היפאסטרום: הכלאות בין מיניות לטיפוח ולפיתוח של טיפוסים חדשים 

דורית סנדלר-זיו, האורל יון, קורנליו פינטה, דליה אבנור, אבנר כהן
המחלקה לצמחי נוי, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן

גידול בצלי היפאסטרום בישראל, למטרת ייצוא בצלים להפרחה, קיבל תאוצה רבה בשנים האחרונות. שטחי הגידול התרחבו והיקף יצוא הבצלים הגיע ל – 2 מיליון בצלים בשנה, עם תחזית לגידול בהיקף היצוא, בשנים הקרובות. גידול הבצלים מתרכז בעיקר באזורים החמים של הארץ (בקעת הירדן, וצפון הנגב). המעבר בשנים האחרונות לגידול בחממות עם חימום מצע, הביא לשיפור משמעותי באיכות הגידול והמוצר הסופי. ניתן להקדים את מועד האסיף והשיווק ולקבל פריחה איכותית למועד היותר מבוקש - חג המולד ( 5,4,3).
בצלי היפאסטרום משווקים לשלש מטרות עיקריות:
1. עציצים פורחים.
2. קטיף פרחים
3. בצלים יבשים להפרחה בבית הלקוח או למטרות גינון (Dry sale) 
דרישות השוק לכל אחד מהשימושים האלה הוא למוצר בעל אופי שונה. בזנים המיועדים לשווק כעציצים פורחים, מבוקשת היכולת לפתח שני גבעולי פריחה במרווחי זמן קרובים. הגבעול צריך להיות קצר וקומפקטי, בעל 4 פעמונים לפחות ואורך העלים כשני שליש מגובה גבעול הפריחה. לעומת זאת, למטרות קטיף מבוקש מספר רב של גבעולים, גבעול גבוה, דק ויציב, אפשרות לפרוש את הפריחה על פני עונה ממושכת וחיי מדף ארוכים של הפרחים. הטיפוסים הנמכרים להפרחה בבית הלקוח (Dry Sale), חייבים להיות קומפקטיים אך יש חשיבות פחותה למועד פריחתם המדויק. טיפוסי הגינון יכולים להיות נמוכים או גבוהים בעלי מופע רב גווני. בכל אחד מהשימושים קימת דרישה לבצלים איכותיים, יפים ונקיים מגורמי מחלות ומזיקים. (2,1 ) צבע הפרחים נע בין אדם, ורוד, כתם ולבן כאשר קיימים גם טיפוסים דו צבעוניים 
(Bicolor).הצבע האדום הוא עדיין המבוקש ביותר, אך השוק מעוניין במגוון צבעים רחב יותר. 
בישראל מגדלים כ 8-6 זנים עיקריים שמקורם מטיפוח הולנדי שנעשה לפני 45-25 שנה. זנים אלה הם הזנים המובילים בשוק העולמי וכל נסיון להחליפם בזנים טובים יותר לא היצליח בינתיים. מבחר הזנים המצומצם, מהווה גורם מגביל להרחבת השיווק של הבצלים מישראל. העלייה בפופולריות של הגידול בעולם, בעשור האחרון, הביאה להתעניינות מחודשת וביקוש לטיפוסים אחרים השונים מן הזנים המסורתיים, המקובלים (6). כדי לקבל "טיפוסים מיוחדים ושונים" יש צורך להרחיב את הרקע הגנטי ולהכניס "דם חדש" להכלאות, שמקורו ממיני בר בעלי צורה וצבע שונים.

הסוג היפאסטרום (Hippeastrum) שייך למשפחת הנרקיסיים(Amarylidacea) והוא כולל כ - 60 מינים שמוצאם מדרום אמריקה. תפוצתו באזורים הטרופיים והסובטרופיים של דרום אמריקה החל ממקסיקו והאנדים המערביים ודרומה עד צ’ילה וארגנטינה (8).
מיני בר ראשונים הובאו לאירופה בסוף המאה ה-18. מינים אלה שמשו כהורים לזנים ראשונים שטופחו החל מהמאה ה- 19 בעיקר בהולנד, בלגיה ואנגליה (10,9). הדגש בעבודת הטיפוח היה לטיפוסים בעלי פרח גדול, פרישה רחבה וצבעים בוהקים. רק מינים מעטים מתוך אכלוסית הבר השתתפו ביצירת הזנים התרבותיים ומשום כך הרקע הגנטי שלהם הוא צר ביותר והשונות מאד מצומצמת. מרבית הזנים המסחריים הם בעלי פרח גדול ופרישה רחבה ופורחים מבצל גדול יחסית. מגוון הצבעים והשילוב ביניהם הוא מצומצם.
במהלך שנות ה-90 חלה תנופה אדירה בכל נושא הטיפוח במיוחד בהולנד ודרא"פ, מתוך מטרה להרחיב את הרקע הגנטי וקבלת טיפוסים השונים מן הזנים שטופחו עד כה (8,7,6). המגמה בעבודת הטיפוח היא גם לכוון של טיפוסים בעלי פרחים בינוניים וקטנים, פרחים לא רגולריים, פרחים כפולים, מגוון רחב של צבעים וכושר פריחה משופר – מספר גבעולים גדול מבצלים יחסית קטנים.
במשך שנות עבודתנו בהיפאסטרום אספנו מגוון רחב של זנים מסחריים ממקורות שונים ומיני בר מעניינים שהובאו מדרום אמריקה. כאשר הכלאנו בין מיני הבר לכמה מן הזנים המסחריים, מצאנו שמעורבים כאן מנגנוני אי התאם בין מיני. בחלק מההכלאות ישנה חנטה ראשונית של זרעים בהלקט, אולם התפתחותם מעוכבת ומסתימת טרם זמנה בנשירת ההלקט והפלת העוברים. כדי לעקוף את תופעת אי ההתאם, המקובלת בהכלאות בין מיניות, נזקקים לטכניקה של חילוץ עוברים בתרבית. בדרך זו העוברים מתפתחים לצמחים בריאים וניתן לקבל מכלואים בין מיניים. (על תופעת אי התאם בין מיני וטכניקת חילוץ עוברים נדווח בנפרד, באחד הגיליונות הבאים של "עולם הפרח").
בהכלאות אלה התקבלו פרחים בגדלים שונים, בעלי מבנה פעמון רגיל או פרפרני עם עלי כותרת רחבים עד צרים חלקים וגלוניים. צרוף הצבעים בחלק מהפרחים היה מאד מיוחד ונתן אפקטים בהחלט מעניינים. בשלב זה היה מדובר במספר צרופים מצומצם ובדור ראשון , כאשר ההנחה היתה שככל שנרבה במספר הצרופים והכלאות חוזרות, הרי שבדור F2 ובהכלאות חוזרות ההתפצלות תהיה רבה יותר ונקבל מגוון רחב של טיפוסים. מיני הבר שנתנו מכלואים מיוחדים ומענינים היו H.cybister ו- H.papilio.
H.papilio (תמונה 1) מוצאו מברזיל, הפרח קעור, סחלבי בגוונים של בורדו משולב עם ירוק.
הכלאות עמו, במיוחד עם זנים קטנים ובינוניים, נותנות פרחים בעלי מבנה סחלבי קעור במקצת, עם שילוב ומגוון צבעים מאד מיוחדים (9,7).
H.cybister (תמונה 2) מוצאו מבוליביה. הפרח קטן, בעל מבנה סחלבי ועלי כותרת צרים בצבע אדום משולב עם ירוק באזור הקצוות. הוא פורח באביב וגבעול הפריחה נושא 4-6 פרחים. למין זה פוטנציאל רב כהורה בהכלאות, במטרה לקבל טיפוסים בעלי עלי כותרת צרים גלונים ומבנה סחלבי לא רגולרי (10,7).

מטרת העבודה: שימוש בהכלאות בין מיניות ההיפאסטרום לקבלת מוצרים חדשים ושונים, טיפוסים לעציץ ולקטיף, בעלי התאמה טובה לתנאי הגידול בארץ ותווית של מוצר ישראלי ייחודי.

מהלך העבודה

1. ביצוע הכלאות ליצירת שונות מחודשת כבסיס לברירת תכונות מבוקשות: בשנתיים הראשונות בוצעו למעלה מ – 500 הכלאות (צרופים גנטיים חדשים) במספר כיוונים:
א. הכלאות בין מיניות ( Interspecific crosses) – ביו מיני בר שונים ובין מיני בר למגוון רחב של זנים לקבלת 1F.
ב. הכלאות חוזרות (Back Crosses) – דור ראשון ודור שני (BC1, BC2) עם ההורים או זנים הדומים להם או עם מיני בר אחרים.
ג. הכלאות בין אחים ( Sib crosses) של 1F.  
ד. הכלאות בין אוכלוסיות של F1 מצרופים שונים ( F1(b) x F1(a) ). 

2. תנאי הגידול – הבצלים גדלים, החל משלב הזרע או צמחון מתרבית, בחממה מוגנת מחרקים (רשת P.I 40 מאש) בערוגות מנותקות עם חימום מצע. חימום המצע נעשה ע"י יריעות חימום חשמליות המונחות על תחתית הערוגה, זו שיטת חימום ייחודית פרי פיתוחו של אלי חזן ממושב גנות. הורדת הטמפ. בקיץ ע"י מסך טרמי 50% ומאוררי גג. מצע הגידול וההנבטה הוא סיבי קוקוס 80% : טוף 20%.
הזריעה נעשית מיד לאחר אסיף הזרעים (אפריל–מאי). צמחונים מתרבית הצלת עוברים מועברים מהמעבדה לחממה, החל מסוף מאי ועד אמצע יולי. כל הבצלצלים מזרעים או הצלת עוברים גדלים בצפיפות בארגזים שטוחים. בראשית נובמבר כל הבצלים, מועתקים ישירות מהארגזים לערוגות מנותקות עם חימום מצע לתקופת גידול של 10-9 חודשים, עד ראשית ספטמבר.
לאחר ההוצאה הבצלים עוברים חיטוי ולאחר היבוש מאוחסנים ב- 9 או 13 מ"צ למשך 6-8 שבועות עד לשתילה מחודשת.

3. ברירה וריבוי טיפוסים נבחרים – במועד הפריחה מסומנים טיפוסים נבחרים, לפי קריטריונים שנקבעו, ובמועד האסיף נלקחות הפצלות (בצלי בת) של כל אחד מהבצלים. בצל האם נשתל בחממת המחלקה בבית דגן להמשך מעקב, בעוד שהפצלות נשתלות בתנאי גידול מסחריים, בחממת הגידול של משתלת סעד- אסף, למשך עונת גידול אחת. בתום עונת הגידול נאספים הבצלים וממוינים לגודל. בצלים בגודל פריחה נלקחים למבחני הפרחה.

4. הפרחה – הבצלים מאוחסנים למשך 10-12 שבועות ב- 13מ"צ ונשתלים,לפי גודל בצל, בעציצים בחממה מחוממת. בזמן הפריחה נלקחים כל מדדי הפריחה המקובלים: מועד פריחה, מספר גבעולים לבצל, מספר פעמונים לגבעול, צימוח עלים והשרשה. התוצאות של כושר הפריחה ומבחני הגידול בחממה המסחרית נותנות לנו את הכלים להמשך עבודת הבירור לבחירת קלונים טובים וחזקים.

תוצאות

בשנתיים הראשונות לעבודה נעשו יותר מ- 500 הכלאות, שמחציתן לא חנטו בכלל. ב 10% מהצרופים התפתחו הלקטים נורמליים וכל השאר הועברו להצלת עוברים. זרעי היפאסטרום מאבדים מהר את חיוניותם ולכן הזריעה נעשית מיד לאחר אסיף הזרעים. הנביטה מתחילה כ - 4-3 שבועות לאחר הזריעה. מתוך כחמישים מההכלאות שזרענו נבטו רק 60% מהצרופים. תופעה זו מלמדת שבחלק מהמקרים מתפתחים זרעים אך הם פגומים. לעיתים ניתן לראות את הפגיעה בעובר לאחר אסיף הזרעים אך המדד הטוב ביותר הוא תוצאות הזריעה.
בהכלאות שנעשו בין אחים Sib-Cross)) של 1F לא הייתה כלל חנטה. בשנה השנייה כאשר עשינו הכלאות בין אוכלוסיות של F1 (תערובת אבקה של אוכלוסיית (F1הצלחנו, בעזרת תרבית הצלת עוברים, לקבל כמה עשרות בודדות של צמחים מכמה צרופים. יש לציין שבכל אוכלוסיית הצמחים של 1F לא התפתח אף הלקט בצורה ספונטנית, (תופעה שהיא מאד שכיחה בזנים המסחריים הטטרהפלואידים), מה שמעיד על מנגנון של אי התאם בתוך האוכלוסייה של הדור הראשון. 
 שעור ההצלחה של הכלאות בין מיניות היה גבוה (90-80%). כשליש מתוכן התפתחו באופן תקין להלקטים נורמליים והיתר הועברו להצלת עוברים. ברוב הצרופים מתקבלות אוכלוסיות גדולות למדי (60-20 צמחים). בהכלאות החוזרות כמחצית מהצרופים לא חנטו כלל וכל היתר הועברו להצלת עוברים. רק רבע מכל הצרופים של ההכלאות החוזרות נתנו יבול של יותר מ- 10 צמחים, כל השאר היו עם 10-1 צמחים.
למעלה ממחצית המיכלואים שהתקבלו מזריעה או מהצלת עוברים, פרחו כשנתיים לאחר ביצוע ההכלאה. ההכלאות שפרחו היו הכלאות בין מיניות עם H.cybister (תמונה 4) ו- H.papilio (תמונה 3) והכלאות חוזרות של F1 עם אחד ההורים או הורה השייך לאותה קבוצה. חלק מהמיכלואים הוערכו כמתאימים להמשך העבודה.

אחת ההכלאות המענינות ביותר, היתה הכלאה חוזרת של F1(x H.Cybister) עם מין בר נוסף H.Papilio. מהכלאה זו התקבלו צבעים ושילובי צבעים חדשים, בגוונים של צהב ירוק ואדום בורדו - אדום סגול (תמונה 5).

במועד הפריחה סומנו טיפוסים נבחרים לפי קריטריונים שנקבעו המשלבים ביניהם תכונות חזותיות של הפרח (צורה וצבע) עם תכונות כמותיות (מספר גבעולים/בצל, מספר פעמונים/גבעול וגודל פרח). בתהליך הברירה, ממשיכים עם טיפוסים נמוכים או גבוהים העומדים בקריטריונים המוזכרים לעייל. טיפוסים שאינם עומדים בקריטריונים אך נושאים תכונות ייחודיות, נישמרים כחומר גנטי להמשך העבודה.
המכלואים הנבחרים מועברים לרבוי ע”י פצלות, חיתוך לגזרות או תרבית ריקמה, להגדלת אוכלוסיות ומבחני פריחה. כל התכונות (מדדים) של כושר ריבוי, קצב צימוח וגדילה וכושר פריחה מהווים מדדים נוספים בקבלת ההחלטות להמשך העבודה עם קלונים ניבחרים, לקראת מבחנים מתקדמים ורישום זנים.

סיכום

הכלאות בין הזנים המסחריים עם מיני הבר הן קשות לביצוע, אך נותנות מגוון רחב מאד של טיפוסים יפים ומעניינים בשילובי צבעים וגוונים רבים. רק חלק קטן מכל הטיפוסים המתקבלים טובים ברוב תכונותיהם, להמשך ריבוי ומבחנים לקראת הוצאת זנים. ברוב המקרים יש להמשיך לעשות הכלאות חוזרות כדי לחזק ולהדגיש תכונות רצויות. תופעת האי התאם בין מיני מתבטאת בדר"כ גם בדור השני והשלישי ויש להמשיך לעבוד בטכניקה של חילוץ עוברים גם בהכלאות החוזרות. הגדלת מספר ההכלאות מכל צרוף מאפשרת לנו קבלת אוכלוסיות גדולות יותר מכל צרוף שבתוכן ניתן למצוא טיפוסים חריגים ומיוחדים.

בתוך אוכלוסיית הצמחים המתקבלת מהכלאות בין מיניות (F1) קיימים פרטים בודדים שהם יותר פוריים. ניתן לעשות עימם הכלאות חוזרות ולקבל צאצאים פוריים אותם ניתן להמשיך להכליא ללא צורך שימוש בטכניקה של חילוץ עוברים. בהיעדר מידע גנטי על ההורים בהכלאות, נעשית הערכת "כושר הצרוף" של ההורים ע"י מבחן הצאצאים שלהם.
יש לנו היום בחממה כארבעת אלפים מיכלואים בשלבי גידול וריבוי שונים. בחלקם נבחנה הפריחה משך 3-1 עונות והשאר יפרחו בשנה שנתיים הקרובות. חלק מהטיפוסים מאד יפים ומיוחדים והם עוררו עניין רב בקרב המגדלים בארץ, אנשי אגרקסקו ומגדלים מהולנד.
תהליך עבודת הטיפוח הוא ממושך ודורש אורך רוח. משך הזמן מביצוע ההכלאה ועד קבלת פריחה ראשונה הוא 2-3 שנים. תהליך של ריבוי, מיבחני גידול ופריחה נמשך 4-3 שנים כך, שהזמן המינימלי מביצוע ההכלאה ועד ההחלטה לרישום זן הוא 7-5 שנים. על מנת לזרז את התהליך ולקבל אוכלוסיות גדולות של קלונים נבחרים, צריך להתמקד בעידוד הריבוי והגידול.
מוצרים אלה אינם אמורים להחליף את הזנים המסחריים המסורתיים אלא, להתווסף אליהם לסל המוצרים כטיפוסים שונים ומיוחדים המתאימים למטרות שיווק שונות.
זני טיפוח ברמת ניקיון גבוהה עשויים לפתוח בפנינו שווקים בהם יש דרישה מוחלטת לחומר נקי כמו יפן וארצות נוספות במזרח הרחוק. טיפוסים חדשים ומעניינים, עשויים למשך אלינו יותר קונים מהשווקים המסורתיים ומשווקים חדשים. ביקוש למוצר החדש יעלה גם את הביקוש לזנים המסורתיים ושניהם ביחד עשויים להעלות משמעותית את הרווחיות ממכירת הבצלים.
בנוסף למשקי הריבוי המתמחים בגידול ליצוא בצלים עשוי להתפתח בארץ ענף למטרת קטיף פרחים שיכול להיות נלווה לגידול הבצלים או כהתמחות בפני עצמה.

ספרות             
 

1. דה-יונג, א. 1995. המצב בשוקי האמריליס. בשוקי היצוא 3: 8-5. 

2. יהודה, א., כהן, י., סנדלר-זיו, ד., יון, ה., כהן, א., ליליין-קיפניס, ח., גרה, ע. 1998. וירוסים בהיפאסטרום: זיהוי, איפיון והכנת סטוק גרעין חופשי מוירוס. דפי מידע 6: 73-72.

3. סנדלר-זיו, ד., יון, ה., כהן, א., כוכבא, מ. 1998. השפעת טמפרטורות הגידול על התפתחות הצמח ואיכות המוצר הסופי. דפי מידע 10: 76-72.

4. סנדלר-זיו, ד., יון, ה., כהן, א., קורנליו, פ., גלעד, ז., אחיעם, מ., צור, נ. 1999. טיפול בחומר הריבוי לפני השתילה והשפעתו על התפתחות בצלי היפאסטרום. דפי מידע 10:.68-66.

5. סנדלר-זיו, ד., יון, ה., כהן, א., קורנליו, פ., רוזנברגר, א., דוידזון, ה., פילוסוף-הדס, ס. 2000. השפעת משטרי טמפרטורת האיחסון ומקור הבצלים על איכות הפריחה בזנים שונים. דפי מידע 10: 80-77

6. Barnhoorn, F.1991. Cultivars of Hippeastrum their evolution from the past and their development  for the future. Herbertia 47: 76-79.

7. Komoririya, s. 1991. Breeding of Hippeastrum in Japan. Herbertia 47:131-136.

8. Meerow, A.W., Broschat, T.K., Kane, M.E. 1991. Hippeastrum breeding at the university of Florida. Herbertia 47: 4-10.

9. Okubo, H. 1993. Hippeastrum (Amaryllis). In: The Physiology of Flowers Bulbs. A. De Hertogh, M.Le Nard, Eds., Elsevier, Amsterdam pp. 321-334.

10. Traub, H.P., 1958.The Amaryllis Manual. Macmillan Pub. Co., NY.

תודתנו לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות וקרן צ"חר עבור מימון מחקר זה. לעזריאל אסף ואיציק לויכטר ממשתלת סעד- אסף עבור שיתוף הפעולה וגידול הבצלים.

"עולם הפרח", אוגוסט 2004, עמ' 52-55