המצויים על גבי הפרי. הוא היה הראשון בארץ שחקר וקידם נושא זה ולמד את דרכי הפעולה של המדבירים הביולוגיים. בנוסף עסק רבות בשילובן של שיטות ההדברה הביולוגית עם אמצעים אחרים להדברת מחלות של פירות וירקות לאחר הקטיף ואף קידם את יישומה המסחרי של הטכנולוגיה במתקן פיילוט שנבנה במיוחד לשם כך ובבתי אריזה מסחריים, בשיתוף עם חברות מסחריות פרטיות.

חלוץ וצוותו, יחד עם שותפיו האמריקאיים לסדרת המחקרים בנושאי ההדברה הביולוגית, היו הראשונים בעולם לרישום פטנט על השימוש בשמרים טבעיים להדברה ביולוגית של מחלות פרי וירק לאחר הקטיף.

נושאי מחקר נוספים בהם עסק כללו השריה (אינדוקציה) של עמידות ביולוגית כנגד התפתחות מחלות בתוצרת חקלאית טרייה לאחר הקטיף בדרכים פיסיקליות (חום ו- UV ).

 עדו פרסם למעלה מ- 200 מאמרים מדעיים, פטנטים, מאמרי סקירה ( REVIEW) מוזמנים, פרקים בספרים, תקצירים של הרצאות בכנסים ודוחות עבודה.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בשנים 1978-1983 היה מנהל המחלקה לאחסון פירות וירקות במכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית, במינהל המחקר החקלאי. אחת המשימות החשובות באותן השנים הייתה התכנון וההקמה של בנין חדש למחלקה לאחסון באתר המינהל בבית דגן והעברת המחלקה לאחסון מרחובות לבית דגן. בפיקוחו של מנהל המכון הוקם בנין חדש שכלל מעבדות ומתקנים מודרניים (כולל כ - 40 חדרי איחסון לניסויים) המשמש מאז 1985 ועד היום את עובדי המחלקה. 

בשנת 1984 היה בין המארגנים של הסימפוזיון הבינלאומי הראשון להורמון הצמיחה אתילן שהתקיים בקריית ענבים.      מאז, כל ארבע שנים, ממשיכים לקיים את הסימפוזיון בנושא זה, בכל פעם במדינה אחרת. 

בשנים 1983-1987 היה עדו מנהל המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית במינהל. 
בשנת 1995 התמנה לסגן ראש המינהל לענייני אקדמיה ובשנת 1996 לסגן למחקר של ראש המינהל. 
בשנת 1997 (במסגרת חופשה ללא תשלום משרותו במינהל) מונה עדו למנהל קרן קמ"ח – BARD, הקרן הדו לאומית למחקר ופיתוח חקלאיים של ארה"ב וישראל ולאחר שיצא לגמלאות בפרישה מוקדמת הוא ממשיך לשמש בתפקיד זה  גם כיום. 

בשנת 1992 התמנה עדו כחבר הועדה העליונה לקידום עובדי מחקר במערכת האזרחית והוא ממשיך בתפקידו זה עד היום

הפרישה לגמלאות

בשנת 2000 פרש לגמלאות.
מאז הפרישה לגימלאות הוא ממשיך לנהל את קרן קמ"ח ולתרום רבות לקידום המחקר החקלאי בישראל. במהלך תפקידו זה הוא הנהיג שורה של שינויים ושיפורים בעבודת הקרן אשר תרמו להגברת היעילות תוך שמירה על הרמה המקצועית הגבוהה והיוקרה הרבה לה זוכה הקרן בארץ ובחו"ל. עדו מצליח לגייס מקורות תקציב חדשים ולקח על עצמו גם את ניהול שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראליים לבין עמיתיהם בקנדה ובאוסטרליה. בין היתר פועלת קרן קמ"ח היום בשיתוף פעולה עם שתי הקרנות הדו-לאומיות האחרות (BIRD ו BSF) להגדלת התקציב של שלושת הקרנות ועם קרנות אחרות בישראל (GIF והקרן הלאומית למדע) בניסיון להאחדת נהלים לצורך הקלה על החוקרים ורשויות המחקר.

ערכה עמליה ברזילי, יוני 2009

מעודכן לתאריך: 03/01/11 11:48
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
ותיקי המינהל ותרומתם
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר