תולדות חיים
סלעי נולד ב- 1926 בגרמניה, בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. למד והתחנך בביה"ס העממי "בלפור" בת"א, ובשנים 1942-1946, בביה"ס החקלאי במקוה-ישראל.
בתקופת המנדט שירת כנוטר. ועם קום המדינה התגייס לצה"ל.
לאחר שיחרורו ב-1950 למד באוניברסיטה העברית ובשנת 1956 קיבל תעודת הוראה במקצועות החקלאות מטעם הפקולטה לחקלאות והאוניברסיטה העברית. במשך מספר שנים עסק בהוראה בביה"ס החקלאי "כנות". ב-1959 השלים לימודיו לתואר מוסמך בפקולטה לחקלאות.
ב-1957 התחיל לעבוד במסגרת האגף לבעלי-חיים בתחנה לחקר החקלאות בניסויי מרעה בבקר לבשר. משנת 1959 לימד במרכז אימון את מקצוע תעשיית החלב. המרכז הזה, שהופעל בתחנה לחקר החקלאות, כלל מחלבה תעשיתית והכשיר טכנאים בתחום תעשיית החלב.
ב-1960 מונה למנהל המרכז הנ"ל, ובתפקיד זה עסק בארגון ההוראה, בבחירת המורים, בתיאום המקצועות ובקביעת תכנית הלימודים. כן היה מעורב בתהליך העבודה היום-יומי של התלמידים.
הישגים מדעיים
סלעי עסק פיתוח שיטות קולומטריות לבדיקת אחוז החלבון בחלב, שינויים בחלב ומרכיביו בהשפעת גורמים תזונתיים ומיקרואורגניסמים, פיתוח חומרים מתריסים ותרכובות מינרליות בהזנת בקר והשפעתם על הרכב החלב ותכונותיו, ניצול מי הגבינה ומוצרי לואי אחרים של תעשיית החלב להזנת בקר ושימוש בפפסין מעופות בתעשיית הגבינות.
בשנת 1970 הגיש עבודת דוקטור לאוניברסיטה העברית בנושא "דיאטות סמי- סינטטיות עניות בתאית ו/או עשירות באנרגיה והשפעתן על מרכיבי החלב".
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
החל משנות ה- 1970 כיהן כמורה בנושא החלב ומוצריו בפקולטה לחקלאות.
היה לסלעי מוניטין רב והוא הוזמן לשמש כיועץ במוסדות רבים בארץ ובעולם. מטעם מכון התקנים הישראלי השתתף בועדות שעסקו בתקני מזון. הוא ערך סקרים עבור מוסדות בינלאומיים על ארגון תעשיית החלב בהודו (1969), בג'מיקה ובקוסטה ריקה (1976) ובזמביה (1981). כן השתתף בועדה מקצועית בשוודיה (1971).
ד"ר סלעי גורדין השתתף בהקמת המרכז לחלב בתחנה לחקר החקלאות וחינך דורות של בעלי מקצוע אשר מכהנים היום בעמדות מפתח בתעשיית החלב.
נפטר בטרם זמנו ב-1984 בעקבות מחלה קשה.