תולדות חיים
יוסף רותם נולד בשנת 1920 בוורשה שבפולין. בגלל סלידתו ממשטר בתי הספר בפולין גורש ממרביתם וסיים השכלתו בארבע וחצי כיתות. בגיל 16 שנה היה ספן, עבד שנתיים בדייג בים הבלטי וקרא ספרי ספנות ומטאורולוגיה. את ראשית מלחמת העולם עבר רותם בוורשה ואחרי כיבושה עבר את הגבול הסובייטי ועבד כסבל בלבוב. בשטחים הסובייטים מצאו מקלט כרבע מליון יהודים ממערב פולין שהוצעה להם אזרחות סובייטית כדי לכבול אותם בברית המועצות. מרבית היהודים סרבו והוגלו לסיביר או לצפון רוסיה. גם רותם נאסר וגורש. עם פלישת הגרמנים לרוסיה שוחרר מגולאג ועבד על טרקטור בקירבת הגבול הטורקי. הוא ניסה לעבור את הגבול אך לשווא. אחרי מאסר נשלח לאוזבקיסטאן שם היה טרקטוריסט. אחרי מפלת גרמניה הצליח לחזור ללבוב, משם לפולין ולגרמניה. מגרמניה בשנת 1947 עלה על אוניית מעפילים לארץ ישראל. הספינה נתפסה ע"י האנגלים, והנוסעים הוחזקו במחנות בקפריסין. לאחר שנתיים הגיע רותם לארץ וכעבור יומיים התגייס לחיל הים שם שרת עד תום המלחמה.
בשנת 1951 נרשם ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית. כמקובל אז עם פליטים חסרי תעודות, הוזמן לראיון אצל פרופ' אופנהייימר והודות לידע האוטודידקטי התקבל ללימודים. תואר ראשון סיים בירושלים. לקראת התואר השני עבר ללמוד ברחובות והצטרף למחלקה לפתולוגיה ולמחקריו של פרופ' רייכרט בתחנת המחקר החקלאי. נושא המסטר בהנחייתנו היה:
"Phytophtora infestans." עם גמר לימודי המסטר החל בעבודת דוקטור. בנושא: "אפידמיולוגיה של Alternaria solani" אותה סיים ב- 1961.
הישגים מדעיים
עבודותיו, במסגרת הדוקטוראט, יצאו אל הפועל בעזרת שיטות עבודה שפיתח. רותם המציא ובנה מכשירים למדידת תקופות הטל בלילות, ופיזור נבגים בשעות היום בעוצמות שונות של הרוח שגרמו לסופות חול. לימוד כל הגורמים הוכיח שהתאמת מחלת Alternaria בעגבניות ותפוחי אדמה לתנאי הנגב נבעה מהשפעה הדדית של סופות חול המפזרות נבגים ופוצעות עלים הנעשים רגישים לכמויות טל בלילות המספקות רטיבות להדבקת הצמחים. כל הבדיקות נעשו בחלקות בהן נבדקה השפעת פונגצידים על התפתחות המחלה. צירוף זה איפשר הוצאת מסקנות עיוניות ומעשיות.
לאחר הדוקטוראט הוזמן להשתלמות במחלקה לפתולוגיה של Pen State University מרכז למחקר אפידמיולוגי. השתתף בכנס שמומן ע"י נאטו, אליו הוזמנו מדענים מארצות שונות. תרומתו בכנס עודדה מתן מענק מחקר לנושא אפידמיולוגיה וחיזוי מחלות באזור חצי מדברי. המענק אפשר לרותם בניית מעבדה משוכללת ומצוידת היטב. רותם חקר את תופעת הקומפנסציה. התברר שתנאי מינימום, אופטימום ומקסימום של גורמי האקלים המשפיעים על פטריות כמו טמפרטורה וטל, אינם ערכים קבועים אלא משתנים בהתאם לגורמים אחרים. בהתאם לתופעה זאת גורם המצוי ברמתו הגבוהה מפצה על רמתו הנמוכה של הגורם שמגביל התפתחות המחלה. תופעת הקומפנסציה גם מאפשרת פעילות פטריות הזקוקות לתקופה ממושכת (לדוגמא, 20-30 שעות) הרטבה כדי להדביק את הצמח. פטריות אלו לא היו מדביקות באזורים יבשים לולא עמידות נבגיהם ליובש בשעות יום בין לילות עם טל. הן לא מדביקות אחרי לילה אחד עם 6-9 שעות טל, אלא אחרי מספר לילות בהם סך שעות הטל מגיע ל- 20, 30 שעות. בנוסף למחקרים אפידמיולוגים עסק רותם בחקר תהליכי ספורולציה בפטריות ביוטרופיות (אובליגטוריות) ופטריות נקרופטיות (פקולטטיביות). התברר שפטריות ביוטרופיות מעודדות הטמעה של הצמח ומגייסות מוטמעים ליצירת נבגים. לעומתם פטריות נקרוטרופיות לא מעודדות הטמעה ויוצרים נבגים על רקמות מתות. פרופ' רותם פרסם מאמרים רבים בעיתונות המקצועית והבינלאומית.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנת 1984 אירגן רותם בארץ את הכנס החמישי לאפידמיולוגיה.
במשך כל השנים השתלמו אצלו מתמחים מארצות שונות וסטודנטים מגרמניה והולנד לעבודות גמר ודוקטוראט.
הפרישה לגמלאות
פרופ' רותם פרש לגמלאות בשנת 1985 ומאז לא הפסיק את עבודתו. הוא הוזמן למשך שנה ל- Braunschweig וכמו כן פרסם שני ספרים באנגלית האחד עם פרופ' קרנץ מגרמניה Experimental techniques in plant disease epidemiology. Springer Verlag 1988. הספר השני על הסוג Alternaria, (.(American Phytopath. Press בשנת 1958 ערך עם ד"ר פלטי וד"ר יפת בן יפת ספר ראשון בעברית על מחלות צמחים בישראל. המהדורה השנייה של הספר יצאה בשנת 2000. בשנת 2003 כשהוא בן 80 שנה הוציא לאור ספר שכתב 'מצלבי קרס אל דגלים אדומים' ספר היסטורי המתאר את תולדות ידידיו בשואה. פרופ' רותם בעל הדעה שחוקר אינו מקבל מוסכמות, לדבריו לחוקר צריכה להיות היפותזה שמקורה באינטואיציה ותוצאות המחקר צריכות לשכנע.