En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
מנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
דצמבר 2009
לחומצת אומגה 3 המופקת מדגים יש טעם רע, עלותה גבוהה ויתכן שהיא מכילה כספית וזיהומים אחרים שמקורם בדגים. למרות זאת, בגלל אין ספור המלצות רופאים ויחסי ציבור מעולים של החומצה הפופולארית אנשים מעדיפים "לבלוע" את החסרונות. מחקר של מרכז וולקני בתחנת המחקר בנווה-יער גורמת לאנשים שנתקע להם הדג בגרון לנשום לרווחה: הפקת חומצת אומגה 3 ממרווה.

בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות חומצות שומן "אומגה שלוש" במזון, כאשר המקור העיקרי הוא שמן דגים. בשל החסרונות של שמן הדגים מחפשים בעולם מקורות צמחיים לשמן עתיר "אומגה שלוש". המקור העיקרי כיום הוא זרעי פשתן, אולם גם לו חסרונות רבים כמו: טעם זר, חוסר יציבות ותכולה של חומרים נוספים שאינם תמיד רצויים. צוות מחקר בראשות ד"ר נתיב דודאי מתחנת מחקר בנווה יער של מרכז וולקני, פיתח צמח מהסוג מרווה (Salvia) כבעל פוטנציאל מסחרי להפקת שמן איכותי עתיר חומצת שומן מסוג "אומגה שלוש" הנקראת חומצה אלפא לינולנית (ALA). מדובר בצמח רב שנתי ממשפחת השפתניים, המשמש ברגיל להפקת חומרים ריחניים עבור תעשיות הקוסמטיקה והמזון.

ד"ר דודאי מספר על המחקר: "צוות המחקר התמקד בזרעי המרווה, פיתח וטיפח אותם כגידול לייצור זרעים עם כמות גבוהה של שמן צמחי העתיר בחומצות שומן מסוג אומגה שלוש. החומצה עולה באיכותה על זאת המופקת ממקורות אחרים הקיימים כיום, בעיקר בשל טעמה ויציבותה המאפשרים את יצורו בתור תוסף מזון. בנוסף לכך, היא מסייעת לצמצום הנזק האקולוגי כתוצאה מצמצום אוכלוסיית הדגים לטובת הפקת חומצת אומגה 3". לזן החדש ניתן הכינוי "אלינה". לצורך פיתוחו של הזן ומסחורו נחתם הסכם בלעדי עם חברת "מגנטיקה" שגם גייסה משקיעים להמשך פיתוחו החקלאי, הטכנולוגי והשיווקי. כמו כן נרשם הגידול החדש כפטנט בינלאומי בארצות שונות ברחבי העולם. כיום כבר קיים יצור מסחרי של השמן בקפסולות מאלפי דונמים של מרווה ברחבי הארץ.

דצמבר 2009

אלפי שנה הזית השקו החקלאים את הזית באופן ידני. מדוע אם כך היום זקוקים למטוס, לווין, מחשב ותוכנה מתקדמת על מנת להשקות מטעי זיתים? מכון וולקני מציג בכנס כנס בין לאומי בנושא השקיית זית שנפתח היום בנצרת את טכנולוגית ההשקיה של העתיד

החקלאים העוסקים בגידול זיתים כבר יודעים שלהשקות זית זה לא כל-כך פשוט. עד לשנים האחרונות, לא הושקה הזית באופן מלאכותי. מסוף שנות התשעים ועד לתחילת שנות האלפיים הוכפלה צריכת שמן הזית והעמידה את מגדלי הזיתים בפני האתגר לספק את כמויות הזיתים הדרושות. לצורך כך, רבים ממטעי הזית המסורתיים, אשר ניזונו ממי גשמים בלבד, הוסבו במהלך השנים האחרונות להשקיה ויבולם עלה. אולם, עם העלייה ביבול נמצא במחקרים אחרונים כי עצי זית מושקים בעודף נוטים להניב שמן באיכות נמוכה יותר, וכי על-מנת להגיע לאופטימיזציה בין כמות השמן ואיכותו, יש לנהל את משק המים של המטע באופן מדוד ומדויק. אם מוסיפים לזה את המחסור במים ואת מחירם ההולך ומאמיר, הניהול המדויק של משק המים עשוי לחסוך למגדל באופן משמעותי – הוא ימכור יותר יבול, באיכות ובמחיר גבוהים יותר, ובמקביל הוצאותיו על המים יקטנו.

מטע זיתים חוקרי מרכז וולקני מפתחים בימים אלו שיטה לניצול ועיבוד צילומים תרמיים אשר יאפשרו לחקלאים לאתר בדיוק רב היכן ישנם עצים הסובלים ממחסור במים (עקה) ועצים הסובלים מעודף השקיה. על הפיתוח מספרת ד"ר נורית אגם, עמיתת מחקר במרכז וולקני: "פוטנציאל השימוש בצילומים תרמיים לניהול השקיה אופטימלית הוא רב. למרות שקיימות היום מספר שיטות לבדיקת מצב המים בצמח, רובן ככולן מבוססות על מדידות נקודתיות של עצים ספציפיים, ורבות מהן דורשות התערבות פוגענית בעץ (תלישת עלים למשל). יתרונם הגדול של הצילומים התרמיים נובע מהיותם בלתי פוגעניים ואף חשוב מכך, מיכולתם לתת תמונת מצב של המטע כולו ועם זאת לקבל מידע על כל עץ ועץ."

כיום, תמונות תרמיות באיכות הדרושה זמינות רק באמצעות צילום ממנוף או ממטוס. למרות שמחירי הטיסות יורדים, וזמינות הצילומים המוטסים הולכת ועולה, עדיין שתי אפשרויות אלו אינן כלכליות מספיק כדי להפוך לשיטות אופרטיביות עבור החקלאים, ודאי לא בארץ, בה המטעים הם קטנים יחסית. יחד עם זאת, יש להניח שבעתיד הנראה לעין תשתפרנה יכולות הלווינים לרמה כזו שצילומי לווין יוכלו לשמש לניטור מצב המים בעץ, ולמעשה ניתן יהיה להוריד את התמונות התרמיות מהאינטרנט, להעבירן דרך מודל ממוחשב, ולדעת בדיוק מה מצב המים בכל נקודה ונקודה במטע, ובהתאם לנהל את משק המים באופן מיטבי. על-מנת שניתן יהיה להפיק את המקסימום מהיכולות העתידיות של הלווינים, יש צורך היום לפתח את השיטות והמודלים ולהתאימם לצרכי החקלאים בכלל ומגדלי הזיתים בארץ.

הפעילות האינטנסיבית בישראל בנושא מחקר בהשקיה בזית, על אף חלקה הקטן יחסית משטחי הזית בעולם (פחות מ 1%) הביאה להחלטה לקיים את הכנס הבינ"ל הראשון מסוגו בסוגיות של השקיה ואיכות שמן זית דווקא בישראל. בכנס, המאורגן על ידי מרכז וולקני והפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, ישתתפו החוקרים המובילים בתחום מ 16 מדינות ובניהן: ספרד, יוון, איטליה, ארה"ב, אוסטרליה, הרשות הפלסטינית וירדן. בכנס יוצגו המחקרים העדכניים ביותר בתחום וידונו האמצעים בעזרתם ניתן להגיע לרמות היבולים הגבוהות תוך שמירה על איכות גבוהות של שמן.

בקבוצת המחקר המפתחת טכנולוגיות של צילום תרמי לצורך השקיה חברים: ד"ר ויקטור אלחנתי, ד"ר יפית כהן, ד"ר אלון בן- גל וד"ר ארנון דג.

דצמבר 2009

בדיקת הריון לפירות וירקות

האם הירקות והפירות שאנו אוכלים נושאים שאריות של חומרי הדברה ותרופות? האם ישנם חומרים מסוכנים במים ובקרקע מסביבנו? בדיקת "הריון" פשוטה תגלה זאת מעבדות עם ציוד של מאות אלפי דולרים, צוותי מחקר גדולים ומיומנים, שימוש בחומרים רעילים, הכנת פרוטוקולים רבים לסוגים שונים של חומרים והמתנה ארוכה. כל אלו הם חלק בלתי נפרד מבדיקות קפדניות ומחמירות של הפירות והירקות המיוצאים לשוק האירופאי שנועדו לוודא כי לא נותרו בהם שאריות של חומרי הדברה או תרופות.

פיתוח חדש של מרכז וולקני מאפשר בדיקה פשוטה, זריזה וזולה שאינה דורשת מיומנות המבוססת על העיקרון של בדיקת הריון לאיתור שאריות חומרי הדברה ותרופות בפירות וירקות ולזיהוי גורמים מזהמים במים ובקרקע.

השוק האירופאי מציב דרישות מחמירות וקפדניות לגבי הכמות המותרת של חומרי הדברה בפירות וירקות. במידה ויש בנמצא שאריות של חומרי הדברה מעבר לרמה המותרת, המשלוח מושמד או מוחזר. מקרה כזה עלול לסכן את המוניטין והאמינות של המדינה ממנה יצא משלוח זה ולגרום לכך שאירופה תפסיק לצרוך ממנה תוצרת מסוימת לאורך זמן. מסיבה זו עוברת התוצרת החקלאית המיוצרת לאירופה בדיקות מדוקדקות. בדיקות לאיתור שאריות של חומרי הדברה מבוצעות כיום במעבדות פרטיות והן יקרות ורב שלביות. הן לא כוללות כמעט בדיקות לזיהוי של שאריות תרופות במזון. עלות הבדיקה עומדת על 120$ לכל דגימה נבדקת של ירק ופרי ועשויה להמשך בין שבוע לשבועיים, פרק זמן שעלול לסכן את איכות המשלוח כולו. בנוסף לכך, יש צורך בצוות מיומן המתמחה בהכנת הדגימות לבדיקה ובבדיקתן, במעבדות המצוידות במכשור בשווי מאות אלפי דולרים ובהכנת פרוטוקול לכל דגימה של ירק ופרי.

מצב זה הוביל לפיתוח במרכז וולקני של בדיקה פשוטה, זריזה וזולה לאיתור שאריות חומרי הדברה ושאריות תרופתיות המצויים בפירות וירקות, וגם בדגימות מים ובסביבה. על כך מספרת ד"ר מרים אלטשטיין מהמכון להגנת הצומח: " הבדיקה החדשה שפיתחנו מתבססת על אותו עקרון של בדיקת הריון פשוטה העושה שימוש בגלאים ביולוגיים כמו בנוגדנים ואנזימים. עד כה לא ניתן היה ליצר נוגדנים ל 90% מהמזהמים הסביבתיים כיון שהם מורכבים ממולקולות קטנות. המחקר בראשותי מתמקד בפיתוח שיטות המאפשרות זיהוי מהיר, מדויק ובעיקר זול של מקורות זיהום בקרקע, במים ובמזון בהן ניתן להשתמש במעבדה ובשטח (בשדה, בבתי אריזה, בסופרמרקטים, במכוני טיהור שפכים, וכד')."

עלות הבדיקה שפותחה במרכז וולקני עומדת על 4$ ואינה כרוכה בשימוש בחומרים רעילים ואינה מצריכה כח אדם מיומן או מכשור מורכב ויקר. הפיתוח החדש קריטי לשימור איכות הסביבה ואיכות המזון שאנו אוכלים. המגמה בעולם מראה כי עם הזמן רמת המותרות של חומרי הדברה והמזהמים במזון הולכת ויורדת, וחומרים שבעבר היו מותרים לשימוש נאסרים. מהסיבות האלו דרושה בדיקה המזהה חומרים רבים בכמויות מזעריות בהיקפים גדולים בעלות נמוכה הנותנת אינדיקציה אמיתית לנוכחותם במזון וזאת על מנת לצמצם את הנזקים הנגרמים כתוצאה מחשיפת אוכלוסיות למזונות המכילים חומרים רעילים כאלה.

עוד מוסיפה ד"ר אלטשטיין: "לאחרונה הסתבר כי תוצרת חקלאית יכולה להזדהם גם באמצעות זיהום סביבתי שאינו קשור לטיפול ישיר בחומרי הדברה. בשנים האחרונות החלה התעניינות גוברת בהשפעתם של קבוצת מזהמים נוספת על הסביבה שהם שיירים תרופתיים - Pharmaceutical Products. חומרים אלו יכולים להגיע אל הסביבה כתרופות שלא עברו פירוק או עברו פירוק חלקי בגוף האדם או בע"ח ומצאו את דרכם אל הסביבה בהפרשות, בהשלכה של תרופות שפג תוקפן והשלכה לא מבוקרת של פסולת רפואית. תרופות אלו מגיעות אל מי השופכין. כיום מכונים לטיהור שפכים לא יעדו לטיפול בחומרים אלו. התרופות אינן מתפרקות, מוצאות דרכן בחזרה אל הסביבה, פוגעות במערכות אקולוגיות ועלולות אף להגיע אל המזון ולהוות סיכון בריאותי לאדם. חיזוק לקשר כזה נקשר בשנים האחרונות גם עם תופעות של ירידה בפוריות האדם בקרב האוכלוסייה המערבית."

נובמבר 2009olives

מסיק מציק

 לזית יש הרבה בעיות. לא תמיד הפרי גדול ואיכותי ואחוזי השמן המופק ממנו לא בהכרח גבוה, הגלעין לא נפרד בקלות מהפרי ופעם בשנתיים היבולים נמוכים במיוחד. עציו גבוהים מידי למסיק ידני ולא כולם "שורדים" את המסיק המכאני. אם המסיק מציק לכם, אתם יכולים לנשום לרווחה. זני הזית החדשים שפותחו במרכז וולקני לא מאותגרים מהבעיות האלו.

בתום 20 שנה של טיפוח מרכז וולקני מציג את הזנים המובילים והאיכותיים של הזית. הזנים החדשים מתאפיינים בתכונות ייחודיות. בתפוקת השמן שלהם גבוהה ועומדת על 24%-25% אחוזים, הם גדלים לגובה בינוני- ננסי המאפשר מסיק פשוט ללא שימוש בסולמות, הם בעלי פרי גדול ואיכותי, חרצן הנפרד בקלות מן הפרי והתאמה כפולה לכבישה וליצור שמן זית. חלקם מתאפיינים ב"סרוגיות מתונה" כלומר אינם מניבים יבול גובהה רק פעם בשנתיים כמקובל, אלא יבול יחסית גבוהה בכל שנה. ד"ר אבידן חוקר במכון למדעי הצמח במרכז וולקני ומנהל תוכנית הטיפוח:" הזית הוא עץ סירוגי, כלומר מניב יבולים גובהים רק פעם בשנתיים. הדבר פוגע בחקלאים וגורם להם נזקים קשים ומייקר את המחיר לצרכן. חלק מהזנים שפיתחנו הם בעלי סירוגיות ממוצעת, כלומר מניבים פירות בכל שנה בסדר גודל די דומה. זה יאפשר לחקלאי לצמצם נזקים כלכליים ולייצב את מחירי שמן הזית בשוק."

עד אמצע שנות השמונים, לא טיפחו זנים של זית שמטבעו עמיד לתנאי גידול קשים. החום הקשה לא שובר אותו, מיעוט המים לא מאיימים עליו והוא פחות רגיש למחלות. המליחות איננה מאתגרת אותו והוא מסתפק בקרקע שולית. 90% מהזנים שגודלו לצורך ייצור שמן לא זכו להשקיה . הזנים הקיימים גודלו בעיקר לצורך כבישה וישראל הצליחה להפוך למגדלת משמעותית בתחום זה. לעומתם, הזנים המיועדים לשמן התפתחו באופן טבעי ולא זכו להשקיה מלאכותית שלא הניבה תוצאות משכנעות. הרצון להצליח גם עם זני שמן הצריך שינוי באופן הגידול. לא עוד זנים שמתפתחים, מושקים וגדלים באופן אקראי וחשופים למחלות אלא זנים שמראש עונים על דרישות הצרכנים, מותאמים למסיק ידני ולמסיק באמצעים מכאניים (בוצרת)

על תוכנית הטיפוח מספר ד"ר בני אבידן, מרכז וולקני: "תוכנית הטיפוח התאימה את עצמה להתפתחות האדירה בתחום שמן הזית בארץ. כיום הצרכנים הם אניני טעם ומתחילה דרישה לשמן זית שמיוצר מזנים ספציפיים. לשם כך מאוקלמים במרכז וולקני זנים מאירופה בעלי טעם מעודן יותר מהזנים הים- תיכוניים. בגלל הצורך להתאים את הזנים גם לדרישות המגדלים, נאספו במרכז וולקני כ 150 זנים מהם יוצרים את ההכלאות. לאחר מעקב ממושך ומדוקדק בחרנו מתוכם את המצטיינים."

אוקטובר 2009ייצוא פטל חורפי מישראל?

הפטל הוא מוצר יוקרתי שניתן לשווק אותו מחוץ לעונה ולייצא אותו הודות למחקר שנערך במרכז וולקני. האם יש פוטנציאל לענף חקלאי חדש עם פוטנציאל כלכלי אטרקטיבי? מה סוד הקסם של הפטל הישראלי? האם ישראל יכולה לכבוש את אירופה ולהפוך למעצמת פטל?

Raspberriesהפטל (Raspberries) משווק בד"כ במהלך הקיץ. פרי שמגיע מחוץ לעונה בחודשים נובמבר עד אפריל יכול לגבות באירופה מחיר אטרקטיבי של למעלה מ- 10 אירו לקילוגרם. תנאים מגבילים, בעיקר של עוצמות אור נמוכות במהלך סתיו המאוחר והחורף אינם מאפשרים, גם בתנאי חממה, להניב פרי בתקופה זאת באירופה.  הדרישה לפטל עלתה בשנים האחרונות באופן דרמטי ביותר, בעיקר עקב העלייה המשמעותית במודעות הציבור לגבי ערכו הבריאותי הגבוה.
נתוני האקלים  הישראלי בסתיו המאוחר ובחורף באזור ההר הצביעו על האפשרות של פיתוח ענף פטל מוצלח לייצוא בחודשים נובמבר- אפריל. תוצאות הניתוח הכלכלי הצביע על שנה שלישית כשנת איזון לכל הוצאות ההקמה, יתרה שנתית של כ- 50 אלף ₪ לדונם, תרומה של 128 ₪ למ"ק מים ותשואה פנימית של כ- 47%. הפטל מתאים לגידול אינטנסיבי בשטחים יחסית קטנים, עם הכנסה גבוהה ליום עבודה, ליחידת נפח מים ולדונם.
בנוסף על הפוטנציאל הגדול שיש לפטל בייצוא, יש הצדקה לפיתוח ענף משלים גם לשוק המקומי. הביקוש לפטל עלה משמעותית בעקבות העלייה ממדינות חבר העמים שיצרה שוק של כמיליון צרכנים המכירים את הפירות מארצות מוצאם.
בניסויים שבוצעו על-ידי צוות המחקר בראשות ד"ר שמואל זילכה מהמכון למדעי הצמח במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני ובתמיכה של מו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן ומו"פ ההר המרכזי, התקבלו תוצאות שהצביעו על הפוטנציאל החיובי של גידול פטל מחוץ לעונה.
על המחקר מספר ד"ר זילכה: "יובאו ואוקלמו זנים חדשים שמניבים פרי בשנתם הראשונה.  נבחנו בתנאי מעבדה וחממה שיטות שונות לוויסות הנבת הפרי. חלק מהשיטות יושמו בהצלחה בתנאי שדה. בשיטה אחת הוכנסו לקור שורשים של זנים חד-שנתיים, והוצאו ביולי-אוגוסט לגידול בתנאים מוגנים. שיטה זאת נמצאה כמוצלחת בתנאים חצי מסחריים והתחילה להניב פרי בימים אלה של נובמבר באזור יתיר. בשיטה אחרת, הנבת הפרי נדחתה למועד השיווק הרצוי על-ידי עיכוב גדילה של הצמחים באמצעות גיזומים וגם היא הניבה בהצלחה פרי בחלקות גידול ניסיוניות בשומרון ובגולן

אוקטובר 2009

להדס מזן "עבות" אין מה להתלונן. יש לו סימטריה מושלמת. כשמסתכלים עליו מלמעלה רואים צורה של מגן דוד. הוא יכול להצמיח עד 9 עלים בכל דור (שורה) , בעל אמיר קשוח וחפיפה מלאה של העלים לאורך שדרת הענף. יש המזהים את הטיפוס שלו עם "אסא מצראה"- הדס המוזכר בתלמוד. הוא טופח במרכז וולקני במסגרת פרויקט שיפור איכות ההדסים.

הדס

הרבה דרישות יש לנו מענף ההדס המהודר: עליו צריכים להיות מסודרים בשלשות באפן מדויק באותו מישור (דור), על העלים לחפוף את הגבעול באופן מלא, העלים האמיריים צריכים להיות מוקשחים כדי שלא יכמושו במהלך ימי החג, אורך הענף המשולש צריך להיות לפחות 3 טפחים (30 סמ' לפחות, לפי השיעור המהודר) וללא הסתעפויות צדדיות של ענפים. בעבר, ענפי ההדס נאספו מהחורש הטבעי בצפון הארץ. לאחר האסיף ובתום החורף, היו שורפים את שאריות ההדסים כדי לעודד באביב צמיחה מחודשת של ענפי הדס העשירים בדורים משולשים של עלים.

כיום, התפתח ענף חקלאי שמיצר בדי הדס כשרים לצרכנים בארץ ובחו"ל. פיתוח הענף הוביל קבוצת מחקר בראשותו של ד"ר שמואל זילכה מהמכון למדעי הצמח במרכז וולקני, לפתח שיטות לשיפור איכות ההדסים ולאיתור ובירור זנים העונים על הקריטריונים ההלכתיים המחמירים.

על זן ה"עבות" מספר ד"ר זילכה: " זן זה בורר מזרעים שנאספו משיחים בחצרות בתים. הוא רובה באופן וגטטיבי, כלומר שכל שיח דומה למקור בצורה מדויקת. יש המזהים את ה"עבות" עם הדס המכונה בתלמוד "אסא מצראה" (בבלי, סוכה לג ע"א); שפירושו זן הגדל ב "מיצר", במובן של "גבול" . שיחי ההדס הגדלים בגבול החלקה זוכים לכמות גדולה יותר של אור המאפשרת פיתוח של עלים רבים מאוד בכל דור.. יש הסוברים שהוא זכה לשמו כי הגיע ממצרים.

ל"אסא מצראה" יש שבעה עלים בכל דור. בכך אולי נמצא קשר אוטנטי בין גידול ההדסים מתקופת התלמוד לבין ימינו אנו".

לזן "עבות" יש מספר יתרונות בכך שהוא ממעט להצמיח ענפים צדדיים, העלים האמיריים מוקשחים יותר ועמידים לתנאים של מחסור או עודפי מים, עליו חופים באופן מלא את שדרת הענף, עליו מוקשחים והוא נשמר יפה לתקופה ארוכה יחסית לאחר קטיף. מנקודת היציאה של כל אחד משלושת העלים יכולים לצאת עוד שני עלעלים ובכך להגיע עד ל- 9 עלים בדור. ה"עבות" אהוב במיוחד על ידי העדה התימנית שרואה בו הדס מהודר במיוחד בשל ריבוי העלים שבו ויופיו המיוחד.

במקום שוקו ולחמנייה- עבודת אדמה ומיקרוסקופ אלקטרוני

הן בנות 14-18 ,הן הוצאו מבתיהם באמצעות צו בית- משפט ומתגוררות בבית רות,בית חם לנערות בסיכון. אין להן הרבה הזדמנויות להכיר את הטבע מקרוב. השבוע הנערות  נמצאות במרכז וולקני, בקייטנת חקלאות המפגישה אותן עם עולם המחקר. הכינו את המעדרים

12 נערות המתגוררות ב"בית רות" המופעל על ידי העמותה לקידום החינוך,הבריאות והרווחה ביפו משתתפות השבוע ב"קייטנת חקלאות" במרכז וולקני. במסגרת הקייטנה לומדות הבנות לטפל ולתחזק גינה אורגנית ונחשפות למחקרים החדשים העוסקים באקלום צמחים, הדברה ביולוגית, וירולוגיה ותרביות רקמה.

על הקייטנה מספרת ד"ר הדר הלר, מנהלת היחידה לנוער שוחר מדע במרכז וולקני: "חשוב לנו במיוחד להפגיש את הנערות מ"בית רות" עם מרכז וולקני. זו הזדמנות חד פעמית עבורן להיחשף לחברה נורמטיבית ולהכיר חוקרים מן השורה הראשונה. אנחנו מעוניינים ליצור כאן פינה חמה עבורן ולהעניק להן ידע. מעבר לכך, לשיקום באמצעות החקלאות יש ערך מוסף. הן מקבלות הזדמנות  לצאת למרחבים, לעסוק בפעילות פיסית ולהתחבר לאדמה ולטבע. כל זה לא מובן מאליו בהתחשב בכך שהן לומדות ב"בית רות" והיציאות שלהן מן הבית נעשות באופן מבוקר."

הפעילות המשותפת של "בית רות" ומרכז וולקני תמשך גם במהלך שנת הלימודים הבאה. הבנות ימשיכו להגיע לצורך לימוד ועיבוד החלקה האורגנית. התוצרת תימכר ותממן את הפעילות של הבנות.

רונית לב-ארי, מנהלת "בית רות" מספרת על התרשמותה מן הקייטנה: "לא קל לרתק את נערות "בית רות" הנוטות כמו רבים מבני גילן להשתעמם מהר, כאשר מדובר בנושאים רציניים ועמוקים. החוקרים מעבירים את התכנים בשפה גבוהה אך מובנת, ומתייחסים לנערות בצורה מכובדת ואוהדת."

להפסיק ללמוד בחופש הגדול? הצחקתם אותם... באמצע החופש הגדול,כשבני נוער אחרים ישנים, משתזפים על שפת הים ומתכננים את הבילוי הבא, הם נמצאים במעבדות, חוקרים, לומדים וכותבים את עבודת המחקר שלהם. 50 בני נוער מכל הארץ, יהודים, ערבים, תלמידי ישיבות ואולפנות, תלמידים ממרכז הארץ והפריפריה נמצאים במחנה נוער שוחר מדע במרכז וולקני ולומדים מטובי החוקרים שהתגייסו ללוות אותם בתהליך הלימוד. כ- 50 תלמידים בוגרי כיתות י'- יא' מכל רחבי הארץ משתתפים במחנה נוער שוחר מדע במרכז וולקני בראשון לציון הנמשכת כשבועיים. במסגרת הקייטנה התלמידים כותבים עבודות מחקר בהנחיית מיטב החוקרים של מרכז וולקני המלווים אותם במהלך הקייטנה בכתיבת העבודה ובלימוד במעבדות. התלמידים נחשפים לנושאי לימוד רבים כגון: ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית, השבחת צמחים, איכות הסביבה וחקלאות על-פי התורה. על הקייטנה מספרת ד"ר הדר הלר, מנהלת נוער שוחר מדע במרכז וולקני: " החוויה שהמחנה הזה היא מיוחדת במינה. נכון שתלמידים יכולים לכתוב ביוטופ בבתי הספר שלהם, אך אנו מעניקים להם במרכז וולקני את האפשרות להיכנס למעבדות אמיתיות, לצפות במחקרים בזמן אמת וללמוד מחוקרים מובילים בתחומם."

גדילן

בעיות בכבד?- איכלו קוצים

הגדילן הוא צמח בר הנפוץ ביותר בארץ. הוא קוצני ובעל מראה סתמי, גדל בשולי השדות ובצידי הדרכים. עד כה, הוגדר כ"עשב רע". קבלו אותו בגרסתו החדשה: צמח מרפא המנקה את הגוף מרעלנים, מגן על הכבד והכליות ומסייע בהורדת הכולסטרול בדם. מחקר חדש שנערך במרכז וולקני חושף את סגולותיו הרפואיות של הגדילן הישראלי

מחקר חדש שנערך במרכז וולקני על ידי ד"ר יפתח ואקנין מהמכון למדעי הצמח חושף כי ניתן למצוא בגדילן הבר ערכים בריאותיים העולים עשרות מונים על אלו שנמצאים כיום בחומר הצמחי שמיובא לארץ מחו"ל. צמחים אלו אותרו וכעת עוברים תהליך של תירבות לצורכי גידול בקנה מידה מסחרי.

ד"ר יפתח ואקנין מהמכון למדעי הצמח במרכז וולקני:" על פי רוב, הגדילן מומלץ לאנשים בריאים כמזון פונקציונאלי, כלומר כרכיב בדיאטה בעל ערכים תזונתיים ובריאותיים גבוהים, המזינים את הגוף ואף עוזרים בשמירה על הבריאות ומספקים הגנה בפני מחלות. המחקר אמנם בראשית דרכו, אך אנו מקווים שלא ירחק היום ונמצא במרכולים, לצד נבטים של אספסת וחמנית, גם נבטים רעננים של גדילן מצוי."

במחקרים רבים ברחבי העולם נמצא הגדילן כיעיל לטיפול בנזקי מחלות כבד כצהבת או שחמת זאת הודות לריכוז הגבוהה של של תערובת פלבונואידים הנקראת Silymarin הנמצאת בעיקר בזרעים והיא בעלת פעילות נוגדת חמצון חזקה ביותר. כמו כן, היא שומרת על הכבד מפני דלקות והרעלות כתוצאה ממחלות כבד ויראליות ואחרות. ה- Silymarin נמצא יעיל בשיקום נזקים בכבד הנגרמים כתוצאה משתיית אלכוהול ואכילה מרובה של מזון מעובד ועתיר שומן, מהשפעות רעילות של תרופות ורדיקלים חופשיים, ומחשיפה לזיהום סביבתי.

הגדילן גדל בישראל כמעט בכל האזורים הכוללים את עמק הירדן ואזור ים המלח. הגדילן המצוי משמש גם ברפואה עממית של הערבים בארץ ישראל; אכילת הגבעולים והתפרחות נחשבת למגבירה את התיאבון, ממריצה את העיכול ומרפאה מחלות כבד ומעיים. שתיית מרתח שמופק מכל חלקי הצמח העל קרקעיים נחשבת ליעילה מאד לאלה הסובלים מלחץ דם גבוה, מאבנים בכליות מעצירות בדרכי השתן ומבעיות במערכת העיכול.

22 מרץ 2009

זבל פרות טרי- חוסך לנו כסף

הוא מדיף ריח לא נעים, גורם לחלחול מינרלים לקרקע ודורש טיפול מיוחד שעולה למשק הבקר מיליונים. זה מה שחשבו עד כה על זבל פרות טרי. מחקר שנערך במרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי, במשרד החקלאות מראה שמהיום, יש מה לעשות איתו. שימוש בזבל פרות לדישון של גידולים למספוא משפר את היבולים ב 25%, חוסך שימוש בכימיקלים ואינו יוצר עשביה זרה בשדות המספוא. מחקר חדש שנערך במרכז וולקני במחלקה לבקר בשיתוף מדריכי שה"מ במשרד החקלאות, מראה כי השימוש בזבל פרות לדישון שדות חיטה למספוא יעיל במיוחד בשנות בצורת, בהם אספקת מי הגשמים מוגבלת.

עד כה, לא נעשה שימוש בזבל טרי של פרות לדישון שטחי מספוא מתוך חשש שזרעי עשבים שנותרו לאחר המעבר במערכת העיכול של הפרות ישתרשו שוב בקרקע בעקבות הדישון בזבל ויפגעו באיכות המספוא.

הניסוי שנערך ברפת המחקר במרכז וולקני  מראה כי השימוש בזבל בקר טרי לדישון שדות חיטה לשחת לא השפיע על כמות העשבייה הזרה שהתפתחה בשדה. כמו כן, לא נמצאה השפעה שלילית  של הזיבול על ההרכב  של שחת חיטה שגודלה בדשן זה.  המחקר יוצג בכנס השנתי למדעי הבקר לחלב, שמארגנים שרות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומועצת החלב.

על המחקר מספר ד"ר יהושע מירון: " במיוחד בשנת בצורת,  כאשר אספקת המים למספוא מוגבלת, הדישון בזבל רפת טרי מעלה את שיעור החומר האורגני בקרקע ומגביר את יכולת הקרקע לאצור מים ומינרלים ולשחרר אותם באיטיות לטובת גידול המספוא, ולכן חל שיפור של כ 25% ביבול השחת בהשוואה לדישון הכימי המקובל. דשן מסוג זה חוסך שימוש בדשן כימי המחלחל אל הקרקע ומי התהום. "

עוד מוסיף ד"ר מירון ממרכז וולקני  במשרד החקלאות כי העלות השנתית של פינוי זבל של פרה חולבת עומדת על כ- 450 ₪. עבור העדר הישראלי בכללותו מד

ובר על הוצאה שנתית של כ 11-33 מליון ₪ בשנה שאותם ניתן לחסוך.  בנוסף לכך, נדרש מגדל המספוא להשתמש בדשן כימי בעלות של כ 60 ₪ לדונם לשנה ליצור תחמיץ או שחת חיטה וכ 216 ₪ לדונם לשנה ליצור תחמיץ תירס או סורגום המייקרים את מחיר המספוא לפרה בכ 35 מיליון ₪ נוספים לשנה. הגדלת היבול בשיעור של כ 15-25% (תלוי בעוצמת הבצורת) כתוצאה משימוש בזבל פרות טרי מעלה את הרווח השנתי ב 25-40 מיליון ₪.

22 מאי 2009

זנב שועל ביצתי, צילום: ד"ר רבקה הדס

אבא, בבקשה מצא לי "זנב שועל ביצתי"! עוד מעט גם אבא כבר לא יכול למצוא. גם לא "קחוינה מקרינה", "אלמוות שיכני", "מניפנית גרוזית" או "שימשונית הטיפין". צמחים ארץ ישראליים אלו, ועוד רבים, נמצאים בסכנת הכחדה ממשית. מה עושים במרכז וולקני כדי להציל אותם? בישראל הוגדרו 413 מיני צמחים בסכנת הכחדה בשל נדירותם. בתי הגידול שלהם מאוימים באופן תמידי. בנק הגנים במרכז וולקני מאתר אותם, ושותל אותם ב"גן ההצלה" על מנת לשמר את הזרעים לדורות הבאים. עד כה הצליחו החוקרים להפיק זרעים של 48 מינים בסכנת הכחדה ולשמרם. מינים רבים של צמחים בארץ נמצאים בסכנה מוחשית להמשך קיומם באזור. הסכנה הקיומית המרחפת עליהם נובעת מבניה מואצת, פיתוח תעשייתי ושיטת חקלאיות מתקדמות המצמצמים וקוטעים את השטחים הפתוחים בהם גדלים הצמחים הללו. המינים החשופים לסכנה הגדולה ביותר מוגדרים כמינים "אדומים". בישראל הוגדרו 413 מינים כ"אדומים". הגדרה זו נקבעה בעיקר בשל נדירותם ומשום שאתרי הגידול שלהם חשופים לפגיעה קשה. בניהם בולטים המינים האדומים שהם גם "אנדמיים", כלומר, מינים הגדלים אך ורק בישראל ואינם מצויים בשום מקום אחר בעולם. בנק הגנים לצמחים שבמרכז וולקני, העוסק באיסוף ושימור המגוון הגנטי של צומח הבר של ארץ ישראל, נטל על עצמו להציל מינים אלו רגע לפני היעלמותם. הבנק, בשיתוף רשות הטבע והגנים, יזם פרויקט במהלכו מינים אלו אותרו בטבע, בתי הגידול והאוכלוסיות תועדו, זרעיהם נאספו, טופלו, והועברו לשמירה בהקפאה בטמפרטורות נמוכות במרתפי הבנק. מינים שיש קושי רב באיסוף זרעיהם או שמספר הזרעים שניתן לאסוף בבר מועט, יש צורך לגדל ולרבות בחלקות הצלה. במקביל למאמץ האיסוף, זרעיהם של חלק מהמינים שנאספו הונבטו במעבדה והצמחונים הועתקו לחלקת הצלה של בנק הגנים במרכז וולקני. בשדה מגודלים הצמחים עד בגרות וזרעיהם נאספים לשימור לצורכי מחקר וכעתודה לצורך השבה לטבע. ד"ר אלון זינגר, הבוטנאי של בנק הגנים במרכז וולקני מספר על הפעילות בחלקת ההצלה: "זו השנה השנייה במהלכה אנו מגדלים צמחים נדירים וכאלו שבסכנת הכחדה בחלקת ההצלה שבמרכז וולקני. זוהי עבודה מאומצת וקשה, הדורשת ליווי צמוד ופרטני לכל מין. מבחינה כספית, זול יותר לאסוף זרעים מהבר, אך צמחים אלו הינם ייחודיים ולכן מחיר ההשקעה בהם לא יסולא בפז."

10 מאי 2009

חיטה מזן בנדיקטוס ה 12. צילום: דני שביט

לחם הקודש- על שם האפיפיור שיבולי חיטה מזן "בנדיקטוס ה-16" שפותח במרכז וולקני יוענקו לאפיפיור בעת ביקורו בבית הנשיא בשבוע הבא זן חיטה החדש שנקרא "בנדיקטוס ה- 16" על שם האפיפיור הנוכחי פותח במעבדת החיטה של מכון וולקני על ידי הד"ר אורי קושניר. זן החיטה החדש מניב יבולים מעולים בהשקיית מי גשמים בהשוואה לזנים אחרים המושקים באופן מלאכותי. הזן בעל איכות מעולה לאפיה ורמת תכולה של גלוטן העומדת על 32.2% והוא עמיד בפני מחלות חיטה. "בנדיקטוס ה- 16" מיוחד לא רק בעמידותו למחלות ובאיכותו אלא גם בגובהו המגיע עד למטר אחד. הגובה מאפשר תנובה גדולה של יבולים ושל קש המשמש להאבסת בע"ח. עוד מוסיף בנושא ד"ר קושניר:"הזן הזה מיוחד במינו בארץ כי הוא תוצר של הכלאה בין מין בר קרוב של חיטה ובין זן של חיטת לחם תרבותית שמוצאה מארץ ישראל. עד כה לא היו בארץ זני חיטה שהוכלאו ממיני בר. " שיבולי חיטה מזן בנידיקטוס ה 16- יוגשו לאפיפיור בעת ביקורו בארץ על ידי הנשיא.

שלוש עגבניות ביום- הכירו את מסנן הקרינה החדש שלכם

מחקר חדש שנעשה בארה"ב בדק את השפעת נוגדי החמצון על הזדקנות העור ומצא כי טיפול של 10 שבועות בתמצית עגבניות (ליקומטו) מורידה ב 80% את מספר התאים המתים כתוצאה מקרינה. מחקרים אלו ואחרים שיוצגו ע"י ד"ר יואב שרוני מאוניברסיטת בן- גוריון בכנס ע"ש רפי פרנקל ז"ל במרכז ווקלני חושפים כי יש השפעה חזקה של ליקופן בעיקר ונוגדי חמצון אחרים על קרינת UV והזדקנות העור.
במחקר שנערך בגרמניה נמצא כי מתן תערובת שכללה: ליקופן, בטא-קרוטן, ויטמין E וסלניום וניתנה במשך 12 שבועות גרמה לעלייה בצפיפות ועובי שכבות העור. במקביל נמצאה ירידה במידת החספוס של העור ובכמות הקשקשים. כמו כן, נמצא שעגבניות שניתנו כרסק עם שמן זית הורידו בכ-40% את אדמומיות העור בתגובה לקרינת UV. על כך מרחיב ד"ר יואב שרוני מאוניברסיטת בן-גוריון: " אנו משתמשים במסנני קרינה רק כאשר אנו בחופשה, בטיול או על שפת הים. אך מסתבר שבפעילות כזו אנו נחשפים רק לכשליש מהקרינה השנתית ואת מרביתה אנו קולטים בימים רגילים כאשר איננו מוגנים על ידי מסנני קרינה. יש צורך ב"הגנה פנימית" על העור שפועלת תמיד. כמובן שיש יתרון רב אם ניתן להשיג הגנה פנימית על ידי חומרים מהמזון ולא באמצעים פרמקולוגיים סינתטיים. כדי להגיע לרמה טובה של הגנה יש לצרוך 3 עגבניות אדומות ביום בשילוב עם ירקות ופירות אחרים. " הפגיעה מקרינת UV נגרמת בעיקר על ידי רדיקלים חמצניים הנוצרים כתוצאה מספיגת הקרינה. על מנת להתגבר על הנזק הנגרם, יש להעלות בעור את כמות האנטי-אוקסידנטים הפועלים הן במניעת היווצרות הרדיקלים החמצניים והן בנטרולם ובהפעלת מערכות הגנה של התא כנגד חומרים מזיקים אלו. קרינת UV גורמת לנזקים בעור כגון אדמומיות של העור שהיא התגובה הדלקתית הראשונית לחשיפה מוגבלת. אך בטווח ארוך החשיפה לקרינת UV פוגעת בתאים, בחלבונים וב-DNA וגורמת להזדקנות העור וגם לסרטן העור.

מרץ 2009סיכוי טוב לבלימת עליית מחירי העגבניות בחודשי הקיץ החמים זאת בעקבות מחקר חדש במינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני המאפשר לעגבניות "להתגבר" על גלי החום וליצר פרי חדש

אחת הסיבות למחסור ועלייה דרסטית במחיר עגבניות בשוק הישראלי נובעת מגלי חום קשים במהלך הקיץ הפוגמים בתהליך החנטה של העגבנייה שהוא תהליך המעבר מפרח לפרי פגיעה בתהליך זה מובילה לאי יצירת "דור חדש" של פירות עגבנייה ולמחסור שלהן בשוק הישראלי. מחקר פורץ דרך המתקיים בימים אלו במרכז וולקני במעבדתו של ד"ר דוד גרנות מאפשר לעגבנייה להתגבר על גלי החום וליצר פרי גם בתנאי חום קשים.

ד"ר גרנות מסביר כי החום בחודשי הקיץ הישראליים גורם לפגיעה במטבוליזם של הסוכר בגרגרי האבקה, ההופך אותם לנטולי חיוניות ולא מאפשר להם להאביק את הצמח וליצר דור חדש של עגבניות. תהליך זה מחריף עם ההתחממות הגלובלית והמעבר לגידול אינטנסיבי בחממות.

במחקר שנערך בשנים האחרונות במכון למדעי הצמח במרכז וולקני בראשות ד"ר גרנות, נמצא שהגברת מטבוליזם של סוכר במאבקים של עגבנייה משפר את חיוניות גרגרי האבקה ומאפשר לצמח ליצר פרי גם בחום. כדי להשיג מטבוליזם מוגבר של סוכר אך ורק בגרגרי האבקה, בודד קטע DNA המאפשר ביטוי גנים באבקה בלבד ואליו חוברו גנים הקשורים למטבוליזם של סוכר.

עוד מסביר ד"ר גרנות: " כדי לשפר את החנטה מבלי לפגוע בצמח היה צורך לאתר גן המגביר מטבוליזם של סוכר ולחבר לומקטע DNA ש"אומר" לגן להשפיע אך ורק על גרגירי אבקה, שכן, אם הגן יתבטא בחלקים נוספים של הצמח הוא יינזק. תוצאות ראשוניות תומכות באפשרות לשפר חנטה בעונות חמות בדרך זו, אולם נדרש עדיין מחקר מעמיק כדי לבסס שיטה זו."

שר החקלאות שלום שמחון: מדובר בפרויקט ייחודי המשתלב במאמץ שמוביל משרד החקלאות, להתמודדות עם משבר המזון, עלית מחירי התוצרת החקלאית, וההשפעה על הייצור החקלאי כתוצאה משינויים האקלים. "

19 פברואר 2009

הפסולת מקרבת לבבות

Oil press rapeכנס בנושא מחזור פסולת של בתי בד מתקיים בימים אלו בשיתוף ארגון NICCO היפני ותחנת המחקר נוה יער- מרכז וולקני. בכנס משתתפים בעלי בתי -בד מהשומרון, ירדנים ופלסטינים המתמודדים עם אותן בעיות של פינוי פסולת בתי בד ונציגים מיפן
תעשיית שמן הזית בעולם ובעיקר במדינות הים התיכון גדלה בקצב מהיר עם גידול שנתי ממוצע של 5% ב 15 השנים האחרונות. בישראל ושכנותיה משמשת תעשיית שמן הזית כמקור הכנסה לחקלאים רבים. בארץ ישנם כ 104 בתי בד. השטח הנטוע בישראל בעצי זית מוערך בכ 185,000 דונם, ובשנות שפע משמשים הזיתים להפקה של עד כ 9,000 טון שמן לשנה.
יצור שמן הזית מיצר פסולת מוצקה הנקראת "גפת" בכמות של 25,000 מ"ק לשנה ושפכים נלווים בכמות של 50,000 מ"ק לשנה בעלי רעילות המסוכנת לקרקע ולמים במידה של חלחול. למרות האיסור להשליך את הגפת והשפכים הנלווים, לא קיים היום פתרון יעיל וזול לבעיית הפסולת. כתוצאה מכך, חלק מבעלי בתי הבד מסלקים את הגפת והשפכים הנלווים בניגוד לחוק למערכות ביוב קיימות. חלק אחר נאגר בבריכות תוך יצירת מטרדי ריח או מסולק לסביבה הטבעית, תוך גרימת מפגעים סביבתיים קשים ועיקור קרקעות.
במסגרת המחקר שנעשה בתחנת המחקר נווה- יער של מרכז וולקני, מפותחות שיטות חדשות למחזור הגפת והשפכים הנלווים באמצעות שימוש בגפת כמרכיב מרכזי בקומפוסט המשמש לחקלאות ובשפכים הנלווים להרטבת הקומפוסט בשלב הכנתו. שיטה נוספת היא שימוש בשפכים הנלווים כחומרים מדשנים לקרקע באחוז מסוים שאינו פוגע בה.
עוד על הפעילות המשותפת, ד"ר מיכה רביב, מארגן הכנס: "היה חשוב לנו לקיים את הכנס בשיתוף הפלסטינים והירדנים כי הזיהום איננו מכיר גבולות גיאוגרפיים. חשוב לנו לעזור להם לנצל את המשאבים שיש לנו ולמנוע זיהום בנחלים ובמי התהום שלנו. אולי כך נוכל לעזור גם לקירוב לבבות."

15 פברואר 2009

איריסים פורחים - לא רק בתחילת מרץ

איריסקירור חומר הריבוי של איריסים מאפשר לחוקרים ממינהל המחקר החקלאי להקדים ולהאריך באופן משמעותי את תקופת הפריחה של פרח ייחודי זה, מ- 3 שבועות ל- 4 חודשים. הודות לכך הרווח לחקלאים, המייצאים את הפרח לאירופה כבר בינואר, הוא פי שלושה ויותר.
איריסי ההיכל מהפרחים הגדולים והיפים בארץ ומאופיינים בצבעם הכהה, הייחודי והנדיר בעולם הפרחים. בארץ קיימים שמונה מינים של איריס זה ואוכלוסייתם מצומצמת ומפוזרת ולכן קשה למצוא אותם בטבע. פריחתם הטבעית קצרה מאוד ואורכת כשלושה שבועות בלבד בתקופה זו ממש. איריס ההיכל הוא פרח מוגן האסור בגידול ושיווק, אך הזנים שטופחו ממנו דומים מאוד לאיריס ההיכל וגם הם פורחים באופן טבעי באותו מועד דווקא בתקופה בה המחירים של הפרח בשוק האירופאי נמוכים.
במסגרת ניסויים שבוצעו במרכז וולקני להקדמה והארכה של הפריחה הטבעית של האיריס, נעשה שימוש בטכניקת קירור איבר הריבוי (קנה השורש) של האיריס מהזנים "זיו" ו"מור". תוצאות הניסויים הראו באופן מובהק כי טכניקה זו של קירור בטמפרטורה מוגדרת בזמן קצוב גורמת להקדמת הפריחה באופן משמעותי כבר בסוף דצמבר. כמו כן, טכניקת הקירור מאפשרת את פריחת האיריס למשך מספר חודשים. בארץ ישנם כ- 110 דונם של איריסים לצרכי שווק המניבים כ- 5000 פרחים לדונם בשנה הראשונה וכ- 35,000 פרחים לדונם בשנה השנייה של הגידול.
תוצאות המחקר הן בעלות חשיבות מסחרית רבה. מאמצע דצמבר ועד אמצע פברואר אין בשוק איריסים הולנדיים ולכן הביקושים לפרח זה באירופה גבוהים. המחירים לאיריס מזנים אלו נעים בין 70-50 סנט יורו לגבעול אחד, לעומת המחיר הנמוך במרץ הנע בין 17-13 סנט יורו לגבעול אחד. המחיר הנמוך מושפע מנוכחות המתחרים ההולנדיים בשוק בתקופה זו המשווקים איריס הולנדי שמאוד מבוקש.

ניתן לראיין לצורך כתבה בנושא את ד"ר סוניה הדס-פילוסוף ואת ד"ר מאיר שמעון ממנהל המחקר החקלאי

1 פברואר 2009

"רכיבים טבעיים בלבד" ?!?

שיטה חדשה שפותחה במינהל המחקר החקלאי על ידי פרופ' עוזי רביד מאפשרת לבדוק את אמינות הצהרות היצרן לגבי מרכיבים טבעיים בחומרי טעם וריח באמצעות בדיקת ארומת המרכיבים

השיטה שפותחה במרכז המחקר בנווה-יער מבוססת על לקיחת דגימת אויר הנודף ממוצר מזון מעובד כגון: ריבות, שימורים, יוגורט, תרכיזים ומיצים, ופירוקה לגורמים באמצעות מכשיר GC-MS, הנותן מידע על כל מרכיב כימי הקיים בדגימת האוויר. פלט המידע המופיע כגרף, מאפשר להכריע באילו מקרים אכן מדובר ברכיבים טבעיים בלבד, באילו מקרים מצויים רכיבים מלאכותיים ובאילו מקרים נמצא שילוב של השניים.
באמצעות השיטה שנבדקה בתחנת המחקר נווה יער נדגמו 82 מוצרי מזון ושתייה במכשיר ה GC-MS. התוצאות מראות כי ב-22 מוצרים שנבדקו נמצאו רכיבים מלאכותיים בלבד, וזאת בניגוד להצהרת היצרנים על האריזה כי המוצר "מכיל רכיבים טבעיים בלבד". זאת ועוד 7מוצרים מכילים מרכיבים טבעיים יחד עם מרכיבים מלאכותיים, למרות שעל האריזה צוין כי המוצר "מכיל רכיבים טבעיים בלבד". כמו כן, נמצאו רכיבים מלאכותיים בלבד ב-14 מוצרים שעל אריזותיהם נכתב כי הם מכילים גם רכיבים טבעיים.

עוד מוסיף פרופ' עוזי רביד ממנהל המחקר החקלאי: "הרבה סוגים של 'מזון טבעי' ו'משקאות טבעיים' מועשרים בטעמים ובניחוחות מלאכותיים. הצרכן איננו בקיא בדרך כלל בהגדרות ואינו יכול לאמת את הצהרת היצרן."

9 דצמבר 2008

השקיה מופחתת ב 30% מניבה צמחים גדולים יותר בזכות פטרייה

פיתוח חדש במרכז וולקני המבוסס על פטריות מיקוריזה כתוסף ביולוגי לצמחים מניב צמחים גדולים יותר וחסכניים במים בצורה משמעותית

ניסויים שנערכו לאחרונה בשדות פלפל בערבה על ידי צוות חוקרי מרכז וולקני בשיתוף עם מו"פ תחנת יאיר הראו כי נוכחותה של פטריית המיקוריזה מקטינה את צריכת המים של הפלפלים בכ- 30% ללא ירידה ביבול. פטרייה זו מגבירה את סבילות הצמח לתנאי יובש, מגבירה את הולכת המים בצמח ומסייעת לו להסתגל לקרקע בעלת מליחות גבוהה.
בנוסף לכך, נמצא כי שימוש בפטרייה כבר בשלב המשתלה משפר באופן ניכר את צמיחת השתילים הצעירים את התפתחותם לאחר העתקתם לשדה או לחממה.
פרופ' יורם קפולניק, המכון למדעי הצמח במרכז וולקני: " תרומת המיקוריזה לצמח היא בעלת השלכות מרחיקות לכת לא רק עבור החקלאים המתמודדים עם תנאי הקרקע הצחיחים ופיחות בזמינות המים להשקיה, אלא גם עבור הציבור הרחב המגדל מדשאות וגינות פרטיות, מה גם שיישום הטכניקה בפירות וירקות עשויה להשפיע על מחירם בשל הכדאיות הכלכלית לחקלאי"
הרמה הטבעית הנמוכה של המיקוריזה באדמות חקלאיות והעדרה באופן מוחלט בחלק מן הקרקעות הביא את מרכז וולקני לפתח תהליך יצירת כמויות גדולות של מדבק פטרייתי יעיל שיכול לשמש להדבקה של מגוון גידולים חקלאיים בפטרייה כגון: תבלינים, בצל, זיתים, אקליפטוס ומיני פרחים.
כיום עוסקים החוקרים בהשלמת תהליך היצור של מוצרים ביולוגיים המשלבים חומרי דישון קיימים עם המדבק הפטרייתי של המיקוריזה.

מעודכן לתאריך: 04/01/10 06:35
על המנהל
שרותים פנימיים
צור קשר
מורשת
דלת פתוחה למחקר
מחלקת מכרזים
נציגות המועצה המדעית
ועד עובדים
קישורים
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר