En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

ישראל רייכרט נולד ב-1891 באוז'רקוב שבפולין. בצעירותו למד בישיבה של הרב יצחק יעקב ריינס, ממייסדי הציונות הדתית. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל. התחיל דרכו כפועל חקלאי ובהמשך החל לימודיו בסמינר למורים "עזרה" בירושלים. תעודת הוראה קיבל בשנת 1911 ובמשך שנתיים היה מורה בבית הספר "עזרה" בחיפה, והנהיג חידושים בהוראת הטבע.
בשנת 1913 נסע לברלין להשלמת לימודיו האקדמיים בביולוגיה. ב-1921 סיים לימודיו לתואר דוקטור בנושא: עולם הפטריות של מצריים, המבוסס על אוספי פטריות שהיו שמורים במוזיאון הבוטאני של ברלין.

בתקופת שהותו באירופה, היה רייכרט פעיל בארגונים ציוניים ועסק בהפצת ידיעת השפה העברית. על פי התיעוד, נמצא שרייכרט קירב את חיים ארלוזורוב ואנציו סירני לרעיון הציוני.

עם סיום לימודיו וחזרתו לארץ ישראל, הוזמן ע"י פרופ' אוטו ורבורג והאגרונום יצחק וילקנסקי – וולקני, מנהל תחנת הניסיונות, להצטרף לתחנת הניסיונות החקלאית החדשה שנוסדה בארץ ע"י ההסתדרות הציונית, ולנהל בה את המחקר למחלות צמחים. יש לציין שבשנות ה-20 לחקלאים לא היה מידע רב באשר לסוגי המחלות מהן נפגעו אוכלוסיות הצמחים בארץ ישראל. ד"ר רייכרט היה מראשוני החוקרים של תחנת הניסיונות. היה מוותיקי בוני הציונות והארץ, וחלוץ בפיתוח המחקר החקלאי בישראל.

הישגים מדעיים

עבודותיו ועבודות עוזריו ותלמידיו הרבים, עסקו בהיבטים השונים של הפיטופתולוגיה, בתיאור ובהדברה של מחלות הגידולים החקלאיים החשובים בארץ: בתבואות, ירקות, עצי פרי נשירים ופרי ההדר.

מחקריו עסקו בזיהוי מחוללי המחלות הנגרמות ע"י פטריות, בקטריות, וירוסים - וקביעת תפוצתן בעזרת סקרים ואוספי מדגמי צמחים חולים מכל חלקי הארץ. בשנת 1939 פורסמו תוצאות עשרים שנות סקר ברשימות של המחלות הנמצאות בארץ בגידולי שדה, בירקות, במטעים ובפרחים. הסקרים הובילו לחקירת הגורמים הקובעים את הופעת המחלות באזורים ובעונות שונות. לימוד האקולוגיה של התפרצות המחלות הצביע על התפקיד המרכזי של הלחות - גשם, השקיה וטל - כגורם העיקרי להתפתחות הפטריות והבקטריות, והתפרצות המחלות בגידולים החקלאים השונים. רייכרט וצוותו הקדישו תשומת לב רבה לחקר מקור המידבק (האינוקולום) של המחלות, ודרך התפשטותן.
ד"ר רייכרט שילב את המחקרים במגמה חדשה בחקר מחלות הצמחים "הפאתוגיאוגראפיה". בגישה זו מאופיינים מחוללי המחלות בהתאם לתפוצה, למוצא הגיאוגרפי, לדרכי ההתפשטות ולדרישות האקולוגיות. גישה זו אפשרה גם לחזות את התפשטות המחלות לאזורים שטרם נפגעו. הוא אשר המציא כמה מהמונחים העבריים במדע הפיטופתולוגיה – כגון שמות המחלות כשותית, דוררת, חילדון, קשיוניה וכו'.
בשנות ה-30, כשמדע הוירולוגיה היה רק בראשיתו, תארו חוקרי המחלקה שתי מחלות דמויות-וירוס בפרדסים, 'העלעלת' ו'נקרון העצה' ותרמו בכך לענף ההדרים. בראשית שנות ה-50 איתרו את מחלת הטריסטזה במיני הדרים שונים. תרומתם החשובה הייתה הנחת היסוד להדברת מחלות צמחים באמצעות חומרי הדברה כימיים, בשדה, במטע ובמחסן. הם החלו בשימוש פונגיסידים על בסיס נחושת, גפרית וכספית, ומאוחר יותר, תכשירים אורגניים כמו הקארבאמאטים ושיכללו את האמצעים האגרוטכניים. כמו כן יצרו תשתית לרישוי מסודר של קוטלי פטריות. ראויים לציון עיסוקם של החוקרים בפטריות הכובע המצויות בארץ וחקר החזזיות והשימוש בהן כאינדיקטורים אקולוגיים. תוצאות המחקרים של פרופ' רייכרט סוכמו בעשרות פרסומים מדעיים.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

ד"ר רייכרט יסד וניהל את המחלקה לחקר מחלות צמחים, שנקראה גם "המחלקה לפתולוגיה של צמחים" או "לפיטופתולוגיה" במשך 39 שנה, משנת 1922 עד 1959. בראשית הקמתה הייתה ממוקמת בתל-אביב. בשנות ה-30 הועברה לרחובות ומאמצע שנות ה- 50 התמקמה בבית דגן במכון וולקני. בתקופה זו כיהן ד"ר רייכרט גם כמנהל המכון להגנת הצומח. בתקופת ניהולו, המחלקה לפתולוגיה של צמחים הייתה אחת הגדולות והפעילות של התחנה. בשנת 1930 המחלקה כללה 7 עובדי מחקר ובשנת 1960 כללה 10 חוקרים.
ב-1943 התמנה ד"ר רייכרט למרצה למחלות צמחים במכון להוראת החקלאות, לימים הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, וב-1949 זכה למינוי של פרופסור מן המניין. במשך תקופת עבודתו הארוכה, כחוקר וכמרצה בפקולטה, חינך תלמידים והדריך עמיתים, ורבים מילאו ועדיין ממלאים תפקידים מרכזיים במחקר, בהוראה, בהדרכה ובמעשה החקלאי.
פרופ' רייכרט פעל להפצת ידע מקצועי במחלות צמחים בין החקלאים היהודים והערבים והמורים לטבע. הוא הרצה, לימד, השתתף בכנסים באזור הים-התיכון, באירופה ובארה"ב, והיה חבר בחברות מדעיות ומקצועיות של מדינות שונות.

בשנת 1955 זכה לקבל את פרס ישראל לאות הוקרה למפעל חייו.

הפרישה לגמלאות

פרופ' רייכרט פרש לגמלאות באופן רשמי ב-1959, אך המשיך לעבוד במכון וולקני כחוקר עד 1968.

בשנת 1975 נפטר.

ד"ר יוסף פלטי, שהיה יו"ר החברה הפיטופתולוגית הישראלית, הספיד את פרופ' רייכרט באומרו שהיה חלוץ שיצר תשתית מדעית בתחום מחלות צמחים ותרם בכך לפיתוח חקלאות מודרנית בארץ. נאמר עליו שהיה איש רוח ובלשן. אשתו, נדיה אטינגון-רייכרט, הייתה פסנתרנית ידועה.

 

ערכה עמליה ברזילי, 2009

מעודכן לתאריך: 22/02/09 12:16
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר