En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

גבריאל שילר נולד בשנת 1939 בארץ וגדל בתל-אביב.
בשנים 1954-1958 למד בתיכון החקלאי "הכפר הירוק". בשנים 1958-1961 שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. בשנים 1961-1962 למד בבית - הספר לגננות ושתלנות בפתח - תקווה וסיים כהנדסאי גינון. בשנת 1965 סיים תואר בוגר באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות ברחובות. בעקבות זכייתו במלגת חילופין של ממשלת שווייץ, המשיך את לימודיו בפקולטה ליערנות של הטכניון הפדראלי השוויצרי בציריך, ובשנת 1968 הוענקה לו דיפלומה של מהנדס – יערן.

בשנת 1969 החל את עבודתו כמהנדס – יערן, במחלקה לחקר היער של מינהל המחקר החקלאי- באילנות. בשנת 1978 הגיש עבודת מחקר לקבלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת תל-אביב, בנושא: "השפעת גורמי סביבה על ההתחדשות הטבעית של יער אורן ירושלים". בשנת 1986 נסגרה המחלקה לחקר היער באילנות, וד"ר שילר התקבל למחלקה למשאבי- טבע של מינהל המחקר החקלאי, בבית דגן.

הישגים מדעיים

מחקריו של גבריאל שילר עסקו בתחילה בהשפעת תנאי בית הגידול על התפתחות יערות אורן ירושלים נטועים; השפעת התנאים האקולוגיים על התחדשות טבעית של יערות אורן ירושלים והפעילות היערנית הדרושה לשם חידוש טבעי של היער; השפעת הטיפול היערני על המיקרו-אקלים ביער ומכאן על הרגשת הנוחות התרמית של קהל הנופשים ביער; מידת הפחתת מפלס הרעש על ידי מיני עצי יער בודדים וחלקות.
בעקבות התמוטטות יער שער-הגיא, שניטע בתקופת המנדט, שאירעה ב-1973, החל ד"ר שילר לחקור את ההבדלים הגנטיים בין אוכלוסיות ים-תיכוניות של אורן ירושלים, אורן ברוטיה, אורן קנרי ואורן הגלעין, אשר שימשו כמקור זרעים ליסוד יערות ממינים אלו בארץ. כמו כן חקר את השונות הגנטית של שלושת מיני האלונים העיקריים בחורש הים-תיכוני בארץ. בנוסף התעניין בנושא של כמות המים הנצרכת על ידי מיני עצי יער נטועים וטבעיים על מנת לנסות ולקבוע קריטריונים לממימשק היער שימנעו את התמוטטותו בשנות בצורת וכתוצאה מהפחיתה בכמות הגשמים במזרח אגן הים התיכון כתוצאה משינויי אקלים גלובליים. נימצא כי במיוחד ביערות הנטועים בשפלה, דרום הרי יהודה וצפון הנגב, יש להפחית מכמות העלוה המדיתת ליחידת שטח כך שכמות הדיות לא תגדל מעבר ל-50% מכמות הגשמים הממוצעת בכל אזור; כמו כן יש צורך בהפחתה רבה של שטח העלווה המדיתת בחורש הטבעי במדינה גם בחבל הים - תיכוני.

 ד"ר שילר פרסם כ- 70 מאמרים בעיתונות מדעית מבוקרת ומספר פרקים בספרים מקצועיים. השתתף בכנסים בין-לאומיים, ויצר קשרים עם קבוצות מחקר במדינות רבות, וביניהן: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, ארה"ב, גרמניה, יון, יפן, ירדן, מרוקו, סין, סלובקיה, ספרד, פינלנד, צרפת, קנדה, רומניה, שווייץ ותורכיה.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

גבריאל שילר היה נציג ישראל באיגוד העולמי של המחקר היערני.(IUFRO) בשנים 1990-2000.
בין השנים 1987-2004 לימד ד"ר שילר פרקים ביערנות בקורסים להנדסאים חקלאיים במדרשת רופין, בבית הספר לגננות ולטכנאות- נוף בפחת-תקווה, במקווה-ישראל ובנהלל. הוא הרצה בקורסים מתקדמים למדעי חקלאות במינהל המחקר החקלאי (1998- 2003); ועסק כל השנים בהדרכת עובדי אגף היעור של קק"ל. משנת 1988 הרצה בנושאים יערניים במסגרת הפקולטה לחקלאות. בשנת 2002 הוענקה לגבריאל תעודת הוקרה מיוחדת על ידי מינהל המחקר החקלאי, ובשנת 2006 קיבל מנוי של פרופסור-חבר-עמית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הפרישה לגמלאות

ד"ר גבריאל שילר פרש לגמלאות בשנת 2004 ומאז הוא ממשיך לעבוד במינהל המחקר כמתנדב מומחה בתחום היערנות.    

  • ספרו החדש של פרופסור גבריאל שילר, ראה אור בנובמבר 2013, כל המעוניין להרחיב את ידיעתו אודות גידול עצי יער ויערות בישראל, מוזמן לשמור את הספר בצורתו האלקטרונית ע"י לחיצה על הקישור הבא:

http://israelforests.wordpress.com/

ערכה עמליה ברזילי,  2009

מעודכן לתאריך: 09/01/14 14:04
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר