תולדות חיים
יונה שניר נולדה ב-1939 בתל אביב, שם גדלה עד לשרותה בצה"ל, בין השנים 1957-1959.
למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963, קבלה תואר בוגר בכימיה וביוכימיה וב-1964, תואר מוסמך בביולוגיה; עבודת הגמר בנושא מעכב טריפסין מפנקריאס, נערכה בהצטינות.
הישגים מדעיים
בין השנים 1966 – 1964 עבדה בפקולטה לחקלאות במחלקה לפיסיולוגיה של הצמח, ובהמשך נתקבלה כחוקרת במחלקה לעצי- פרי נשירים, במכון למטעים, בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי).
בשנת 1978 השלימה עבודת הדוקטור בנושא: "דרכי תגובת הצמח לג'יברלינים ברמות שונות מבחינה סטרוקטורלית וכימית".
עסקה במחקרים הבאים: איתור מחסור סמוי של אבץ בעלי תפוח ופקאן, בעזרת שיטה אנזימטית; רבוי ואקלום של פירות גרגריים - פטל, אסנה ואוכמנית כחולה; רבוי עצי- פרי נשירים באמצעות תרבית רקמה. במעבדה עבדה בקרינה ובאיזוטופים רדיואקטיבים.
בנושאים אלה פרסמה כמה מאמרים, ואף סייעה להפצת שיטות רבוי חדשות בארץ, אשר הגיעו לשמוש במשתלות מתקדמות לרבוי תפוח, דובדבן וגודגדן, שהיו קשים לרבוי בשיטות קונבנציונאליות . רבוי זני גודגדן בתרביות מנע את קשיי גידולם, וזאת הציגה בכנס בינלאומי ביפן (1982).
כמו כן פיתחה את גידול הפירות הגרגריים ע"י אינטרודוקציה, בירור ורבוי מזורז של זני פטל ואסנה בארץ ובחינתם בחלקות נסוי, לפני הפצתם באזור ההר. באופן דומה פיתחה את רבוי האוכמנית הכחולה וגידולה במצע מנותק ובהזנה מיוחדת, בהעדר קרקעות חומציות בארץ.
היתה חברה באגודה לרבוי צמחים ושתלנות, ובחברה הבינלאומית לתרביות רקמה צמחיות.
השתלמה באנגליה ובארה"ב, והשתתפה בכנסים בצרפת, בקנדה ובסקדינביה.
תוך כדי עבודתה הפוריה, חלתה יונה במחלה קשה ונפטרה באביב 1988.
שנה לאחר פטירתה, פורסמה במינהל המחקר החקלאי חוברת לזכרה, הכוללת תקצירים מעבודותיה, ודברי הערכה מחבריה במחלקה, קרובי משפחתה, ואנשי מקצוע שונים.