תולדות חיים
מנחם יוחנן ברלינגר נולד בחיפה ב- 1937. בוגר ביה"ס הריאלי העברי בחיפה במגמה ביולוגית ב- 1955, שירת בנח"ל, ולאחר השחרור בשנת 1958 החל לימודיו חקלאות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. התמחה אנטומולוגיה חקלאית; לקבלת התואר השני ב- 1963 הגיש עבודה על יחסי חרק-צמח. תואר דוקטור הוענק לו ב- 1972 על מחקר בנושא "ההדברה הביולוגית של קמחית ההדר בכרמי גפנים בנגב".
בשנת 1963 התקבל לעבודה במכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות, לימים מינהל המחקר החקלאי, כחוקר באנטומולוגיה בתחנת הניסויים האזורית גילת.
הישגים מדעיים
הקים מעבדה לאנטומולוגיה ועמד בראשה עד לפרישתו לגמלאות ב- 1997.
מנחם התמחה באקולוגיה-התנהגותית של חרקים כבסיס להדברתם, ועסק בכיווני הדברה שונים - טיפוח עמידות-צמחים למזיקים, והדברה משולבת, ביולוגית ופיסיקאלית.
במשך השנים חקר מגוון רחב של מזיקי עצי-פרי נשירים וירקות והדברת מזיקים בחקלאות אורגנית. עם הקמת בתי הצמיחה לגידול עגבניות-חורף ליצוא באזור הנגב, באמצע שנות ה- 1970, הקדיש את עיקר משאבי המחקר להדברה המשולבת של המזיקים בבתי-צמיחה, עם דגש מיוחד על מניעת ההפצה של מחלה ויראלית ע"י כנימת עש הטבק, אשר איימה לחסל את ענף גידול העגבניות בארץ. המחקר הוביל לפיתוח רשת המונעת בצורה יעילה את החדירה של הכנימה לתוך הגידול, וכך הצילה למעשה את הגידול. הרשת גם הפחיתה בצורה משמעותית את השימוש בתכשירי הדברה, אפשרה את השימוש בהדברה ביולוגית ובדבורים להאבקה. כיום מגדלים כמעט את כל עגבניות המאכל, וכן גידולי ירקות ופרחים רבים אחרים, מתחת לרשתות מונעות חרקים.
פרסם מאמרים רבים בעיתונות בינלאומית ומקומית וכן פרקים בספרים וערכים באנציקלופדיות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
יצר שיתוף פעולה בנושאי מחקריו עם קבוצות המחקר בהן שהה בשבתונים, באוניברסיטאות של ווגנינגן בהולנד; בציריך שבשווייץ, ובאוהיו בארה"ב. בין השנים 1993-1982 היה יו"ר של קבוצת-דיון אותה ייסד, ובמסגרתה אירגן מספר כנסים בנושא "כנימת עש-הטבק בירקות ובגידולי-שדה".
היה מראשוני מוריה של המחלקה למדעי החיים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימש בה כמרצה אורח. במשך שנות פעילותו הנחה סטודנטים רבים לביולוגיה ולחקלאות, מהארץ ומחו"ל, בעבודותיהם לתואר, וכן תלמידי תיכון בעבודות גמר וביוטופ. נתן עשרות הרצאות בארץ לחקלאים ולמדריכים ובכנסים בינלאומיים (שוייץ, קנדה, אנגליה, טיוואן, ארה"ב, ברזיל, ספרד), ובכמה מהם שימש כיו"ר סקציה.
היה חבר פעיל בוועדות מקצועיות שונות של משרד החקלאות, בין היתר בוועדת ההמלצות להדברת פגעים בגידולים שונים ובגידולים אורגניים ובוועדת ההמלצות להפחתת השימוש בתכשירי הדברה. במשך שנים שימש בתפקידי ניהול שונים בתחנת גילת (כנציג החוקרים, חבר ההנהלה, ממלא מקום מנהל, ומנהל בפועל של גילת).
הפרישה לגמלאות
מנחם פרש לגמלאות ב- 1997, אך המשיך בפעילותו המקצועית. שימש במשך מספר שנים כיועץ להדברה לחקלאי גוש קטיף המגדלים "ירקות כשרים" חופשיים מחרקים. השתתף בהכנת חוברות על פעילויות תחנת גילת בשנים 1996-2001הראשונה התפרסמה ב-2001. השנייה על פעילות התחנה בשנים 2002-2006 שהתפרסמה ב- 2007. ערך את החוברת "יובל גילת" 1953-2003, תשי"ג- תשס"ג. בקיאותו בתחום זה מתבטאת בפעילותו כנציג גילת לתיעוד תולדות המחקר לאתר "מורשת" מינהל המחקר החקלאי.